יותר מ-100 תעשיינים ומלונאים, מהמובילים במשק, התכנסו אתמול (ראשון) לכנס חירום משותף של התאחדות התעשיינים והתאחדות המלונות בעניין היחלשות הדולר. זאת לאחר שהירידה החדה בשער הדולר בשנה החולפת מול השקל, פגעה לטענתם ביצוא הישראלי ובתעשיית המלונאות בישראל.
בכנס השתתפו גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי ויו"ר BATMועוד. מדברי התעשיינים והמלונאים עולה כי ציפייתם היא שבנק ישראל ימשיך ברכישה מאסיבית של דולרים בניסיון למתן את התחזקות השקל.
במהלך 2017שער הדולר צנח ב-%8.5 מול השקל, ומתחילת 2018נחלש שערו ב-%1.8 נוספים. מהשוואה בינלאומית עולה כי השקל הפך ב-2017 לאחד המטבעות החזקים בעולם - הוא התחזק מול הדולר ב-%.8.5 בסקר שערכה המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים ובחן את השפעת היחלשות הדולר מול השקל, נמצא כי 53%מהחברות התעשייתיות דיווחו כי ב 2017-נפגע כושר התחרותיות שלהן עד כדי איבוד לקוחות, כ-%81 דיווחו על פגיעה משמעותית ברווח הנקי וכ-%46 דיווחו על ירידה כמותית במשלוחי היצוא בשל התחזקות השקל.
ברוש אמר בכנס כי "התעשייה הישראלית מצויה בסכנה ממשית. לא ניתן להמשיך להיות תחרותיים ולבצע עסקאות חדשות, או להמשיך בעסקאות קיימות בשערים הנוכחיים".
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה והכלכלן הראשי לשעבר באוצר, מסביר כי "לאורך זמן לא ניתן להשפיע על שער החליפין הריאלי, שהוא השער הרלוונטי לתחרותיות ולתעשייה. בסופו של דבר השפעת ההתערבות פוחתת והולכת וגורמים כמו מאזן התשלומים, שיעורי חיסכון והשקעה, פריון כוח העבודה, פתיחות לגלובליזציה ולהשקעות זרות, ומגמות דמוגרפיות וגיאופוליטיות, יגברו על ההתערבות הממשלתית.
"אין ודאות שהשקל התחזק מעבר לשיווי המשקל שלו, ואם היתה ודאות, אז בהמשך היתה צפויה היחלשות והתערבות היתה רק מאיצה את התהליך, תוך יצירת רווחי הון לבנק ישראל. היה בכך היגיון אילו המשק היה במיתון ושיעור האבטלה היה גבוה. אבל כשהמשק נמצא ככל הנראה בשיא מחזור העסקים, ושיעור האבטלה בשפל היסטורי, התערבות של הממשלה או של בנק ישראל כדי להאט את מגמת ההתחזקות של השקל היא חסרת כל היגיון כלכלי או חברתי ונושאת בחובה מחיר כבד בצורה של הפסדי הון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו