לאחרונה יצא גיליון מרתק של כתב העת "עיונים בחקר השפה והחברה", בהוצאת האגודה לחקר שפה וחברה בישראל, העוסק כולו בשפה ומיניות. את הגיליון ערכו פרופ' אילנה שוהמי וד"ר רוביק רוזנטל, יחד עם עורכת כתב העת ד"ר עירית קופרברג. מחר (חמישי, 18.1.18), לכבוד הופעת הגיליון, ייערך מפגש עיון בנושא באוניברסיטת תל אביב, בניין שרת, חדר 432.
בין היתר מופיעים בגיליון מאמרים העוסקים בשיח המיניות בקרב נערות דתיות, בקללה הידועה שהפכה לדבר שבח "בן זונה", בשפה הסקסיסטית בקרב החיילים, בשיח גברים ההולכים לזונות, ובני זוג שבגדו. מחקר אחר יוצג על ידי סיגל אופנהיים-שחר, והוא עוסק ב"סצנת הפיק-אפ", אחת הזירות המרכזיות שבהן מתרחש השיח הגברי והמעשה הסקסיסטי, שאפשר לקרוא לה גם בתרגום מילולי גס "זירות שליפה", ואם תרצו, זירות הרמה.
הסצנה אינה חדשה, אבל היא התפתחה מאוד בעשורים האחרונים: גברים ונשים מגיעים למקומות שבהן יתפתח קשר מיני מהיר, מה שקרוי באנגליתone night stand או "קוויקי", ובעברית – "חפוז". כמעט בכל המקרים היוזם את המהלך הוא הגבר.
הפיק-אפ, מתברר, דורש התמחות ולימוד, ובעולם וגם בארץ הקודש צצו חברות פיק-אפ - קורסים המלמדים תמורת סכום פעוט איך להשיג אישה ללילה במהירות ובחינם. סביב הסצנה חיות ורוחשות 'קהילות פיק-אפ', צרכני הקורסים הללו. חברות הפיק-אפ, בארץ כמו בחו"ל, מפעילות מרתונים אינטנסיביים בסופי שבוע, הקרויות boot camp, מחנה אימונים סטייל טירונות, אם תרצו. המונח המרכזי המגדיר את הפעילות הוא game, משחק. תחילה זוכים המשתתפים לרקע תיאורטי (יש כזה למכביר, מתברר), מתאמנים בשילוב מונחים במילון הקהילה, ובשלב השני יוצאים ל"שטח" על מנת להתאמן בפועל וליישם את מה שלמדו, כדי לפלוש למרחב של נשים, ואם אפשר - לתוך גופן.
העולם הוא מעבדת הניסויים שלך. כל דחייה היא הזדמנות ללמוד מה עשית לא טוב // צילום: getty images
אין אישה שלא נותנת
מודל פעולת הפיתוי הוא בשלושה שלבים. השלב הראשון הוא בניית משיכה שבמהלכה יש להפגין דומיננטיות, חלקלקות וערמומיות. בשלב השני מעצבים נוחות, שנועדה לבסס אינטימיות, תקשורת ועוררות המינית. השלב השלישי הוא הפיתוי המיני. הסיסמה המלווה את התהליך המעין-צבאי הזה פשוטה: "אין אישה שלא נותנת, יש גבר שלא יודע לקחת".
אחת מחברות הפיק-אפ יצרה מצגת. הטקסט במצגת מדבר בעד עצמו. תחילה מוצגת 'אסטרטגיה' שבה לומד הפיק-אַפֶּר המתמחה "להיות גבר אמיתי": "כשאתה בסיטואציה עם אישה ואתה לא יודע מה לעשות, התגובה שלך צריך להיות לעשות משהו אמיץ. גם קולומבוס עשה מעשה אמיץ וגילה את אמריקה בלי מפה". גבר, אומרת המצגת, הוא לא אישה. לאישה יש רגשות, אבל אתה הגבר. ולהלן ההנחיות: "לא רוצה שאם היא תתחיל לבכות, גם אתה תתחיל לבכות. הגבר חייב לספק לה מצד אחד רגשות, מצד שני תמיכה רגשית ובטחון. אתה לא צריך ממנה לא קיר (לתמיכה) ולא רגשות".
הפיק-אפר שלנו הוא איפה נציג הרציונליות מול האישה, מעין מדען, העובד בתהליך של ניסוי וטעייה: "העולם הוא מעבדת הניסויים שלך. כל דחייה היא הזדמנות ללמוד מה עשית לא טוב. אל תיקח שום דבר באופן אישי. ייתכן שאותה הבחורה שדחתה אותך הייתה מחבבת אותך אם היית מבטא את האישיות שלך בצורה יותר אטרקטיבית, לכן המשך להתנסות".
הפיק-אפר, מספרת המצגת, הוא מהמר. עליו להיכנס גם לאזורי סכנה או אפילו דחייה: "כאשר שמים על המאזניים את הרווח וההפסד מבינים שזה לא הגיוני לא לגשת לכל בחורה שמוצאת חן בעיניך. כאשר אתם נכנסים לקזינו, רוב הסיכויים שתפסידו, אך בכל זאת אתם משחקים". המצגת משקפת הוראות בימוי מדויקות לגבר שרוצה להצליח. כך, למשל, על הפיק-אפר להיות "מר חברותי בדקות הראשונות, אבל אל תיתקע שם יותר מדי", כדי שיוכל לעבור בהצלחה אל "הפתיין".
תהיה מר חברותי בדקות הראשונות, אבל אל תיתקע שם יותר מדי // צילום: getty images
הטיפשות משחררת
אחד מערכי מילון הפיק-אפ הוא העלאת ערך, ובאנגליתDHV (Demonstrate High Value). על פי התפיסה הזו לא משנה מי אתה, מה המעמד ובסטטוס שלך, האם אתה בנו של ראש הממשלה, עסקן נדל"ן חסר ביטחון ומכוער, או מוקדן משועמם בשירות לקוחות טלפוני. אם תתאמן היטב תוכל לייצר חוויה דומיננטית של מאפייני גבריות מושכים.
יש גם מודלים מעולם הקולנוע. הפיק-אפר מוזמן לעצב "גישה מאוד דומיננטית ומלאת ביטחון (גבר-גבר), גבר חדור מטרה מובהקת, משהו בוער בו (צ'ה גווארה), גישה שאתה קליל, מצחיק ומשעשע (ג'ים קארי), גישה שאתה גבר רגיש, רומנטי, פגיע (יו גראנט)".
סיגל מציגה ארבעה סוגי גבריות שאותם יכול פיק-אפר מתחיל לבחור: מלך, לוחם, מכשף, מאהב. המלך מדבר לאט, לוקח את הזמן, בטון דיבור עמוק-מהסרעפת, רהוט וברור. הקוסם הוא מעין סטנדאפיסט, מגיש תכנית טלוויזיה, מדבר בהתלהבות, משתעשע בטון הדיבור. הלוחם הוא סמכותי, מורעל, מפקד. המאהב הוא מיני, חושני, רגוע, נמוך.
אחד השיעורים החשובים ביותר עבור כל פיק-אפר מתחיל, הוא לבלוט בטמטומו. ולהלן ההסבר: הגבר הוא רציונלי, לכל היותר מעמיד פני יצור עם רגשות, אבל מצד שני, הוא מתבקש להיות קצת אידיוט, כי הטיפשות, כך טוענת אחת השקופיות, משחררת. המחקר, אומרת שקופית אחרת, אומר ככל שגבר אינטליגנטי יותר, הוא פחות מצליח עם נשים. "השכל שעוזר לכם בשאר תחומי החיים הורס לכם עם נשים". אתה הבנת את זה, ברוך?
מכירים את טקטיקות הפיק-אפ של צ'ה גווארה ויו גראנט? // צילום: getty images
גבר מתוסכל ממוצע
מול הגברים המרשימים האלה עומד האני אחר של הפיק-אפר, האפס, הגבר חסר הביטחון. זו אינה רק מילה עברית הולמת אלא גם ראשי תיבות באנגלית, afc: average frustrated chump ( גבר מתוסכל ממוצע). איך מתנהג האפס על פי מצגות הקורס? "ייגש בהליכת ברווז! ימלמל ויצדיק את עצמו. ינוּפנַף, כי לא ברור מה הוא רוצה. עכשיו הוא בוודאות יחליט שאין לו סיכוי ויתייאש סופית. ייכנס לדיכאון של חצי שנה, יצא מזה, ינסה שוב... ואז ייכנס שוב לדיכאון".
עולם הפיק אפ, כותבת החוקרת, הוא עולם של שחור ולבן, עולם דיכוטומי. גבר צעיר הנשאב לתוכו חש עצמו כמי שנדרש כל הזמן לבחור בין שתי אפשרויות בלבד - בין מי ש"לא פוחד, מתנסה ומעז, שותה שני רד בול, נכנס ל-high והולך למועדון", לעומת גבר "חלש ופחדן נכנס לדאון, חסר אנרגיה, נשאר מול המחשב".
הרהור אחרון: זהו עולם גברי, על כל הסלידה שהוא מעורר. אבל במועדוני הפיק-אפ יושבות נשים שיודעות שתהיינה מושא לציד. ככל הנראה הן לא עברו סדנאות למידה אינטנסיביות. גם זה בהחלט שווה מחקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו