אחרי 14 שנים ארוכות ללא אלבום חדש, ישיק המוח היצירתי מאחורי ההרכב Talking Heads, המוזיקאי והיוצר דייוויד ביירן, אלבום סולו 11 במספר. האלבום, שנושא את השם American Utopia, צפוי לצאת למכירה ב־9 במארס, ובינתיים שוחרר ממנו סינגל ראשון, Everybody’s Coming To My House, שהופק בשיתוף בריאן אינו ומלווה בקליפ אנימציה בסיסי ומונוכרומטי.
אם לשפוט לפי הסנונית הראשונה הזו, ביירן שומר על הסגנון שלו, שמחבר עולמות כמו ניו וייב, פוסט פאנק וארט פופ למקשה מוזיקלית מהודקת אחת. האלבום יכיל תשעה שירים נוספים, ויהיה חלק מפרויקט מולטימדיה שאפתני בשם Reasons to Be Cheerful (על שם שיר של המוזיקאי איאן דורי), שמטרתו להעניק סיבות לאופטימיות על אף המצב הפוליטי המשברי ובעיות הסביבה הדוחקות.
לפי הצהרה שמסר ביירן, האלבום הוא אקט דקלרטיבי ו"השירים לא מתארים מצב דמיוני או מקום שאינו קיים, אלא מנסים לתאר את העולם שבו אנחנו חיים היום. רבים מאיתנו, כך אני חושד, לא מרוצים מהעולם הזה - העולם שיצרנו לעצמנו. אנחנו מביטים סביב ושואלים את עצמנו - האם זה חייב להראות כך? האם יש דרך אחרת? השירים עוסקים בנקודת המבט הזו".
סוללה של מפיקים עבדה לצידו של ביירן על האלבום החדש, אך המרכזי שבהם הוא רודיאד מקדונלד, שעבד בשנים האחרונות עם אדל, ה־XX, סמפה, קינג קרול ועוד. באלבום משתתפים גם האפה אייזאה בר, דניאל לופאטין, ג'ק פנייאטה, סמפה ו־TTY. ציור העטיפה הוא עבודה קיימת של הצייר והקולאז'יסט פרביס יאנג המנוח.
אלבום הסולו הקודם של ביירן, Grown Backwards, שוחרר ב־2004 ומאז שיחרר שלושה פרויקטים משותפים - עם בריאן אינו ב־2008, עם נורמן קוק ב־2010 ועם סט. וינסנט ב־2012. הוא גם אחראי לפסקול הסרט This Must Be the Place מ־2011, שבו כיכב שון פן.
מאז שהתפרסם, באמצע שנות ה־70, ככוח היוצר והמשמעותי של להקת Talking Heads, הספיק ביירן גם לכתוב מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון, לשחק, לביים, להפיק ואפילו לעצב מתקני חנייה מיוחדים לאופניים, שהותאמו לשכונות ספציפיות בניו יורק.
