שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

"מלחמת הבגרויות" בין משרד החינוך והמורים

משרד החינוך מעוניין להתחיל לפקח על הענקת הציונים עבור עבודות, המהוות שליש מציון הבגרות • יו"ר ארגון המורים רן ארז: "המורים לא צריכים לעמוד באף מבחן"

תלמידי תיכון. בחוסר ודאות (ארכיון) , יהושע יוסף
תלמידי תיכון. בחוסר ודאות (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

ההנחייה שעלולה לחבל ב"רפורמת הדגל" של משרד החינוך: לפני כשלוש שנים יצא המשרד ברפורמת "למידה משמעותית", שעל פיה בחינת הבגרות הכתובה שווה כ־70 נקודות מהציון הסופי, ואילו 30 נקודות נוספות מורכבות מהערכה חלופית - עבודה או פרויקט גמר שנבדקים בבית הספר. כעת רוצה משרד החינוך להגדיל את ההערכה ואת הבקרה שהוא מבצע על העבודות האלה, ולבדוק את הציונים שהמורים מעניקים לתלמידים, לצורך בקרה ומשוב, אלא שבארגון המורים מתנגדים לכך בחריפות.

הבקרה, על פי משרד החינוך, נועדה, בין היתר כדי לבדוק שהמורים לא נותנים ציונים "נדיבים" מידי על מנת להעלות את ציוני התלמידים ואת ממוצע הציונים הבית ספרי ואף את הזכאות לבגרות. בנוסף, במשרד החינוך מעוניים לבדוק גם אם המורים מעניקים ציונים נמוכים מדי, בשל סיבות כאלה ואחרות. 

במקצוע ההיסטוריה, למשל, התלמידים אינם נבחנים בבגרות הכתובה על נושא השוא, אלא עושים עבודות חקר המהווה כאמור 30% מהציון הסופי בבגרות. מקצועות נוספים הנמצאים "על הכוונת" של משרד החינוך הם, בין היתר, ספרות, היסטוריה, אנגלית ותנ"ך. משרד החינוך יתחיל לתת משוב למעריכים הבית ספריים, קרי המורים, לאחר שהדבר נעשה בצורה מצומצמת בשלוש השנים האחרונות שבהן פעלה הרפורמה. המשרד אף שלח מכתב למנהלים, שבו ביקש לקבל חומרים ובהם עבודות שנכתבו על ידי התלמידים, כולל הערכות וציונים שקיבלו מהמורים. במשרד החינוך מתכוונים לקחת עבודות בנושאים שונים ולבדוק האם הציונים עולים בקנה אחד עם האיכות. 

אלא שיוזמת משרד החינוך נתקלת בקשיים מצד ארגון המורים. יו"ר הארגון, רן ארז, הוציא מכתב למורים שבו כתב כי "אין לשתף פעולה עם משרד החינוך בנוגע לעניין ההערכה על ההערכה בבחינות הבגרות". 

ארז לא חסך במילים והוסיף כי "אינכם צריכים לעמוד באף מבחן, לא של אגף הבחינות במשרד החינוך ולא של מרב"ד" (המרכז לבדיקת בחינות הבגרות והגמר - נ"ד). לדבריו, "מנהלי מחלקות ואגפים במשרד החינוך מנסים לא פעם ליצור מראית עין של עשייה, וכתוצאה מכך סופגים המורים הנחתות חדשות לבקרים". 

ארז אמר ל"ישראל היום" כי "משרד החינוך הופך את המורים לשפני ניסיון. לא רק שמטילים עליהם משימות בלי סוף, עכשיו גם רוצים לבדוק איך הם מילאו את המשימות האלה וליצור למעשה הערכה למורים - ולא למבחנים. זו בדיקה נוספת על מה שהם כבר עשו וההרגשה שלי לא טובה. משרד החינוך עושה מבחנים סטטיסטיים לעצמו ואני לא מוכן שהמורים יהיו שפני הניסיון".

מנגד, במשרד החינוך טוענים כי המעקב הכרחי בשל החשש שהחל מהשנה יקשיחו האוניברסיטאות את תנאי הקבלה למסיימי מחזור תשע"ז, המחזור הראשון שסיים עם תעודת בגרות במסגרת רפורמת למידה משמעותית, וזאת בשלל החשש כי מבחני הבגרות והציונים היו מקלים. 

מנכ"ל המשרד שמואל אבואב אמר כי "ההערכה החלופית מהווה שליש מציון הבגרות בכל מקצוע, מדובר במשקל גדול ומשמעותי ועל כן חשוב שנשמור על איכות ועל רמת ההערכה של הציונים. אנחנו מחויבים לבוגרים שלנו, רוצים שהם יגיעו לאקדמיה עם תעודה שעומדת בסטנדרטים גבוהים ובכלל לצייד אותם בכלים שיאפשרו להם להתמודד באופן ראוי עם עבודות סמינריוניות ועם עולם המחקר, שהוא ליבת הלמידה באקדמיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר