בהרכב של שלושה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נתן בג"ץ הבוקר (שלישי) למדינה ארכה של 60 יום כדי ששרת המשפטים איילת שקד תגבש את החלטתה לגבי התבטאויות שונות של הרב שמואל אליהו.
הדיון נערך בעתירה של התנועה הרפורמית ושורת ארגונים נגד השרה שקד. הם ביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לשקד לנמק מדוע לא תממש את סמכותה ותעמיד לדין את הרב שמואל אליהו, המקבל משכורת מן הציבור כרב עיר, "בגין הסתה שיטתית ומתמשכת כנגד ציבורים נרחבים בחברה הישראלית".
לקראת הדיון אמרה עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה הרפורמית ומי שמייצגת את העותרים: "שרת המשפטים מועלת בתפקידה כאשר היא מסרבת להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי. אנו קוראים לבג"ץ להורות לה להפעיל את הסמכות שניתנה לה על פי חוק. העמדת רב העיר צפת לדין משמעתי פירושה הוקעת התבטאויות מסוג זה".
הדברים נסובים סביב אמירות שונות של הרב אליהו בשנים האחרונות – בין היתר, הוא קבע כי אסור למכור ולהשכיר דירות לערבים, ודיבר נגד הומוסקסואליות ואמר כי "אם התורה קוראת להם תועבה, מה נקרא להם? נורמליים?". בנוסף, לאחרונה, בעקבות פרשת אלאור אזריה וגיוס נשים לוחמות, הוא אף קרא לפיטורי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט.
עו"ד אורלי ארז-לחובסקי אמרה בדיון כי "אין עורר על כך ששרת המשפטים היא הממונה על הדין המשמעתי של רב העיר. לטענתנו גם אין עוררין על כך שהרב אליהו, בשבתו כרב עיר, מסית כנגד ציבורים רבים, בהם ערבים, שופטי בג"צ, להט"בים וכן נגד שירות נשים".
"מסית כנגד ציבורים רבים". הרב שמואל אליהו // צילום: יוסי זליגר
ארז-לחובסקי הוסיפה כי התנועה הרפורמית פנתה אל שרת השפטים בעבר בבקשה לקיים שיחת הבהרה עם הרב שמואל אליהו בעקבות דבריו אלה. לדבריה, שיחה כזו, שהובטחה מפי שקד, התקיימה חמישה חודשים לאחר ההבטחה, ובטלפון.
"תקופה ארוכה ששרת המשפטים לא ענתה", טענה עו"ד ארז-לחובסקי. "רק בעקבות הגשת העתירה היא ענתה כי יש הגבלות שחלות על הרב, אבל למרות זאת הגיעה למסקנה שאין סיבה להעמידו לדין".
עוד הוסיפה עורכת הדין, כי גם לאחר השיחה שכן התקיימה, "מההתבטאויות האחרונות שלו ברור שהשיחה לא ממש הבהירה לרב אליהו דבר וחצי דבר".
השופטת חיות שאלה את עו"ד יובל רויטמן, המייצג את המדינה בעתירה, אודות שיחת ההבהרה. רוימן אמר כי למיטב ידיעתו, זו הייתה שיחה כללית שלא נוגעת לכל התבטאות והתבטאות. בתגובה שאלה השופטת האם נבחנו התבטאויות חדשות שיצאו אחרי תאריך השיחה. כמו כן היא שאלה האם, להשקפת עורך הדין, "סיימה שיחת ההבהרה את הטיפול בהתבטאויות שלפני השיחה?".
רויטמן אמר כי "אני מניח ששיחת ההבהרה הייתה לגבי התבטאויות העבר. לגבי ההתבטאויות שלאחר השיחה - הן ייבחנו, לאור העובדה שכבר הייתה שיחת הבהרה".
השופטת פנתה לעו"ד ארז-לחובסקי ושאלה לגבי תזכיר החוק שאמור להכפיף את רבני הערים לדין המשמעתי. לדברי ארז-לחובסקי, התזכיר נמצא בשלבים התחלתיים וייקח זמן רב עד חקיקתו.
גם עו"ד רויטמן הסביר לשופטת את תזכיר החוק שהוגש על דעת משרד המשפטים והמשרד לשירותי דת, אבל הסכים כי עוד ייקח זמן עד החקיקה המלאה.
לא ויתרה לעו"ד רויטמן. השופטת חיות // צילום: נועם ריבקין פנטון
בשלב זה שאל רויטמן, "האם יש מקום להתערבות בית המשפט להמלצת שרת המשפטים שלא להעמיד לדין משמעתי? לדעתנו לא, למרות שדעתנו אינה נוחה לעיתים מדברי הרב אליהו".
עו"ד עדי קידר, שמייצג אישית את הרב אליהו, אמר כי "מדובר בעתירה הנוגעת להרבה מאוד התבטאויות. אני מצטרף למה שאמר עו"ד רויטמן – הרב הבהיר את הדברים לשרת המשפטים. חלק גדול מהדברים כבר נדונו, ולא הוחלט כי יש להעמידו לדין משמעתי. יש כאן מחזור ומקצה שיפורים של העותרים".
בתום הדיון נתנו כאמור השופטים למדינה 60 יום כדי ששרת המשפטים תגבש את החלטתה לגבי ההתבטאויות של הרב אליהו מחודשים יולי, ספטמבר ודצמבר. בהמשך יוחלט על המשך טיפול.
עו"ד אורלי ארז-לחובסקי אמרה כי "השופטים הביעו תמיהה על כך ששרת המשפטים לא החליטה כדין בעניין, ועל כך ששיחת ההבהרה נעשתה באמצעות הטלפון. אנו מקווים שבג"ץ יבהיר לשרת המשפטים כי ההתבטאויות הקשות של הרב אליהו הינן חצייה של קו אדום, ומצדיקות העמדה לדין משמעתי".
באי כוחו של הרב מסרו כי "הפניות הנוספות בעניין פסקי הלכה של הרב, שעצם צירופן לעתירה, רק מוכיח כי כל כוונת העותרים הינה להלך אימים על רבני ישראל ולמנוע מהם להשמיע את דבר ה'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו