עיריית ירושלים הודיעה לאחרונה למשרד האוצר ולמשרדי ראש הממשלה, החוץ והפנים כי בכוונתה להתחיל לגבות חובות ארנונה, אגרות והיטלים בסך של למעלה מ-650 מיליון שקלים מכ-887 נכסים ברחבי העיר, השייכים לכנסיות בירושלים ולמוסדות האו"ם.
יצוין כי לא מדובר בבתי התפילה, הפטורים על פי חוק מארנונה, אלא בנכסים המשמשים לפעילויות שונות שאינן תפילות וחלקן אף פעילויות מסחריות. עד כה, דרשה המדינה מהעירייה להימנע מגביית החובות האלה לאור הסכמים שערכה בעבר עם הכנסיות. בידי העירייה ישנה חוות דעת משפטית של פרופ' גבריאל הלוי, מומחה למשפט בינלאומי, שבחן באופן מעמיק את שלל ההיבטים החוקיים של חובות הכנסיות והאו"ם כלפי עיריית ירושלים, וקבע באופן חד משמעי כי אין כל ביסוס לעמדת המדינה וכי ההסכמים בין המדינה לבין הכנסיות אינם תקפים לגבי עיריית ירושלים וכי העירייה מחויבת על פי דין לפעול לגביית החובות.
עיריית ירושלים הטילה השבוע עיקולים בשלב הראשון על חשבונות הבנק של הכנסיות השונות בגין חובות מצטברים על נכסים עסקיים ובכללם: הכנסייה האנגליקנית - 7,214,228.42 שקלים; הכנסייה הארמנית – 2,011,996 שקלים; הכנסייה היוונית - 570,946.88 שקלים; הכנסייה הקתולית - 11,981,103.02 שקלים.
ניר ברקת // צילום: יוסי זליגר
בעיריית ירושלים הסבירו את הצעד הדרמטי: ״הנזק הכספי שנגרם לירושלים לאורך השנים בעקבות עמדת המדינה הוא קרוב לכמיליארד שקל. לא ייתכן שתושבי ירושלים ייאלצו לממן מכיסם לכנסיות ולאו"ם שירותים עירוניים של איסוף אשפה, תאורה, גינון וסלילת כבישים, דבר שימנע מהעירייה לגבות סכומי עתק, שהיו יכולים לסייע משמעותית לפיתוח העיר ושיפור השירותים לתושבים".
בעירייה הבהירו כי פטור מתשלום ארנונה מנכסים עסקיים ואחרים שבבעלות ושימוש הכנסיות הוא מפלה ועלול לגרור אחריו תביעות נוספות לפטורים בטענה של הפליה ואי שוויון, דבר שיגדיל בעשרות מונים את החשיפה והסיכון לנזק כלכלי לקופת העירייה: ״אם המדינה לא תתיר לנו לגבות את הסכומים למען תושבי ירושלים, לא נהסס לעתור לבג"צ״, הדגישו בעיריית ירושלים, ״לחילופין, אם המדינה מעוניינת שהמצב הנוכחי יימשך, אנחנו דורשים שהמדינה תעביר לנו שיפוי מלא על הסכומים האלו. כך או כך, לא נסכים יותר שתושבי ירושלים יממנו את הסכום הזה".
בתקופה האחרונה מנהלת עיריית ירושלים מאבק מול משרד האוצר במטרה להגדיל את מענק הבירה כדי לצמצם את הפער בין ירושלים לבין ערים אחרות ולהעניק לכל ילד ותושב ירושלמי תנאים זהים לערים אחרות בארץ. בעיריית ירושלים אמרו כי ״האוצר כופה על ירושלים מידי שנה 700 מיליון שקלים פטורים בארנונה ללא כל שיפוי, ומביא לכך שההשקעה בתושב בירושלים נמוכה ב-30% מאשר בממוצע ההשקעה בערים האחרות״.
בעיריית ירושלים מאמינים כי לשינוי המדיניות באשר לתשלומי הארנונה של נכסי הכנסיות והאו"ם, שאינם בתי תפילה, משמעות רבה ביכולתה של ירושלים להביא לשיפור בשירותי החינוך, התרבות, הרווחה וחזות העיר. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת אמר: "לא נסכים יותר שתושבי ירושלים יממנו את סכומי העתק האלה. המדינה צריכה להתמודד עם ההשלכות של החלטותיה. או שהמדינה תשפה אותנו ותחזיר לנו את הכסף הזה, שמיועד לפיתוח העיר, או שנגבה אותו כפי שמחייב החוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
