"הכסף הזה יכול להציל חיי אדם"

300 מיליון עד 400 מיליון שקלים בשנה - זהו העודף שהצטבר בארבע קופות החולים בעקבות הפער בין התקציב שקיבלו בהתאם לסל התרופות, לבין ההוצאה בפועל עבור התרופות שלהן נזקקו חולים.

הנתונים המדאיגים, הנחשפים כאן ונמסרו על ידי גורמים בכירים במשרד הבריאות ובקופות החולים, מופיעים בטיוטת דו"ח חדש שהועברה לאחרונה לקופות ומתייחסת לשנים 2007-2009, ומכאן עולה שמדובר בעודף מצטבר של יותר ממיליארד שקלים. הדו"ח עצמו עוסק בכ־350 תרופות וטיפולים רפואיים מכל התחומים (בין היתר אונקולוגיה, ריאות, כאב, תרופות שלאחר ניתוחים, גנקולוגיה, עיניים ופסיכיאטריים) שהוכנסו ותוקצבו בסל שירותי הבריאות החל מ־1998 - אז החלה לפעול ועדת הסל.

בחודש שעבר חשפנו ב"ישראל היום" את המחדל שבמסגרתו כספים רבים אינם מגיעים לחולים אלא נעלמים בחשבונות קופות החולים, זאת אף על פי שהועברו אליהן כחלק מהתקציב שנקבע בהתאם לסל התרופות. על פי הערכות של בכירים במשרד הבריאות, בעשור האחרון העודף המצטבר של תקצוב התרופות החדשות ש"נעלם" בחשבונות קופות החולים מגיע ליותר משלושה מיליארד שקלים בסך הכל.

 

עוד באתר: 

נאום הלוזר: הפלשתינים נאחזים בנרטיב השקרים, דעהבלעדי: המוסר הכפול של מבקר המדינה במלחמה בהדלפותבלעדי: צה"ל מרחיב את מערך הגיור

הדו"ח החדש, שבטיוטה שלו מופיעים הנתונים החדשים - המוגדרים על ידי משרד הבריאות כ"חסויים ורגישים" - הוצג ונדון בחודשים האחרונים בישיבות מיוחדות בפני סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

בדו"ח עצמו נבדק בכל שנה התקציב שהועבר לכל קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) עבור התרופות החדשות מול ההוצאה בפועל עבורן. הבדיקה העלתה כי קיימים עודפים בתקצוב מרבית התרופות בכל קופות החולים. בכירים שנחשפו לדו"ח אמרו כי מדובר ב"חומר נפץ" שמוסתר אפילו מחלק מאנשי משרד הבריאות עצמו, אם כי חשוב לציין כי נתונים אלה אינם סופיים או רשמיים ועדיין לא כוללים התייחסות לתשובות של קופות החולים למשרד הבריאות.

ח"כ גרמן. יזמה דיון דחוף // צילום: דודי ועקנין

"אסור להתעלם מהמספרים הללו, חייבים לטפל בהם ללא כל קשר לגירעונות של קופות החולים", אמר בכיר במערכת הבריאות ל"ישראל היום". "מדובר בכסף ציבורי ש'נבלע' למעשה בחשבונות קופות החולים מבלי שיש כל בקרה או פיקוח על תקציבים אלה, בעוד שימוש נכון והוגן בהם יכול ממש להציל חיי אדם על ידי הכנסת תרופות חדשות נוספות לסל. זו תהיה שערורייה אם הנהלת משרד הבריאות לא תעשה זאת. ברור שגם חייב להיות שיפור קבוע של מנגנון התחזיות הכספיות והרפואיות של משרד הבריאות, כשנכנסות התרופות החדשות לסל הציבורי".

בכיר אחר במשרד הבריאות הוסיף: "עולה חשש כבד, מקריאת הנתונים, שחולים רבים - אפילו אלפים - לא מקבלים את התרופות ואת הטיפולים שמגיעים להם, ויש הרבה שיטות שקופות החולים יודעות להפעיל כדי למנוע או לעכב מתן טיפולים בסל".

"לפעול לטובת הציבור"

אריה פז, שכיהן במשך 30 שנה כמבקר הפנים של משרד הבריאות, אומר כי לא הופתע, לצערו הרב, מהנתונים העולים בטיוטת הדו"ח: "כבר מזמן עלה הרושם כי קופות החולים משתמשות בשיטות של גופים מסחריים ועסקיים, בניגוד גמור למהות פעילותן כגופים ציבוריים שחייבים לדאוג אך ורק לטובתו של הציבור ולבריאותו. הגיע הזמן שמשרד הבריאות ישים קץ להתנהלות פסולה זו, ויפעיל את כל סמכויותיו על מנת להבטיח שהקופות ישתמשו בכל התקציב שניתן להן על מנת לשרת אך ורק את הציבור. נראה לי שמשרד הבריאות נרדם בשמירה".

משרד הבריאות, כפי שחשפנו בדצמבר, אינו מקיים בקרה שנתית קבועה ושיטתית בנוגע להעברת הכספים שתוקצבו בסל התרופות אל החולים הזקוקים להן, וכך נעלם בחשבונות קופות החולים עודף תקציבי הנאמד במצטבר במיליארדי שקלים. על פי הערכות בכירים במערכת הבריאות, מהסך התקציב השנתי של התרופות החדשות - כחמישה מיליארד שקלים - שמועבר לארבע קופות החולים, נוצר העודף המצטבר שאליו בין השאר מתייחסים הנתונים החדשים. עודף זה - לו היה מבוקר על ידי משרד הבריאות - יכול היה להגדיל באופן דרמטי את תקציב התרופות החדשות בסל או לפחות להספיק גם למימון חלק מהתרופות היקרות והחיוניות שנותרו בחוץ ושעליהן נאבקים מדי שנה מאות חולים מול קופות החולים. 

הבקרה שמשרד הבריאות אינו מבצע, לפי אותם בכירים, ושיכולה היתה להביא לשימוש יעיל בכסף המצטבר כתוצאה מאי שימוש בתרופות שלהן הוקצה, היא חיונית לא רק תקציבית אלא גם בהיבט הרפואי, החוקי והאתי, כדי לבדוק אם החולים שזקוקים לתרופות החדשות והיקרות אכן בכלל מקבלים אותן בפועל מקופת החולים. 

סל התרופות שקופות החולים מחויבות על פי החוק לספק לחולים מעודכן מדי שנה לפי התקציב השנתי שניתן על ידי הממשלה. העדכון נעשה על פי תחזיות של משרד הבריאות באשר להיקף החולים שזקוקים לכל תרופה חדשה ובאשר למחיריה. "העובדה שמשרד הבריאות אינו מקיים בקרה ובדיקה שוטפת אחר מתן התרופות החדשות בפועל לחולים היא שערורייה ומחדל ציבורי גדול שמשרד הבריאות היה מעדיף שיוסתר מהציבור", אמרו אז בכירים במערכת. הפעם היחידה והאחרונה שמשרד הבריאות בדק את הנושא - וגם אז בעקבות החלטת ממשלה ולחץ כבד - היתה ב־2006 ואז נמצא כי קופות החולים תוקצבו בעודף שנתי של כ־150 מיליון שקלים עבור התרופות החדשות שנכנסו לסל מאז 1998. בדו"ח המדובר, משרד הבריאות מבצע לראשונה בקרה של שלוש השנים העוקבות מ־2007, בפיגור של עשור.

בעקבות החשיפה בדצמבר ב"ישראל היום", העלתה ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, הצעה דחופה שנדונה בכנסת. במהלך הדיון אמרה גרמן: "סל התרופות צריך ללכת לתרופות. אסור לוותר וצריך לדאוג שהוא אכן יגיע לחולים ואם יש עודף - ניתן לתת ליותר חולים עבור תרופות שלא נכנסו עד היום לסל... משרד הבריאות חייב לתת לנו דין וחשבון, ואנחנו חייבים לדעת מה קרה עם אותם כספים שלא נוצלו". בשבוע הבא תקיים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת דיון בנושא התקציבים העודפים, במסגרת הדיון על עבודת ועדת סל התרופות לשנת 2018.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו