קשה להאמין, שרק לפני 24 שנים רואנדה הייתה שם נרדף לגיהנום עלי אדמות. ב-100 ימים בלבד נרצחו ברחביה של המדינה המרכז אפריקנית כמיליון איש, רובם בני ובנות המיעוט הטוטסי - אך גם מי שהתנגד מקרב קבוצת הרוב, ההוטו, לרצח העם הנורא. רצח עם, שתוכנן בקפידה ע״י הנהגה פוליטית, שיכלה לבצע את זממה בעוד הקהילייה הבינלאומית - האו״ם, מדינות אירופה - מכסות את עיניהן ושותקות.
פחות מרבע מאה לאחר אותם 100 ימים נוראים עברה רואנדה מהפיכה מוחלטת. יש כאן המכנים זאת ״נס״. האומה השסועה והמדממת הצליחה לאחות את קרעיה הפנימיים. תהליך פיוס לאומי, שהחל זמן קצר לאחר סיום מעשי הטבח וגירושם של הטובחים אל מעבר לגבול, הפך את רואנדה לאחת המדינות היציבות והמשגשגות ביותר ב״יבשת השחורה״. יש המכנים אותה ״שוויץ של אפריקה״ בגלל הסדר הרב והניקיון המופתי ששולטים במדינה. קיגאלי, הבירה, נמצאת בעיצומה של פריחה כלכלית. מרכז העיר התוסס מתכסה בבנייני משרדים ומלונות מודרניים, שכבר עומדים על תילם או נמצאים בשלבי הקמה. בתי קפה, מסעדות, מרכזי קניות, אולמות קולנוע, חנויות - הכל מצביע על תנופה גדולה. אמצעי אבטחה אמנם נראים ומורגשים בכל מקום. אבל, כל בני ובנות שיחי כאן, מקומיים וזרים, נשבעים שהם חשים כאן ביטחון מוחלט.
זינוק כלכלי, בנק בקיגאלי // צילום: אלדד בק
אל מול כל אלה נראית הסיסמא של מתנגדי התוכניות להעביר מסתננים ומהגרים לא חוקיים אפריקניים מישראל לרואנדה, ״גירוש לרואנדה = מוות״, כתלושה לחלוטין מהמציאות. רואנדה כה בטוחה, שעשרות אלפי פליטים ממדינות שכנות מצאו בה מקלט בשנים האחרונות, וכ-30,000 מהגרים לא חוקיים ממדינות אפריקה ש״נתקעו״ בלוב בדרכם לאירופה צפויים להיות מועברים בקרוב לרואנדה. כשלושה מיליון אזרחי רואנדה שנמלטו מארצם מאז שנות ה-50 בגלל המתח בין הקבוצות האתניות השונות שבו בשנים האחרונות למולדתם. רשמית, בוטל בתחילת החודש מעמד הפליטים, שהוענק לאזרחי רואנדה ע״י הקהיליה הבינלאומית. נציג סוכנות הפליטים של האו״ם ברואנדה, אחמד באבא פאל, אומר ל״ישראל היום״: ״רואנדה היא מקום בטוח לפליטים. מצבם של הפליטים כאן הוא טוב״.
עם זאת, נציגי סוכנות האו״ם מבהירים, שמעמדם של המורחקים מישראל אינו ברור. בשנים 2014, 2015 פנו 29 מורחקים מישראל, אריתראים ודרום סודנים שהועברו לרואנדה, לסוכנות וביקשו דרכה מקלט ומעמד של פליט ברואנדה. הרשויות העניקו להם הכרה זמנית כפליטים למשך שלושה חודשים, שלא חודשה בהמשך. מבין חברי הקבוצה הזו נותרו כיום רק 6-7 ברואנדה. אין לסוכנות כל מידע היכן האחרים, ואם הם ניסו את מזלם להגיע בעזרתן של רשתות מבריחים לאירופה. בסוכנות האו״ם מדברים על ״שמועות ואמירות״, לפיהן חלק מהמורחקים לא קיבלו את מלוא הסיוע הכספי שישראל הבטיחה להם, או שרוב כסף הסיוע נגמר ״לאחר יום במלון״. אין לכך ראיות. עם זאת בסוכנות האו״ם לא רואים סיבה שלא להאמין לסיפורי המורחקים, שעם הגיעם לרואנדה נלקחו מהם מסמכי הזהות שלהם מסיבות לא ברורות. לסוכנות אין הסבר לכך, מדוע לאחר 2015 לא הגיעו אליה פניות ממורחקים נוספים. גורמים שונים ברואנדה מבהירים, שהמורחקים מישראל שיגיעו בעתיד למדינה לא ייהנו ממעמד של פליטים, אך תוענק להם תשתית לנהל חיים מכובדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו