נעה (שם בדוי), מעסה מקצועית בת 28, לא שוכחת את היום שבו התייצבה בביתו של גבר אמיד בן 35 משיכון דן בתל אביב. רשמית, הוא הזמין אותה להעניק לו עיסוי רפואי. אבל את מה שאירע שם, בשעת צהריים מלחיצה במיוחד, היא לא צפתה גם בסיוטיה.
"זה קרה לפני ארבע שנים, כשהייתי בת 24. הגעתי אליו ועשיתי לו עיסוי מקצועי. לקראת סוף העיסוי הוא ביקש ממני פתאום לעשות לו 'הרפיה'. עניתי מייד שאני מצטערת, אבל אני לא זונה. הוא השתולל מזעם ופשוט נעל אותי בתוך הבית שלו. מנע ממני לצאת. הוא גם סירב לשלם לי. פחדתי פחד אלוהים, הרגשתי שבעוד רגע הוא פשוט אונס אותי.
"למזלי, הטלפון הנייד שלי היה בכיס, אז ניגשתי לרגע לשירותים וסימסתי למי שהיה חבר שלי באותם ימים, שאני במצוקה גדולה ושיגיע במהירות".
החבר, בחור שרירי, הגיע למקום בתוך דקות ודפק בחוזקה על הדלת, עד שהגבר פתח לו.
"הוא דרש ממנו שיניח לי ושישלם על הטיפול שקיבל. זה היה ממש הזוי. הגבר הסכים, אבל התעקש שניסע בעקבותיו לכספומט כדי שיוכל להוציא את הכסף. הוא רכב על האופנוע שלו ואנחנו נסענו אחריו במכונית. ככה הוא סובב אותנו חצי עיר, עד שנכנס לסמטה שרק אופנוע יכול לעבור בה - וברח".
למה לא הלכת למשטרה?
"הייתי צעירה מאוד ופחדתי מתלונה במשטרה, עם כל מה שכרוך בזה. לא רציתי לראות אותו שוב. עד היום גם לא סיפרתי על זה להוריי, וגם לא על הדברים שעברתי במקומות אחרים. לכן אני מעדיפה לא להיחשף".
זה מתחיל בטלפון
נעה היא אחת מ־1,500 המעסות והמעסים, שהתארגנו בחודשים האחרונים תחת קבוצת הפייסבוק "בלי ידיים! מחאת מטפלי המגע נגד הטרדות מיניות". את הקבוצה הקימה מרינה פובולוצקי (32), מעסה רפואית שחוותה בעצמה הטרדות מיניות במהלך עבודתה, עד שהחליטה להתקומם נגד התופעה המכוערת ולפעול להסדרת היחס למקצוע העיסוי בחוק.
"פתחתי את הקבוצה בפייסבוק לפני כמה חודשים, ובתוך זמן קצר הצטרפו אלינו מאות מעסים, שחווים הטרדות מיניות על בסיס יומי. זה קורה להם כבר בשיחת הטלפון הראשונית, בשלב הזמנת הטיפול, וכמובן שבטיפולים עצמם, בקליניקה הפרטית או בבתי המטופלים.
"בעוד שבועיים וחצי נגיע עם הסיפור שלנו לכנסת, השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, אמור להשתתף בישיבה. שם נתבע להכיר בנו, להגדיר אותנו בחוק. חובה להסדיר בחקיקה את כל נושא העיסוי והמגע".
מימין: לילי חליפא, הילה בר־סלע ומרינה פובולוצקי. "אם ארים ידיים ואפרוש, זה יהיה ניצחון של כל הסוטים", אומרת בר־סלע // צילום: אפרת אשל
היא צעירה נאה וכריזמטית, עם חיוך שובה לב. כבר בתיכון עשתה עיסויים לחברים, "לחצתי במקומות כואבים ועזרתי להם מאוד". בגיל 19 למדה עיסוי אצל מורה פרטי. יחד עם בן זוגה אז, החליטה שבמודעה שתפרסם ב"יד 2" יופיע מספר הנייד שלו, כדי שיוכל לסנן עבורה שיחות לא רצויות.
"עד מהרה זה הפך למשהו נורא. החבר שלי אמר לי, 'מתקשרים רק סוטים וחושבים שאני הסרסור שלך'. בחרתי לרדת מזה ולעזוב את התחום".
לפני שש שנים, כשהתגוררה בירושלים, החליטה לשוב למקצוע בספא נחשב ויוקרתי בעיר. "האמנתי ששם לא יטרידו אותי מינית. הצגתי להם את התעודה שלי מהלימודים אצל המורה הפרטי, והם קיבלו אותי.
"אלא שאז התברר שגם שם יש הטרדות. והרבה. היו מטופלים ששאלו אותי שאלות מאוד אישיות, היו כאלה שביקשו שאבוא אליהם הביתה לעשות להם עיסוי. מטופל אחד שם בתחילת הטיפול כסף על הדלפק ואמר שהוא מצפה שאתן לו 'תמורה הולמת'.
"עזבתי את הספא, והלכתי ללמוד אוסטאופתיה (שיטת רפואה אלטרנטיבית הכוללת גם עיסוי רפואי; ע"נ) במכון וינגייט. במקביל, התחלתי לעבוד בספא בתל אביב".
אבל ההטרדות לא פסקו. יום אחד בא אליה, במקרה, גבר שטופל אצלה בספא בירושלים.
"זו היתה הפעם השלישית שאני נותנת לו טיפול, והוא מאוד התלהב. בסוף הוא פתאום אמר לי, 'מה עם הרפיה?'
"הייתי בהלם. הוא שאל, 'מה את בשוק? זה לגיטימי'.
"יצאתי מהחדר בזעם ודיווחתי עליו לפקידות בחוץ. כשהוא יצא, הוא קיבל מהן פרצופים".
רוב הלקוחות שומרי חוק
יובהר מייד: תחום הטיפולים במגע הוא ברובו עיסוק מוסדר ובטוח, ורוב הלקוחות הם אנשים תמימים ושומרי חוק, שמשלמים על עיסוי רפואי מקצועי, ללא בקשות חריגות או הטרדות. הבעיה מתחילה עם לקוחות שמרשים לעצמם לבקש תוספות "אקסטרה", ללא הסכמה מראש, ולעיתים אף נוגעים במטפלים בצורה לא נאותה, או כופים על המטפל לגעת בהם שלא מרצונו. כך ניצבים המטפלים בעמדה בעייתית, ולעיתים אף מסוכנת.
הילה בר־סלע (41) מכפר סבא, נשואה ואם לשלושה, עוסקת בעיסוי כבר 17 שנים. את המקצוע למדה במכללת רידמן לרפואה משלימה, במכון וינגייט ובמכון אלבאום. בהמשך פתחה קליניקה בביתה, ובנוסף היא מעבירה סדנאות בנושא תקשורת ומגע ועובדת במרכז "תהודה" בכפר סבא.
"בתחילת דרכי בתחום פרסמתי מודעה בדפי זהב, וקיבלתי המון שיחות מגברים מטרידים. כבר לפי השאלות בטלפון הבנתי. 'באיזה שמן את משתמשת?' 'מה העיסוי כולל?' היו שאמרו שהם פשוט באים באותו רגע, והיו כמובן את אלה שהתחילו לשחק עם עצמם. הייתי נגעלת לשמוע את הנשימות הכבדות שלהם מאחורי הקו. זה גרם לי לתחושת תסכול, בזבוז זמן משווע. ערער לי את תחושת הביטחון במקצוע".
באותה תקופה הגיע לקליניקה הפרטית שלה איש טלוויזיה ידוע. "עשיתי לו טיפול, ופתאום הוא לקח את היד שלי וביקש ממני למרוח עליו שמן. קפאתי במקום מרוב הלם, ומובן שלא שיתפתי פעולה. התעשתתי וביקשתי שילך. הוא קם והתלבש, ולפני שעזב נתן לי סכום כפול מהמחיר של העיסוי, אולי כדי שלא אתלונן עליו.
"המקרה הזה זעזע אותי, זאת היתה ממש חוויה טראומטית. כעסתי על עצמי שלא העפתי לו מכה גדולה, שלא צרחתי עליו. אני חושבת שאם הייתי פוגשת אותו היום ברחוב, הייתי בועטת לו איפה שצריך".
למה לא הלכת למשטרה?
"מה היה יוצא לי מזה? אני לא מאמינה שהיו חוקרים את זה כמו שצריך ושבאמת היו מגינים עלי. הלוואי שיחוקק חוק נגד הטרדות ותקיפות מיניות של מעסים, כך שמטפלות ומטפלים לא יפחדו להתלונן ולא יחששו מזה שרשויות האכיפה לא יתייחסו אליהם ברצינות. שלא יפחדו שזה יפעל לרעתם ושאולי יעשו להם שיימינג ברשתות החברתיות".
בתחילת דרכה עבדה הילה גם במכוני ספא. גם שם, לדבריה, חוותה אינספור הטרדות מיניות. "יום אחד, במהלך טיפול, מטופל תפס לי פתאום את היד והניח אותה על איבר המין שלו. נרתעתי ויצאתי מהחדר נסערת. בעלת המקום הגיבה באדישות ואמרה, 'אל תעשי מזה עניין'. היא מאוד אכזבה אותי, ואחרי כמה ימים עזבתי את העבודה בספא שלה.
"בספא אחר שעבדתי בו, אחד המטופלים התחיל לגעת בי במהלך הטיפול, וגם אותו הדפתי. ההטרדות האלו, עם עשרות שיחות הטלפון שקיבלתי מסוטים שחיפשו שירותי מין, גרמו לי לתופעות איומות עם עצמי.
"התחלתי לדבר בטלפון בקול אחר. הייתי הרבה פחות נחמדה, ועשיתי הכל כדי שגברים לא ירצו לבוא אלי לטיפול. זה היה פשוט נורא. עד היום אני נשמעת לפעמים תוקפנית מדי בטלפון, מסננת גם כאלה שבאמת היו יכולים להגיע לטיפול מקצועי. אבל אני מעדיפה להיות מאוד זהירה ולא לעשות טעויות.
"לילה אחד, ברבע לחצות, מישהו צלצל אלי שמונה פעמים ברצף. לא עניתי. בבוקר חזרתי אליו ושאלתי אם זה מקרה חירום. ברור שלא. הבהרתי לו שמבחינתי זו לא שעה מקובלת לשיחות, ושלא יתקשר אלי יותר".
שקלת להרים ידיים? פשוט לפרוש מהמקצוע?
"לא. יש לי אהבה גדולה לתחום. לטפל באנשים, לגעת בגוף ובנפש, לרפא ולעזור לכל מי שבאמת זקוק לטיפול המקצועי שלי. אם ארים ידיים ואפרוש, זה יהיה ניצחון של כל הסוטים".
לפרק במקום לפנק
נעה היא צעירה נאה ומטופחת. שערה חום ארוך, עיני השקד הגדולות שלה מצטעפות כשהיא מדברת בכאב על הסיטואציות הקשות שחוותה כמטפלת.
"בגלל ההצקות המיניות שחוויתי, התחלתי לכער את עצמי בכוונה לפני הטיפולים. אני לובשת חולצות במידות גדולות, לא מתאפרת, ובטח שלא מגיעה לטיפול עם מחשוף. אני עושה בעיקר עיסוי תאילנדי ועיסוי סיני, שהם טיפולים חזקים ומפרקים, לא מפנקים כמו עיסוי שבדי, למשל".
רבות מההזמנות לטיפולים מגיעות אליה באמצעות קבוצת ווטסאפ של מטפלים, שלה היא משלמת דמי תיווך. הקבוצה מבצעת סינון ראשוני של הפונים.
"פעם ביליתי אצל חברה בתל אביב. הייתי לבושה יפה, מאופרת, נראיתי טוב. פתאום קיבלתי הודעה שיש הזמנה לטיפול, ונשאלתי אם אני פנויה לקחת אותו. עניתי שכן, ורצתי למראה. הורדתי את כל האיפור, עשיתי קוקו מכוער עם שוונצים, ולקחתי מחברה שלי צעיף שיכסה את המחשוף. רציתי להיראות כמה שפחות אטרקטיבית, כדי לא לעורר חרמנות".
היא מתגוררת בדירה שכורה בתל אביב, שבה היא גם מחזיקה קליניקה מזמינה ויפה. שלל נרות ריחניים מעטרים את החדר, תעודות הסמכה תלויות על הקיר מעל מיטת הטיפולים, ומוזיקה נעימה מתנגנת ברקע.
את העיסויים המקצועיים החלה כבר בגיל 18, במקביל לשירות הצבאי. "למדתי פעמיים בשבוע בקורס עיסוי במכללה במרכז, ואז עבדתי בספא בתל אביב ובעוד ספא במרכז. הייתי עושה גם טיפולים פרטיים לאנשים בבתים שלהם".
בהתחלה פרסמה נעה את שירותיה באתר "יד 2". "90-80 אחוז מהפונים בטלפון היו גברים. תמיד הצגתי את עצמי כמטפלת מקצועית שעושה עיסוי מקצועי ומרפא, וכמעט כל שיחה היתה מלווה בשאלות כמו מה אני לובשת, מה עוד אני עושה, ואם זה כולל הרפיה בסוף. רוב העבודה שלי היתה לסנן את הזנאים והסוטים.
"הייתי תמימה, ובקורסים השונים לא לימדו אותי איך להתמודד עם המטרידים. יום אחד, בתחילת דרכי, בא אלי מטופל ושאל אם יש בסוף 'הפי אנד'. עניתי לו בתמימות שכן, כי חשבתי שהוא מתכוון שהטיפול יהיה טוב, ויהיה לו יותר נעים אחריו. לקראת סוף הטיפול הוא תפס לי את היד, ואז קלטתי שהוא הבין אותי לא נכון - והדפתי אותו.
"היו מטופלים שהתחילו לגעת בי במהלך הטיפול, והיה לי קשה לעמוד על שלי. אמנם זזתי הצידה ולא אפשרתי לגעת בי, אבל למרות זאת המשכתי בטיפול. היום כבר הייתי מפסיקה באותו רגע ומבקשת מהמטופל שיסתלק.
"היה לי גם קטע עם אחד מבעלי הספא, שרצה להדגים עלי שיטות טיפול ועיסוי והתעקש להרים לי את החולצה ולגעת בי. זה היה מאוד לא נעים. אחרי זמן קצר הפסקתי לעבוד שם".
המעסה אילן אגרא. "בדרך כלל קשה לקבוע אם מטופלים עושים דברים במקרה או במכוון" (למצולמת אין קשר לכתבה)
באחד מקורסי העיסוי שעברה פגשה נעה בחור דתי, שאיתו עבדה בהמשך בספא. השניים הפכו לזוג. "עברתי לגור איתו בבית של הוריו, ואחרי שנה יחד הוא הציע שנתחתן, אבל ביקש שאפסיק לטפל בגברים. אולי בגלל הדת, אולי מהדאגה לשלומי, ואולי סתם כי קינא לי. הוא אמר שבתמורה, הוא יפסיק לטפל בנשים. הסכמתי, אבל התברר שכמעט לא היו לי מטופלות. על רקע הקנאה המתגברת שלו נפרדתי ממנו, והמשכתי הלאה".
לאחרונה, בעקבות ריבוי ההטרדות, החליטה נעה להתמקד בטיפולים בנשים בלבד, ואף תלתה ברחבי העיר מודעות המופנות רק לנשים. "אני מקבלת רק גברים שהם לקוחות חוזרים שאני מכירה, או כאלה שמגיעים באירועים של ארגונים או במסיבות רווקות".
חווית הטרדות גם מצד מטופלות?
"היתה פעם אישה ששאלה אם אוכל לטפל בה 'באזור יותר רגיש'. אין לי מושג אם היא התכוונה למשהו מיני, אבל אני העדפתי לא לפרש את זה כך ועשיתי לה טיפול רגיל".
היא מודעת היטב לעובדה שהשהות המשותפת בחדר אינטימי, עם אור נרות רך, מוזיקה חרישית ומגע גופני, עלולים להוביל לפרשנות לא נכונה של הסיטואציה מצד המטופלים.
"ברור שהתנאים בטיפולי מגע הם אינטימיים, כשגבר שוכב כמעט עירום ואני מטפלת בו. אבל אני תמיד פועלת במקצועיות. היו גברים שניסו להתחיל איתי תוך כדי טיפול ולקבוע איתי דייט. סירבתי, כי זה לא מקצועי ולא אתי, מה גם שאני לא רוצה שמגע שלי הוא זה שידחף גבר לצאת איתי.
"היה לי מטופל, גבר נחמד, שהשיחה איתו זרמה מאוד במהלך הטיפול, ולרגע עלתה בי מחשבה שאולי כן יהיה לפגישה בינינו המשך. אבל אז הוא פשוט התפשט, תוך כדי הטיפול, ובאותו רגע סגרתי כמובן כל אופציה לגביו".
שקלת פעם להחליף מקצוע?
"זה אולי נשמע נורא, אבל אני נשארת כרגע בעיסוי בגלל הכסף. אני מרוויחה בממוצע 200 שקל לטיפול. בחודש טוב אפשר להגיע בטיפולים פרטיים ל־5,000 שקל. היום אני מרוויחה הרבה פחות, כי עברתי לטפל רק בנשים, כך שהכמות ירדה דרסטית".
גם המטפלים מוטרדים
לא רק מטפלות סובלות מהטרדות מיניות. גם מעסים מדווחים לא פעם על הטרדות מיניות שהם חווים במהלך עבודתם. אילן אגרא (63), מקיבוץ סער שליד נהריה, נשוי בשנית ואב לילדים, עובד בהייטק כמנהל תפעול של חברת תוכנה. לפני חמש שנים חש רצון להתמקצע בעיסוק נוסף, שיתרום לנפש ולגוף.
"הלכתי ללמוד בבית הספר 'לוטוס' בכרמיאל את רזי העיסוי והמגע, ופתחתי בבית קליניקה מאוד מזמינה ונעימה", הוא מספר. "אני מטפל אחרי שעות העבודה שלי, בערבים ובסופי שבוע, ומאוד נהנה מזה".
רוב לקוחותיו הן נשים, לצד ספורטאים וספורטאיות שבאים לטיפולי תחזוקת גוף, שיקום פציעות והרפיית שרירים תפוסים. לצד הטיפולים, שמסתיימים ברובם כשורה, יש כאלה שגובלים בהטרדה של ממש מכיוון המטופלות.
"קרה לי במהלך טיפול שנשים הזיזו את כיסוי הסדין מעל האזורים האינטימיים שלהן, ונותרו עירומות. בדרך כלל קשה לקבוע אם זה נעשה במקרה או במכוון.
"פעם התקשר אלי גבר וביקש שאטפל באישה גרושה. הוא סיפר שהיא דתייה, וביקש שאשמור על דיסקרטיות מלאה. האישה הגיעה אלי בלבוש די שמרני, אבל לטיפול עצמו היא נשכבה בתחתונים. עשיתי לה עיסוי שבדי, כשהיא מכוסה כולה בסדין, ובכל פעם הקפדתי לחשוף רק את חלק הגוף שבו טיפלתי. הטיפול עבר חלק.
"כשהתקשרתי לאותו גבר להתעניין איך היא הרגישה, הייתי די המום מהתשובות שלו. הוא אמר, 'היא יצאה מאוד לא מרוצה, אפילו לא נגעת לה בציצי. אין לך מספיק כוח ולא פינקת אותה כראוי'.
"הסברתי לו שהייתי איתה הכי זהיר, עדין ורגיש, אבל זה לא עזר. היא כנראה רצתה משהו אחר לגמרי. הסברתי לו שאני מצטער, אבל לא אצלי. ביקשתי שימחק את המספר שלי ושלא יתקשר אלי יותר".
אילן מספר על שיחות טלפון רבות שהוא מקבל מגברים, שמתעניינים לדעת אם העיסוי שלו כולל גם מין. לכולם הוא משיב בשלילה. "יש לאנשים, בעיקר לגברים, צורך בכך, וקשה להילחם בזה".
עיסוי שהוא כיסוי
ב־2011 העבירה הכנסת את התיקון בחוק העונשין, האוסר פרסום שירותי מין בתשלום. לדברי אילן אגרא, הדבר גורם למפרסמים של מודעות מין להשתמש בנוסח מבלבל. "יש כל מיני ניסיונות לעקוף את האיסור, אז כותבים על כל דבר 'עיסוי ללא מין'. ברוב המקרים זה דווקא כיסוי לשירותי מין. זה גורם לבעיה מאוד גדולה למטפלים מקצועיים במגע, שלהם אין שום עניין בזה".
עו"ד הולי שוורץ, המייצגת בהתנדבות את קבוצת המעסים והמעסות שהתארגנו בפייסבוק, אומרת שהתיקון בחוק היה הכרחי, אבל פגע בראש ובראשונה במטפלי המגע. "התיקון הביא למצב שהמילה 'עיסוי' אומצה כשם קוד לשירותי זנות. שירותי הזנות לא הוכחדו. היום הם קוראים לעצמם 'מכוני עיסוי', והדבר פוגע במעסות ובמעסים המקצועיים, שמקבלים עשרות ומאות טלפונים ביום מפונים שרואים בהם פוטנציאל לאספקת שירותי מין".
החוק למניעת הטרדה מינית לא נותן מענה לתחום הזה?
"לא. החוק מדבר על 'הצעות חוזרות ונשנות המופנות לאדם'. במצב של המטפלים, מי שהטריד אותם לא יחזור על מעשיו, אחרי שהבין שהם לא מספקים שירותי מין. אז על מי הם יתלוננו, ועל מה? במערכת יחסים של מטפל ומטופל, המחוקק ביקש להגן על המטופל, מתוך מחשבה שהוא החלש. אבל הוא לא מגן על המעסים, שדווקא הם החלשים פה".
עו"ד שוורץ. "האיסור על פרסום שירותי מין הביא למצב שהמילה 'עיסוי' אומצה כשם קוד לשירותי זנות. והדבר פוגע במעסות ובמעסים המקצועיים" // צילום: סער שוורץ
שוורץ קוראת להעלות את המודעות לבעיה של המעסים, ולהסדיר את המקצוע. "יש להגדיר מיהו מעסה, כך שלא כל אחד יוכל להגדיר את עצמו ככזה. בדרך זו תימנע פרישתם של עשרות ואולי מאות מטפלים טובים, שהתייאשו מההטרדות הבלתי פוסקות".
בעוד שבועיים יעלה הנושא בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. מרינה, מייסדת קבוצת המעסים המטפלים נגד הטרדות מיניות, תשתתף בדיון.
לימודי העיסוי הרפואי בווינגייט, כחלק מהאוסטאופתיה, העניקו למרינה את האפשרות לעבוד כמעסה רפואית בקופת חולים. "שם העיסוי מאוד רפואי", היא אומרת. "אנשים באים לתהליך אמיתי, לא סתם לפינוק. עיסוי רפואי זה דבר מאוד בריאותי. זה החזיר לי את חדוות הטיפול".
אבל לפני כשנה, כשפרסמה את שירותיה בפייסבוק ובאתרים נוספים, היא נתקלה שוב בהטרדות. "כתבתי ששמי מרינה ושאני מעסה - וזה מייד החזיר אותי לגיל 19, לכל הסוטים. ברגע שפרסמתי שם רוסי עם המילה עיסוי, עלתה הסטיגמה הנוראית שכל מעסה רוסייה היא זונה. שוב נאלצתי להדוף את כל הגברים הזנאים. מבין כל הפונים אלי, אולי חמישה היו נורמליים.
"חשבתי לקרוא לעצמי בשם אחר, אולי לא לכתוב את המילה 'עיסוי', אבל בסוף החלטתי להתמודד עם העניין באומץ. כתבתי 'מרינה פובולוצקי, עיסוי רפואי', ואמרתי לעצמי שאתמודד עם כל מה שיגיע. אני לא מפחדת. אני עובדת בקופת חולים ויש לי גב כלכלי, אני לא רעבה ללחם".
איך הגעת להוביל את המאבק של המעסים?
"הרגשתי שמאוד קשה לי במקצוע, שתעשיית הזנות ממש חטפה אותו. שהתחום פרוץ, שיש בו הרבה שרלטנות. הקמתי את הקבוצה בפייסבוק, והתגובות היו מעולות. מעסים ומעסות שיתפו שם מקרים שקרו להם, הרגישו נוח לדבר על זה פתאום.
"היו גם תגובות פחות טובות. כתבו לי, 'תלמדי לשווק את עצמך', 'למה צריך לדבר על זה בכלל', ועוד ועוד".
מה תבקשו מהח"כים?
"להכיר במקצוע שלנו, להסדיר ולהגדיר אותו בחוק. לקבוע גם אילו לימודים יאפשרו עבודה במקצוע; למשל - כמה שעות צריך ללמוד כל טכניקה.
"חשוב גם להכין את תלמידי העיסוי למה שמחכה להם בחוץ. מטפלים שמסיימים את הלימודים לא מקבלים הסבר מספק איזה עולם קשה ומטריד ממתין להם. הגיע הזמן שיכירו בנו, ושלא נהיה כל הזמן חשופים להטרדות ולתקיפות מיניות, בלי יכולת להתלונן או לעשות משהו בנדון".
ההטרדות היומיומיות שהיא חווה פגעו גם בדימוי העצמי שלה. "כשאני יוצאת היום לדייטים, קשה לי להגיד מה אני עושה בחיים. כשאני מספרת, אני נתקלת בלא מעט הרמות גבה. למקצוע העיסוי יש סטיגמה לא טובה בישראל. בארה"ב, למשל, עושים בזה תואר ראשון".
"אני בא לרפא"
ירון (שם בדוי), בן 51 מהדרום, נשוי ואב לארבעה, מטפל במגע בקליניקה שלו. גם הוא מספר על הטרדות מיניות בלתי פוסקות במהלך עבודתו, הן מגברים והן מנשים.
"הגיע אלי גבר בן 60, שבמהלך הטיפול קירב פתאום את היד שלי לאיבר מינו. מייד זזתי והבהרתי לו שזה לא הולך לקרות. היה גבר נוסף שהזמין טיפול בביתו, ובמהלכו ביקש שאעשה לו הרפיה. גם כאן סירבתי במקום. יש גברים ששואלים בטלפון אם הטיפול כולל מין, ואני מבהיר שממש לא.
"גם נשים הטרידו אותי. היתה לי מטופלת בת 24, שבמהלך הטיפול לקחה את ידי והניחה אותה על החזה שלה. זה היה מטריד מאוד. משכתי את היד והמשכתי בטיפול.
"היתה אישה נשואה מתל אביב, שהיתה מאוד אובססיבית לגביי. היא לא הפסיקה לשלוח לי הודעות כתובות, עם פירוט של פנטזיות שיש לה עלי, עד שנאלצתי לבקש ממנה להפסיק.
"אשתי סומכת עלי לגמרי שלא אעשה שום דבר מיני עם מטופלת, אבל בעקבות המקצוע, גוף האדם הפך אצלי למשהו מאוד רפואי ולא מיני. זה משפיע גם על היחסים בינינו".
למה אתה נשאר במקצוע שפוגע בך בכל המישורים?
"כי יש בו המון קסם. הוא נותן לי הרבה כוח וביטחון. הגמול הרגשי בטיפולים האלה גבוה מאוד: אני מרגיש שאני מרפא אדם, וזאת זכות גדולה עבורי".
אתה מרגיש לפעמים מתח מיני כלפי מטופלות בקליניקה?
"לפעמים, אבל אני מנתב את זה למקומות טובים. כשגבר ואישה נמצאים במקום מזמין, אינטימי, והאישה לא לבושה, זה מזמין מתח משני הצדדים. השאלה היא לאן כל אחד לוקח את זה. אני בא לרפא, לא 'לענג במקומות הנכונים' ולא לפנק מבחינה ארוטית. אני מטפל מקצועי".
לילי חליפא (30), מטפלת מקצועית, למדה עיסוי רפואי ורפלקסולוגיה במכללת רידמן, וכבר ארבע שנים היא מתמחה בעיסוי ספורטאים ובטיפול בבעיות אורתופדיות. היא גרה בשכירות בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן, שם היא מחזיקה קליניקה פרטית, לצד קליניקה נוספת בבית הוריה בירושלים, לשם היא מגיעה אחת לשבועיים, בסופי שבוע.
גם היא החלה את דרכה המקצועית בעבודה במכון ספא. וגם באמתחתה סיפורים מטרידים מעברה.
"בסוף אחד הטיפולים יצאתי מהחדר, וביקשתי מהגבר שטיפלתי בו לקום ולהתארגן. כמו תמיד חזרתי פנימה עם כוס מים, כדי שישתה, אבל נדהמתי למצוא אותו עירום, עם זקפה. אמרתי לו, 'אתה רציני? אני קוראת לאבטחה'.
"הוא מיהר ללבוש חלוק, ואני יצאתי להתלונן עליו. עד מהרה גיליתי שהגבר הזה מוכר שם היטב, ולא ממש עשו עם זה משהו. הרגשתי מושפלת לגמרי. חשבתי לעצמי שיכולתי לסרס אותו מרוב זעם. למדתי את המקצוע זמן רב, אני משקיעה שעה בטיפול המקצועי - והוא מזלזל בי בצורה כזאת, מחפיץ אותי. אני לא באמת מעסה רפואית בשבילו, אלא זונה.
"היה עוד גבר אחד, בן 60, שהגיע אלי דרך פרסום באינטרנט. בטלפון הוא התלונן על כאבי גב והסכמתי לקבל אותו. יש לא מעט פונים שאני דוחה על הסף, כי אני מזהה בן־רגע שהם סוטים. כל המתנשפים בטלפון ואלה ששואלים אותי שאלות לא לעניין. הוא לא נשמע כזה.
"טיפלתי בו, השקעתי את כולי, ופתאום, משום מקום, הוא שואל אותי, 'יש גם פינוקים בסוף?' באותה שנייה הרמתי ממנו את הידיים ואמרתי לו, 'אני מעסה מקצועית. הפינוק שלך הוא שתלך על הרגליים שלך ותצא מפה'. מאוד התעצבנתי.
"אני רואה את המקצוע הזה כשליחות. אני מטפלת בהרבה ספורטאים וספורטאיות ומאוד נהנית לעזור להם, לשחרר אותם, זה נותן לי אדרנלין וחשק גדול לטפל. אבל כשיש גברים שלא יודעים איפה עובר הגבול, זה מקומם".
אין לה בן זוג קבוע, והיא תולה את הסיבה גם בהטרדות שעברה. "האמון שלי במין הגברי נפגע. בניתי סביבי חומות, מן הסתם גם בגלל המקצוע ובגלל מה שחוויתי".
erann@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו