ביום שבת יצוין יום השואה הבינלאומי, והסיפור המרכזי שאנחנו מביאים כאן מטלטל בימים אלה את פינלנד. דורות שלמים שגדלו במדינה האירופית מאז מלחמת העולם השנייה הכירו את הנרטיב שלפיו המדינה, שפעלה לצד גרמניה ולא נכבשה על ידיה במלחמה, שמרה על אזרחיה היהודים. כעת, מכתב מחזית הלחימה, שנשלח ב־24 ביולי 1941, מעלה סימני שאלה רבים וחשש גדול שגם אותם חיילי אס.אס פינים לקחו חלק ממשי ברצח יהודים.
המכתב, שאותר לאחרונה על ידי ההיסטוריון הפיני אנדרה סוונסטרום, חתום בידי שישה צעירים פינים שהתנדבו להילחם בשורות האס.אס עם 1,500 מבני מולדתם. אחד מהם, החייל אולאבי קארפאלו, שהיה אז בן 24, מתלונן על כך שהוא ועמיתיו מנוצלים לצורך הוצאה להורג של יהודים ותיקון רכבים, כך בכפיפה אחת. "יצאנו למסע הזה כחיילים ולא כבעלי מלאכה", כותב קארפאלו, "מצב הרוח שלנו קשה, מאחר שבניגוד לשאר הפינים, שיכולים לירות ברוסים כרצונם, אנחנו פונינו הנה, ל'צילו של המפעל'. במה חטאנו שנמנעה מאיתנו ההנאה לירות ברוסים, כשאלה מופיעים מול המקלע? כישורי ירי פחותים משלנו מספיקים כדי להוציא להורג יהודים".
"אין מדובר בחרטה מצפונית על השתתפות ברצח יהודים", מדגיש ההיסטוריון סוונסטרום בשיחה עם "ישראל היום", "הפריע לחותמי המכתב שלא מנצלים את הכישורים הצבאיים שלהם ללחימה".
פינלנד חידשה את הלחימה ברוסיה ביום שבו גרמניה פלשה לבריה"מ. גייסות גרמניים הוצבו בפינלנד. הממשלה בהלסינקי הסכימה לשגר "מתנדבים", חיילים בעלי ניסיון קרבי, לדיוויזיית "ויקינג" של האס.אס כדי להשתתף במאמץ המלחמתי.
על אדמת פינלנד נוצרה, למעשה, מציאות דמיונית: חיילים יהודים, ששירתו בצבא פינלנד, לחמו לצד חיילים גרמנים באויב הרוסי המשותף, מבלי שיאונה להם כל רע. בוריס רובאנוביץ' (91) הוא אחד משני החיילים היהודים הפיניים האחרונים ששירתו במלחמת העולם השנייה לצד החיילים הגרמנים ועודם בחיים. "המתנדבים לאס.אס היו צעירים
שחיפשו הרפתקאות", הוא מספר, "הם לא עשו זאת מאחר שהיו נאצים. מעולם לא שמעתי שמישהו מהם היה מעורב בפשעים נגד יהודים, אך זה לא אומר שזה לא קרה. היה לי חבר, מנהל בנק, שהיה באס.אס. היו לו הרבה לקוחות יהודים. הוא סיפר לי שבחזית הם לא עשו דבר נגד היהודים".
"הם חיפשו הרפתקאות". רובאנוביץ'
פינלנד גאה עד היום בכך שבניגוד למדינות אירופיות ששיתפו פעולה עם הנאצים, שרדה כל קהילתה היהודית את מלחמת העולם השנייה - למעט חיילים שנהרגו בשדות הקרב. בית הכנסת הראשי בהלסינקי לא חדל לפעול בכל שנות המלחמה. הנרטיב הפיני הלאומי גורס שמאות אנשי האס.אס הפינים לא היו מעורבים בביצוע פשעי מלחמה. אנדרטה לזכר אלה מהם שנהרגו ניצבת בבית הקברות הראשי של הלסינקי. המכתב החדש, כך נראה, משנה את התמונה.
"למצות עימם את הדין"
"אלה המנסים לשמור על הגרסה ההיסטורית הפינית שלפיה חיילי האס.אס הפינים נלחמו בצורה מכובדת ולא ביצעו פשעים, טוענים כעת שהמכתב נוסח באופן סרקסטי ולא מהווה ראיה לשותפות בפשעי מלחמה", מסביר סוונסטרום, "אני לא חושב שקארפאלו היה מתנסח כך לולא ירה ביהודים. הוא חשב שזו תהייה בושה עבורו לחזור לפינלנד מבלי שיוכל לספר שנטל חלק בקרבות נגד הרוסים". לדבריו, העובדה שקארפאלו היגר אחרי המלחמה לוונצואלה - שם מת ב־1988 - מעידה גם היא שהיה לו מה להסתיר.
"התפיסה שהיתה מקובלת עד כה היא שפינלנד היתה בעלת ברית של גרמניה, אך לא שותפה לאידיאולוגיה הנאצית", אומר ההיסטוריון הפיני סימו מואיר, "יש צורך להבהיר את העניין. אנחנו רואים היום את התוצאות של ההדחקה. כל התייחסות לנושא מתקבלת כביקורת על תפיסת הזהות הפינית. גם תוצאות המחקר ההיסטורי על הסגרת החיילים הרוסים די הושתקו. לציבור לא ממש ברור מה החוקרים העלו בחכתם. הממצא של סוונסטרום מראה שיש עוד הרבה מה לגלות".
המכתב שהתגלה מוען לאיש הקשר של אותם מתנדבים באס.אס, כומר צבאי בשם אונטרשטורמפיהרר אנסיו פיהקאלה. ביומניו מצא סוונסטרום תיאורים רבים ונוראים של מעשי טבח ביהודים באזורי הכיבוש. עם זאת, הכומר מתייחס לפשעים שבוצעו בידי גרמנים, פולנים ואוקראינים. כך, לדוגמה, מתאר פיהקאלה טבח שבוצע בעיר למברג (היום לביב האוקראינית): "גולגולות רוצצו, נשים נשחטו, 200 הרוגים - והפולנים צעקו: 'הייל היטלר'". זו היתה האווירה ששררה בשטחי הכיבוש בשבועות הראשונים של הפלישה לבריה"מ".
בעקבות חשיפתו של סוונסטרום פנה צייד הנאצים אפרים זורוף ממרכז שמעון ויזנטל לנשיא פינלנד, ודרש ממנו להקים ועדת חקירה היסטוריונית, שתחפש מידע נוסף על השתתפות פינים בשואה. נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, הנמצא כעת בעיצומה של מערכת בחירות, עדיין לא הגיב. לשכתו גם לא הגיבה לפנייה בעניין של "ישראל היום".
לפני 15 שנים, לאחר שנחשף כי המשטרה החשאית הפינית הסגירה לגרמנים מאות חיילים רוסים, ובהם יהודים רבים - הסגרה שמשמעותה היתה עונש מוות - הגיבה מייד מי שכיהנה אז כנשיאת פינלנד לפנייה דומה של זורוף, ויזמה חקירה של הנושא.
לדברי סוונסטרום, "ב־1989 התפרסמה בעיתון פיני כתבה שהתייחסה לשמועה שלפיה קצין אס.אס פיני היה אחראי לרציחתם של 600 יהודים. אותו אדם אמנם מת בשבדיה בסוף שנות ה־60, אבל לפני כמעט 30 שנה אפשר היה לחקור את הנושא לעומקו. היו יותר עדים בחיים".
ירון נדבורניק, ראש הקהילה היהודית הפינית, המציינת בימים אלו 100 שנים לקבלת זכויות מלאות, קורא לרשויות בארצו לחקור את סוגיית ביצוע פשעי מלחמה בידי חיילים פינים בשואה. "מבין כל אותם מתנדבים", מעריך נדבורניק, "אולי עוד 50 עדיין חיים. אם הם פשעו, יש למצות עימם את הדין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו