אפשר להיות מרוצים: הפורום הכלכלי העולמי מתכנס השבוע בדאבוס, וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יוכלו להופיע בו בגאון.
באחת העבודות של הפורום, הכלכלנים מציעים מדד חדש לבחינת חוסנן הכלכלי של מדינות, שאותו הם מכנים "מדד התפתחות כלכלית כוללני" שכשמו כולל שקלול של כמה משתנים: תוצר מקומי גולמי לנפש, שיעור ההשתתפות בעבודה ובאבטלה, פריון, חוב ציבורי, שיעורי עוני, שוויון, זיהום אוויר, זמינות משאבי טבע חיוניים, הכנסה חציונית ועוד.
לקראת הכינוס בדאבוס, הכלכלנים יישמו את המדד על כלכלות העולם ומצאו שבמקום הראשון במדד החדש הזה מדורגת נורבגיה ואחריה איסלנד, לוקסמבורג, שווייץ, דנמרק, שבדיה, הולנד, אירלנד, אוסטרליה ואוסטריה. ברשימה המכובדת הזו של 30 הכלכלות המובילות בעולם ישראל מדורגת במקום ה־25, מייד אחרי ארה"ב ויפן.
הכלכלנים מציעים את המדד הזה כחלופה למדדי התוצר לנפש והצמיחה, שנחשבים מדדים מהירים המצביעים על איתנותן של מדינות. לדבריהם, המדדים המסורתיים האלה אינם משקפים נאמנה את חוסנן הכלכלי של מדינות, בעיקר מאז המשבר האחרון ב־2008.
אם לא די בגאווה הזו לכלכלת ישראל, הרי נציגינו בדאבוס יוכלו להתגאות גם בשיעור החוב הממשלתי מהתוצר שצפוי לרדת לרמה של 59.4% - לראשונה מתחת ל־60%. בשלוש השנים שבהן מכהן שר האוצר כחלון, מאז שנת 2015, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ירד ב־3.1% במצטבר, ירידה כוללת של כ־40 מיליארד שקלים. החוב הציבורי הכולל ירד לרמה של 61.1% מהתוצר, ירידה כוללת בשיעור 2.9% מאז 2015. כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי החשב הכללי, רוני חזקיהו.
יותר תקציבים
בכך נמשכת מגמת הירידה בחוב הממשלתי והציבורי שהחלה עוד בשנים 2003-2005 בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו בתפקידו כשר האוצר - והתאמצה ביתר שאת החל משנת 2009 בתקופת הקדנציה השנייה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי נתוני החשב הכללי, משיא של 74.5% בחוב הציבורי שנרשם בשנת 2009, החוב הציבורי ירד בשיעור כולל ומצטבר של 13.5%, צמצום של כ־135 מיליארד שקלים. משיא של 73.1% החוב הממשלתי ביחס לתוצר ירד בשיעור כולל ומצטבר של 13.7%, ירידה של כ־137 מיליארד שקלים. יחס החוב מהתוצר הוא אינדיקטור מרכזי באיתנות הפיננסית של מדינות ובקביעת דירוג האשראי שלהן, כפי שמתעניינות חברות דירוג האשראי, בתי השקעות וגופים פיננסיים ועל פיו, בין היתר, נקבעת עלות הריבית למדינה.
שר האוצר כחלון אמר בתגובה כי "הירידה בחובות הממשלה מחזקת את אמון המשקיעים במשק הישראלי, מאפשרת לנו לשלם פחות ריבית על החוב ולהפנות יותר תקציבים".
בתוך כך, בנק ישראל פרסם את המדד המשולב למצב המשק שעלה ב־0.32% בדצמבר ובשיעור כולל של 4% ב־2017.
