העונה השנייה של סדרת הדרמה "כיפת ברזל", על החיילים החרדים, שמוקרנת בימים אלו בקשת 12 ומגיעה לסיומה בשבת, מביאה אל המסך הגדול את דמויותיהם של אלו שהתגייסו לצבא מתוך העולם החרדי, שערכיו שונים לחלוטין מבית המדרש אותו הם מכירים. במקום תפילה - מסדר, במקום גמרא - נשק ובמקום חלל עצום שבו שורות של תלמידים, סטנדרים ומדפים עמוסים ספרים - אוהל או פעילות בשטח.
הסדרה עוסקת בעולמם המורכב של מי שבחרו לשרת בצבא למרות אורח חייהם - חסיד ויזניץ' בשם יעקב אנילביץ, וחברו עמרם אלקיים- שבבניק ספרדי. העונה הראשונה בהתמודדות של החרדים בצבא ועם ההתנגדות בבית. בעונה השנייה, שהפרק האחרון שלה ישודר במוצאי שבת, הופך יעקב למפקדו הישיר של עמרם, מה שגורם לתפנית בחברות שלהם.
"במחלקה חרדית ממוצעת יש 50 גוונים של שחור: החל מחסידים, ספרדים, ליטאים, שבבניקים, נח־נחים, חרד"לים, נערי גבעות, כיפות סרוגות ועוד", מסבירים רעיה שוסטר ויואב שוטן-גושן בתשובה לשאלה האם פנו לשוליים של החברה החרדית בניסיון ליצור דרמה. "נפגשנו במהלך העבודה עם קשת רב גונית של זרמים, דעות, אמונות ורצונות". יואב מציין כי "בעבר חשבתי שיש דבר כזה 'אדם חרדי', אך גיליתי שמדובר בסטריאוטיפ. אין דבר כזה 'חרדי רגיל' כמו שאין 'חילוני רגיל'".
יואב מסביר כי אף שמדובר בסדרה דמיונית, הדמויות מבוססות על מציאות אמיתית. "עמרם הוא שבבניק, אדם שהתגייס כדי לפתוח דף חדש בצבא. המציאות מראה שרוב החיילים במסלולים החרדים הם אכן כאלו. נוער שלא הסתדר בישיבות. הדמות של יעקב, שהתגייס למרות שמשפחתו ניסתה למנוע זאת ממנו מבוססת על חיילים רבים שהותקפו בשכונות החרדיות כשחזרו הביתה. גם דמותו של גור אריה, נער גבעות שנסחט בעונה הראשונה על ידי השב"כ, מבוסס על אירועים שהתרחשו בעבר".
יהודה ברקן בתפקיד רב בסדרה // צילום: באדיבות קשת
עד כמה הסדרה מתכתבת עם המציאות?
"במקרים רבים עיבדנו לתסריט סיפורים שפגשנו במציאות, במהלך התחקיר האינטנסיבי שערכנו, אך לפעמים צריך לשנות את המציאות ולהתאים אותה למסך", אומרת רעיה. "כך, במחלקה אמיתית יש לא רק מפקד מחלקה וסמל אלא גם מפקדי כיתות, שמולם מתרחשת רוב העבודה בטירונות. בסדרה דחסנו את התפקידים הללו לשניים בלבד, אך זה לא משנה – המהות היא זו שחשובה. מפקד הוא דמות אב, אדם שיכול לשבור או לגדל אותך וזה מה שהסדרה מנסה להעביר. בהיבטים הדתיים הקפדנו לא לעשות הנחות ויועצים חרדים הקפידו שהכל יהיה מדויק. קראנו להם 'משגיחי כשרות'".
הרבנים צודקים – הצבא עלול לפגוע בתרבות הייחודית החרדית
יואב מחזק את דבריה בדוגמה נוספת, שמגיעה מתוך עולמו של יעקב. "פגשתי במהלך התחקיר חיילים שסיפרו שפגשו בצבא בנות חילוניות, שהפכו לחברות. בנושא זה, חשוב להדגיש שהצבא משתדל להקפיד על חוקי הדת. במסגרות החרדיות האוכל כשר למהדרין, יש הקפדה על התפילות ואפילו לימוד דף יומי. עם זאת, הצבא פחות סטרילי מהקהילה החרדית וניתן לראות זאת בסדרה. ייתכן שזה קורה גם כי מי שמתגייס מחפש גם לברוח במעט מהמסגרות החונקות. בנושא זה הרבנים צודקים – הצבא עלול לפגוע בתרבות הייחודית החרדית, ואכן חיילים רבים עזבו את הדת".
"אני מקווה שהסדרה מעוררת מחדש את הדיון על מקומם של החרדים בצבא. אני מקווה שכל צד מבין קצת יותר את הצד השני", הוא מוסיף. "נדמה לי שצופה חילוני יכול לראות דרך הסדרה שגיוס בכוח הוא לא אפשרות ריאלית. צעיר חרדי שמתגייס סובל מחרם, עלול להרוס לעצמו את השידוך ועוד. ברור שהוא עדיף ללכת לכלא מאשר להתגייס, ושום חוק או בג"ץ לא יגרמו לו לרצות להיות חייל".
צופים רבים העבירו ביקורת על התסריט וטענו כי מדובר בתסריט בדיוני שלא היו יכולים להתרחש במציאות. למרבה ההפתעה, דווקא חלק מהסצנות הדרמטיות ביותר התרחשו באמת. "האזעקה שהופעלה על ידי רב הבסיס, כאשר יש תנועה של בנות בסמוך, התרחשה", מספרת רעיה. "כך גם המצאת הצום, השיחה של יעקב עם תמר בקשר, ההתבצרות של חייל במסגד ועוד ".
"אין דבר כזה חרדי רגיל". יואב שוטן גושן // צילום: רדי רובינשטיין
"כדי להשיג צילומים אותנטיים של רחובות חרדיים בבני ברק השתמשנו ברכבי הסוואה ומצלמה נסתרת, מאחר ולא היה אפשר להשיג צילומים כאלו בדרך אחרת", היא מוסיפה. כמו כן הצטרפו השחקנים לפעילות של טירוני "נצח יהודה", המסלול החרדי הוותיק בצה"ל וערכו סיורים לימודיים בבני ברק.
"אנחנו לא מתיימרים לייצג אף אחד", מסכם יואב. "המטרה היא לספר את הסיפורים האנושיים של האנשים האלה, ולפתח דיון ציבורי על השאלות. אנחנו מנסים במקביל גם להבין, אך גם לבקר את כל מי שמעורב במשולש הזה של צה"ל- חרדים-חילונים. בנוסף, אנו גם רוצים להראות שיש יותר מסטריאוטיפים בעולם החרדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו