"השאלה אינה מה פולין עשתה למען היהודים, אלא מה היא לא עשתה"

גם מנקודת המבט שיוצאת מסיפור הישרדותו הבלתי שיגרתי בשואה, שמואל אדלר (88) מתקומם מהחוק אותו מקדמת ממשלת פולין להסרת אחריות המדינה מזוועות השואה. אחרי שאביו ואמו נרצחו על ידי הנאצים, נדר אדלר נדר שאם ישרוד את הזוועות, יתכחש ליהדותו. ב-1944, בהיותו בן 14.5 התגייס לצבא הפולני.

"שירתי כחייל ואח"כ כשוטר בשירות ממשלת פולין, ובתור שוטר ראיתי דברים שגרמו לי לרצות להקיא. את המשמעות שלהם הבנתי רק אחרי 10-15 שנים", מספר אדלר. "הרוסים כבר השתלטו על חלקים מפולין, ובאחד המקרים הוציאו להורג שני פולנים שהתחזו לגרמנים והוכח שהם שיתפו פעולה עם הנאצים. הוטל עלי ללוות עם עוד שוטר את הנהג עם שתי הגופות לצורך קבורתן. באמצע הדרך הנהג עצר את האוטו, יצא מהתא, עלה לארגז שבו ישבנו כשהגופות שוכבות לפנינו, ובעזרת ידית מתכת שמחלצים בעזרתה צמיגים, פתח באמנות את הפה של אחד מהם והסתכל פנימה כדי לבדוק שאין בו זהב. הוא עשה את זה בכזאת מיומנות, שהיה נראה לי שהוא התאמן על זה הרבה פעמים קודם לכן על גופות של יהודים".

אחרי שבעצמו עבר חקירות קשות ועונה על ידי הרוסים בחשד ששיתף פעולה עם הנאצים, חשף את זהותו שהובילה לנדר השני שלו. "שלושה ימים אני יושב במרתף ומקבל יום יום מכות במהלך החקירות. ואז אמרתי לקצין החוקר הרוסי: 'אתה מסוגל להוכיח שאני גנב, אתה תוכל להוכיח שהשתתפתי ברצח, אבל לא תוכל להוכיח לעולם שאני נאצי'" משחזר אדלר. "הוא שאל אותי למה? עניתי לו: 'בגלל שאני יהודי'. אז הוא אמר לי אה, יהודי, נשמה מכורה שכמוך. הוא נתן לי מכה בקת האקדח שלו שעילפה אותי. כשזרקו אותי בחזרה לתא, נדרתי נדר שני ואמרתי לעצמי שלא אתכחש לעולם לזה שאני יהודי".

"לא אתכחש לעולם לזה שאני יהודי". אדלר

 

הכעס שלו על העם הפולני התחדד דווקא עם סיום מלחמת העולם השנייה. מתוקף תפקידו כשוטר במשטרת פולין, הוזמן להשתתף ב-1946 בעצרת לזכר הרוגי מרד גטו וורשה. "זאת הייתה העצרת הראשונה לזכר חללי המרד שנערכה אחרי המלחמה. אני ישבתי בשורה הראשונה עם המכובדים, על הבמה היו נשיא המדינה וראש ממשלת פולין ומאחוריהם שלט עם הכיתוב: 'החופש שלנו ושלכם'" משחזר אדלר. "ראש ממשלת פולין הצביע על השלט ואמר: 'המורדים בגטו לחמו למענינו ולמענם'. אני ישבתי שם ותהיתי אם הוא מסוגל לקרוא את המחשבות שלי. שאלתי אותו בלב: 'ומה אתם עשיתם למעננו?'. השאלה הכי גדולה היא לא מה פולין עשתה ליהודים, אלא מה היא לא עשתה למען היהודים".

אדלר מסכם: "אני יודע דבר אחד: בפולין חיו בתקופת מלחמת העולם השנייה 35 מיליון אזרחים, 10% מהם היו יהודים. אם אחוז אחד בלבד מהפולנים היה מציל רק משפחה יהודית אחת, אז כמעט שאף פולני לא היה נספה. לא רק שהם לא נקפו אצבע, הם הצביעו עם האצבע והראו לנאצים איפה יש יהודים. הם הצביעו על המרתפים, על המסתורים והפכו אותנו לעכברים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו