נשק ההשבתה: תסמין של מלחמת תרבות מקצינה

באופן פרדוקסלי, דווקא ביום שבו היה אמור דונלד טראמפ לחגוג שנה לכניסתו לבית הלבן, הסלים המשבר בינו לבין גבעת הקפיטול.

העובדה שחוק התקציב לא זכה לרוב הנדרש של 60 קולות בסנאט, הביאה אתמול לשיתוקה הכמעט מוחלט של פעילות הממשל, למעט במרחב הביטחוני, ולהשעייתם המיידית של מאות אלפי עובדים ברשויות הפדרליות השונות. 

נכון הוא הדבר שהמתח המובנה, הקיים בין הזרוע המבצעת לבין הרשות המחוקקת, הצמיח לא פעם משברים חריפים בין הממשל לקונגרס.

נכון גם שבמהלך ארבעת העשורים האחרונים הביאו מאבקים אלה לשיתוקה של עבודת הממשל לא פחות מ־18 פעמים. עם זאת, רוב האירועים הללו היו קצרי מועד ותולדה של מאבקי כוח, אגו ואינטרס צר. 

לעומת זאת, שתי פרשיות ההשבתה האחרונות, שהתחוללו ב־1995 וב־2013, נגזרו ממחלוקת אידיאולוגית עמוקה וגרמו לטלטלה בחברה האמריקנית. 

 

המערכת הפוליטית איבדה בהדרגה את יכולת הגמישות

אף שהשסע בין התפיסה הליברלית לשמרנית בחברה האמריקנית היה קו אפיון קבוע שלה, עד לעידן קלינטון אפשר היה לגשר עליו באמצעות עקרונות הפלורליזם והפרגמטיזם שאפשרו כינון קואליציות דו־מפלגתיות רחבות בכל עניין מוגדר. 

בשני העשורים האחרונים, לעומת זאת, נשחקת והולכת יכולת זו לגבש "פשרה הוגנת", והמערכת הפוליטית איבדה בהדרגה את יכולת הגמישות והתמרון שלה. 

כך גם הפכה האופציה של שיתוק הממשל מצחצוח חרבות והפגנת כוח גרידא לקו פרשת מים במלחמת תרבות שהקצינה והלכה.

ואכן, כמו ב־1995 וב־2013, גם הפעם נמצא ברקע הדברים הפער העמוק בין הראייה הליברלית של ארה"ב כמדינת רווחה, שבין השאר קולטת ומטמיעה ברצון גלי הגירה רבים, לבין השקפת העולם השמרנית, שטראמפ הוא נציגה הבכיר, השואפת לצמצם את היקף פעילותו של הממשל הפדרלי (למעט בתחום הביטחון) והרואה בהגירה בלתי מבוקרת מן העולם השלישי אתגר לצביונה התרבותי של האומה. 

ביטויו הספציפי של קרע זה היום הוא שאלת מעמדם של כ־700,000 שוהים בלתי חוקיים, שהגיעו לארה"ב בילדותם.

הגם שהנשיא ורוב עמיתיו למחנה הרפובליקני הסכימו לאפשר לקבוצה זו של "חולמים" להמשיך להתגורר דרך קבע על אדמתה של מולדתם החדשה, השאלה שנותרה שנויה במחלוקת והביאה לפיצוץ במו"מ היתה מהות התמורה הדמוקרטית על נכונות זאת. 

בניגוד לדפוס הישן של עסקאות חליפין בין דמוקרטים לרפובליקנים ובין ליברלים לשמרנים, באווירה הנוכחית קשה הרבה יותר מבעבר להשיג את הפשרה המיוחלת.

זאת, כאשר הוויתור הדמוקרטי הנדרש קשור בטבורו לשאלת הההגירה הטעונה כל כך ומחייב הסכמה למימון החומה בגבול עם מקסיקו או לחוק הגירה חדש ומחמיר בדרישותיו מן החפצים להגר.

לפיכך הצדדים עדיין מבוצרים בעמדותיהם, אם כי אין להוציא מכלל אפשרות "הסכם ביניים" בעתיד הקרוב על רקע מחירו המאמיר של הקיפאון. 

נקודת האור היחידה ביום הולדת קודר זה מעוגנת בעובדה שההשבתה אינה כוללת פעילויות במרחב המדיני והביטחוני.

כך יצא סגן הנשיא מייק פנס למסעו באזור בסמכות וברשות, וכך גם יישא מחר על במת הכנסת נאום רב רושם, שיעניק ביטוי עוצמתי ליחסים המיוחדים שבין וושינגטון לירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו