הזירה הלשונית: אלף שירים על עברית

הקלטת שבה משפדת שרה נתניהו את שעיה סגל, הפכה לפולחן רשת במהירות הבזק. השיח מתייחס בעיקר לדרך שבה השמיעה נתניהו את המילים, בחלוקה מוקפדת להברות: פסי-כו-לו-גית, מש-כי-לה, וכן בי-איי-אֶם-איי, שעליו אמרו טל ברמן ואביעד קיסוס שמדובר ב'או-אם-ג'י' החדש. 

יום למחרת פרוץ הקלטת נתניהו השמיע נאום שבו השתמש בחלוקה להברות, בחנוכת כביש עוקף בשטחים: "המולדת היא ה-מו-ל-דת". לפני קרוב לעשרים שנה, בפרידתו הזמנית מכהונת ראש הממשלה, זכורה קריאתו הרב-הברתית "הם מ-פ-ח-דים". הקהל ענה אחריו בחלוקה הברות דומה. להברות אם כך יש תפקיד ברור, תפקיד רטורי. דיבור בהברות אינו שיחה אלא הצהרה, קריאה, סיסמה, ואם להישאר בהקשר הפוליטי, היא הקריאה החוזרת מאז 1977, כעובדה או כמשאת נפש: "גבירותי ורבותי, מ-ה-פך". הפגנות רוטשילד מחזירות מלחמה: "הון של-טון, עולם תח-תון!".

 •  ד"ר רוביק רוזנטל מסביר למה הוא אוהב את המילה "בקטנה"

כאשר משחקי הילדים התקיימו בחצרות וברחובות ולא מול מסכים, פרחו גם סיסמאות משחק ושירי ילדים. משחק מלחמה היה מלווה בקריאה אדי פו-לו, אדי פו-לו. משחק בחירה, מעין הטלת גורל לווה בקריאה בצרפתית קומ-פנ-יון, תוך נפנוף הידיים. מי שתיעד את השפה הזו בין היתר היה חיים חפר ב"שיר השכונה". תזכורת: "ר-פי רון בלע ב-לון, בן גור-יון שבר ח-לון", וגם "ל-דה-גול יש אף ג-דול". 

בתנועות הנוער סבבו קריאות גנאי בין תנועתיות, שכבר תועדו בשירים. הקריאות היו פרוקי-הברות: "ה-שו-מר ה-צ-עיר יש לו ת-חת חום ב-היר" (גילוי נאות, אני בוגר השומר הצעיר). על הצופים שרו באותה רוח: "ה-צו-פים ה-פו-צים מן ה-ת-חת הם יוצ-אים", ועל התנועה הקטנה בנק"י: "ברית ה-נו-ער הקו-מו-ניסטי שו-ח-רי מפ-על ה-פיס". כולם יחד התעמרו בצעירים שהעזו לא להצטרף לתנועת נוער: "נו-ער ה-ז-הב – רד ל-נ-גב". גם הפרסומת הרדיופונית תרמה את חלקה: "אנו לא א-די-שים – למ-רק עד-שים!"

השימוש בחלוקה להברות אופייני לקריאות וסיסמאות במגרשי הכדורגל והכדורסל: "מ-כ-בי! מ-כ-בי!", "אל-אל-ישר-אל!" ולחילופין: "אל-אל-ה-פו-על!", וכמובן "מל-ח-מה". גם הגזענים אוהבים הברות: "מ-וות ל-ע-ר-בים!" (ויש מבתרים להברות גם את לשמא-ל-נים'). ונסיים בשתי ברכות הנאמרות במפגשי חברה. למי שיוצא לדרך אומרים ב-הצ-ל-חה, ולפני ארוחה, כולם יחד, במקהלה: ב-תי-א-בון!

עורי שפת עבר

ד"ר לאה צבעוני היא מוציאה לאור שהקימה הוצאת ספרים הקרויה על שמה, "צבעונים". ההוצאה התמחתה לאורך השנים בספרי הדרכה וספרים נוספים בלשון העברית. השבוע יצאה לאור ספר שאפשר להגדירו כמפעל חיים: "עורי שפת עבר: אלפיים שנות שירה על השפה העברית". בספר מרוכזים כאלף שירים שנושאם הוא השפה העברית. ראשיתם בשיר מתוך "ספר יצירה" שמחברו לא ידוע, ושירי הפייטנים המוקדמים יוניי ואלעזר הקליר. משוררי ימי הביניים זוכים למקום כבוד, ואחריהם משוררי ההשכלה. עיקר הספר מביא שירים של משוררי העברית החדשה. המבחר עצום, מגוון ואפילו בלתי נתפס. גילוי נאות: בספר מופיעים חמישה שירים שלי.

בשבוע הבא תתקיים השקה של הספר בכינוס "לשון ראשון", ביום רביעי, 7.2.18 בשעה 1830 בהיכל התרבות בראשון לציון. כמו כן תתקיים תערוכה שבה נבחרו כמה עשרות שירים שזכו לפרשנות של מאייר. והרי מבחר טעימות.

אלעזר בירבי הקליר, המאה השישית-שביעית, מתוך "אז בכתב אשורית"

"אז בכתב אשורית/ ובלשון עברית/ ובדיבור מצרית/ הנחלת לבת עברית// לאָלֶף הקדמת בֵית ביצירת בראשית/ כי הוכן מאז מתן קניין ראשית".

דונש בן לברט, המאה העשירית, בכתב שטנה נגד יריבו לתורת הדקדוק מנחם בן סרוק

"שפת קודש שבר/ וחֵט אל חֵט צבר/ וגם בַבֵּית חיבר/ לשרים ובשרים/ ... ומעתיק מן עָתָק/ בספרו לא נָתַק/ ומה טוב לוּ שתק/ ולא שָת מִכְמָרים".

יהודה אלחריזי (מאות 12-13), מתוך "תחכמוני"

וזה לך מופת ואות/ כי לשוננו היא לשון נפלאות/ ודבריה דברי נבואות/ כי היא צרה/ ותתרחב לנו/ וקצרה/ ותספיק לכולנו/ בדברי מליצות לדַבֵּר/ וחיילים לגַבֵּר/ ושירים לחַבֵּר".

אד"ם הכהן (המאה ה-19), מתוך "הדר הכרמל"

"קומי שפה יפה בת השמים!/ ולשון אל ראשון! ראשך הרימי!/ הן כל סופרייך שמו לך ידיים/ לשוט על ארץ ומאמרים תנעימי" 

מיכ"ל (המאה ה-19)

"עורי נא עורי, שפה עברייה,/ מקברי ציון, ממערות צייה!/ אלמנת סופרים אהובת בנייך!/ מנעי מנהי קולך, מבכי עינייך!"

שאול טשרניחובסקי, מתוך "אלפא-ביתא דשאול"

"אל"ף – אות היא/ בי"ת היא אות/ אותיות הקודש:/ ארץ אבותיך בחר/ בנה ביתך בגיא והר/ אותיות הקודש!"

קדיש יהודה סילמן, מתוך "בורגני וחלוץ עני"

אלף – אווזים אוכל הבורגני/ אלף – אבטיחים אוכל חלוץ עני./ בית – בשר אוכל הבורגני/ בית – בצל אוכל חלוץ עני./ גימל – גבינת גלידה אוכל הבורגני./ גימל – גריסים במים אוכל חלוץ עני".

זאב ז'בוטינסקי, מתוך "הנדר"

"עברית: לשון חיי, בגיל, יגון וזעם/ שפת עמל, הרהור, מזמור – ושפת בני:/ שלשלת פז נצחית בין שיר תל חי ורעם/ הפֶלֶא של סיני".

נ.ה. טור-סיני, מתוך "רק לעיצור"

"כלום יש שיניים ללשון?/ שיניים יש לה, זה נכון:/ שׁין ימנית לקול השׁין,/ שׂין שמאלית לאות השׂין/ שידור ברדיו נשדר/ שדרות בסדר נסדר/ חזן תפילתו שורר/ גַבַּי כשָר הוא משתרר".

נתן אלתרמן, מתוך "ביד לשון"

"כן, התרגלנו קצת. ולהתפלא אסור/ אך אם לרחוב נצא הערב (כך בעֶשֶר)/ נמצא שלטי רחוב חשמל דולקים... ואם נשור - / לשון אשר דוברה בימי אשור/ ושוחחה, כמו שהיא, עם שלמַנְאֶסֶר".

יהודה עמיחי, מתוך "שעת החסד"

"פעם היתה כאן העברית/ שפת הרחוב של אלוהים/ עכשיו אני אומר בה/ דברי תשוקה קדושים".

דוד אבידן, "ראיון קצר"

- האם לדעתך, אתה רשאי/ לעשות הכל בשפת העברית?/ 

- מכאן ועד הודעה חדשה:/ השפה העברית היא אחוזתי הפרטית!"

אשר רייך, מתוך "שפה"

למה אין בעברית מילת יחיד ל"פנים"?/ כי לכל אדם יש פנים/ אחדות./ מדוע אין בעברית מילת יחיד ל"חיים"?/ כי לכל אדם יש חיים/ אחדים".

מאיר ויזלטיר, מתוך "התגלות היש"

"בשפתנו העתיקה כלום/ פירושו יש, ולנו אין כלל/ היפוכו של יש, כי האָיִן/ גדול אלינו./ השפה המתוקה/ באה להטעימנו/ כי מיום שנברא העולם/ העולם הנברא נמלא יש".

ארז ביטון, מתוך "תקציר שיחה"

"מה זה להיות אותנטי/ לרוץ באמצע דיזנגוף/ ולצעוק ביהודית מרוקאית/ אנא מן אלמגרב/ אנא מן אלמגרב".

אגי משעול, מתוך "מראָה לְךָ"

מתפשטת בשבילך עד לכתב ידי/ עד שרואים לי את הגרוניות/ את הנחציות/ את האֶהֱוִי// עד שרואים לי את הסָמֶך/ ואת הכי סופיות שלי".

נעים עריידי, מתוך "אבא אמא"

האשה הזאת בשמלה הכחולה ברעלה הלבנה/ היא אמא שלי, משורר ערבי-עברי-עברי-ערבי לסירוגין./ הוא לא בבית!/ אומרת בערבית. והטלפון השבור/ מצלצל כאורלוגין".

סיגלית בנאי, העור שלי עברית

"העור שלי עברית/ ואני אחוזה באדמה הזאת במלוא ציפורניי/ ואין לי מקום אחר/ אליו אוכל להגר/ כי איך אגלה מתוך שפתי/ שבה בניתי לי בית/ בשירי, והיא כמו אות קין על מצחי/ אותו לא אקרצף ולא אגרד פצעי דם/ כי אני מאוהבת/ מתעטפת בשמלת הכלולות/ של שפתי/ שפת אמי/ שפת עמי/ מולדתי המדממת/ עבריתי/ אהבתי".

האלונטית והבורית של חיים גורי

התרבות העברית נפרדת. תוך כמה חודשים הלכו מאתנו נאוה סמל, רונית מטלון, אהרן אפלפלד, נילי מירסקי וחיים גורי. 

לפני שבוע עלה באתר הזירה הלשונית מאמר מאת גורי "העברית – ראשי פרקים". 

בין היתר כותב גורי:

"עם דובר בשפתו. והכול בה. כל מלאות החיים. כל השפות העבריות חברו לשפה: הקדושה והחולין. מן המכמנים והאוצרות ופסגות הביטוי  עד  העילגות המבקשת את המלה הנכונה. החיים והמוות, המלחמות ותפילות השלום, לשון הבית והרחוב, האקדמיה וזונות תל ברוך. עברית המשוררים ועברית העבריינים. ... תחיית הלשון והיותה לשפתו של עם שלם היא סיפור נפלא מאין כמוהו. אך בצד ניצחונה של הלשון העברית אני עד לתופעות מדאיגות של רידוד הלשון ודילדולה לנתק האיזכורי ממקורות הלשון, עושרה, ספרותה ורבדיה".

"כל השפות העבריות חברו לשפה: הקדושה והחולין". חיים גורי ז"ל // צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ב"שירי שפת עבר" מופיע גם שיר מאת חיים גורי, "המשוררים ההם", וכך הוא נפתח:

"מי היו המשוררים הראשונים?/ מתי החלו לדבר את שיריהם,/ בין האש והברזל, בין המעדר והחנית?/ מה הייתה שפתם?/ מתי נודע להם שגם אפשר  לכתוב אותה?"

וחיים גורי ודאי היה מחייך לזכר הסיפור הבא אודותיו, ב"ילקוט הכזבים": 

"יענקלה האפסנאי הפלוגתי הופיע יום אחד אצל המם-פה והגיש תלונה נגד ג'ורי שעושה ממנו צחוק ומעליב אותו לעיני המחלקה.

'מה הוא עושה?' שאל המם-פה.

'אתמול הוא בא לאוהל ואמר שהוא רוצה אלונטית ובורית', אמר יענקלה בבפרצוף זועף".

חיים גורי, מכל מקום, לא שכח את הסיפור, וכך הוא כותב במאמרו: " זכורים לטוב בתי הספר העבריים, כרשת 'תרבות', למשל, שהעמידו תלמידים ומורים מן המיטב. אלה בבואם לארץ ישראל נקלטו עד מהרה בחוצות העברית המדוברת. לא פעם עוררו שחוק בקרבנו כאשר אמרו 'אני חש בראשי', או 'אלונטית ובורית'".

איך אומרים טקסט בעברית?

כמה גולשים מתייחסים לשאלה בדבר החלופה העברית ל'טקסט'. ראובן כותב: "כתבת שלא נמצאה חלופה למילה text. בעברי תרגמתי עבור חברת Apple, והם מתרגמים את זה כ'מלל'". מאיר מינדל מוסיף: "טקסט הוא מארג מלים (textum). יש טקסט בפרוזה ויש טקסט בשירת שירים. אני מעדיף במקום טקסט את המלה 'תמליל', שבעיניי גבוהה יותר מ'טקסט'".

מלל בעברית זה לא טקסט // צילום: getty images

ההערות נאות, ומקובל להציע את 'מלל' או 'תמליל' כחלופה עברית לטקסט, אבל זו אינה חלופה מוצלחת. 'מלל' היא מילה בעלת קונוטציה שלילית, והיא מתייחס לרצף דיבור או כתיבה, בעוד טקסט הוא בדרך כלל מוצר כתיבה שלם, ספר, מחקר וכדומה. לא נאמר על קטע ספרותי ש"המלל שלפנינו הוא בעל משמעות מסוימת". נכון שהמונח האנגלי word processor מתורגם ל"מעבד תמלילים", אבל 'תמליל' מתייחד בעברית בעיקר לטקסט של שירי זמר.

מצאתם חלופה מוצלחת למילה טקסט? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו