פרידה מהמשורר הצבר הראשון

את כל ספרי השירה שלו, החל מ'פרחי אש' שיצא בשנת 1949, הוציא חיים גורי בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים. 

גורי היה משורר שהיה קשור אלינו מספרו הראשון ועד האחרון 'אף שרציתי עוד קצת עוד', ובכתובים קיים ספר נוסף שעדיין לא קיבלנו אותו. כל כך קיוויתי לקבלו ישירות מגורי. דיברנו עליו אך לפני חודש-חודשיים. ואולם בתקופה האחרונה מצבו בריאותו לא אפשר זאת.

אני מכיר את חיים גורי מהספר הראשון שלו כקורא ומלווה אותו כל השני גם כעורך וכמו"ל שלו, עת נפגשנו לראשונה ב-1985. חיים גורי הוא המשורר הצבר הראשון, המשורר שנתן ביטוי לדור של מלחמת העצמאות, שצמח עם דור המאבק למען ההעפלה, נגד הבריטים. במובן זה הוא היה חלוץ והבולט מבני דורו. 

הוא דור הפלמ"ח. מבחינה פוליטית הוא היה מזוהה עם אחדות העבודה ודגל בהתיישבות ושלמות הארץ והיה מהראשונים לאחר מלחמת ששת הימים שהקימו את התנועה למען ארץ ישראל, השלמה ביחד עם אלתרמן. בהמשך הוא התפכח והבין שהדבר בלתי אפשרי מבחינה פוליטית והיה שותף לתפישה שלא ניתן להמשיך לשלוט על עם זר ודגל בתפישה של שתי המדינות לשני העמים.

שירתו היא שירת הציבור אך גם שירת היחיד. שורה ארוכה של ספריו מלווים את קורות הארץ הזאת, החל ב'פרחי אש' ועבור ב'שושנת הרוחות', 'מראות גיחזי', 'מחברות אלול', 'אני מלחמת אזרחים', ספר הפרוזה שהוציא 'הספר המשוגע' ורבים אחרים. 

"שירתו היא שירת הציבור, אך גם שירת היחיד". חיים גורי // צילום: אורן בן חקון

גורי היה משורר פורה מאד - הוא אף פעם לא הפסיק לכתוב. בשירתו המאוחרת, הספר 'עיבל' שיצא ב-2009 הוא הבולט והחשוב ביותר שלו.

גורי המשורר שאב מגורי העיתונאי. הוא היה מעורב בכל מה שקרה בארץ. דוגמה מובהקת היא שירו 'מול תא הזכוכית' אודות משפט אייכמן שהתקיים בירושלים, אותו ליווה מדי יום ביומו כעיתונאי.

"אחסר אותו כאדם וכחבר". פרופ' עוזי שביט // צילום: דודי ועקנין

ואי אפשר שלא להזכיר את שיירי הזמר שגם קשורים לאתוס של מלחמת השחרור, החל ב'שיר הרעות', 'באב אל ואד' וכמובן 'הנה מוטלות גופתינו' שכתב על ' שיירת הלה', שעתה ציינו 70 שנה לנפילתם בדרכם לגוש עציון.

אבל גורי שהיה מעורב בכל הקורה בארץ כתב גם שירת יחיד. הוא היה אדם שאהב את החיים וידע לחיות כאיש ספר וכחבר. הוא אהב לשתות ולעשן. בעבר סדרת כתבות שלו קובצה לספר שנקרא 'רשימות מבית היין'. הוא זכה לזוגיות נפלאה עם אשתו עליזה. הם חיו יחד באהבה גדולה והם דוגמה ומופת לזוגיות מושלמת. 

שיריו לא יחסרו לי כי נותרו ספריו הרבים. אבל אחסר אותו כאדם וכחבר. גורי היה אדם כל כך חברי ופתוח. היו לנו שיחות רבות. לא תמיד פנים אל פנים כי הוא בירושלים ואני בתל אביב ובשדות ים. אבל אחסר את הטלפונים והשיחות החכמות איתו.

גורי חי את כל מה שקורה בארץ וכאב את ההתפתחויות בהוויה הישראלית. הוא התגעגע לימים של תום שאבד מזמן. ארץ ישראל של השחיתות של היום היתה קשה וכואבת לו מאד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו