בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בהרכב מורחב בן שבעה שופטים בנושא מתווה הכותל. זאת על רקע ביטול מתווה הפשרה ולאחר עתירה שהגישו בנושא התנועה הרפורמית, הקונסרבטיבית, ארגון נשות הכותל וארגונים נוספים. בין היתר דרשו נשות הכותל מקום שיאפשר להן להתפלל עם ספרי תורה ברחבת הכותל.
במענה עיקרי לעתירה טען נציג המדינה: "השאלה היא האם קיימת חלופה משמעותית לתפילה ברחבת הכותל הנוכחית, מה שניקרא קשת רובינסון. המדינה הכשירה רחבה כזו לזרמים השונים. אני חושב שלאחר שבית המשפט נתן לנו הארכה בנוגע לזמן ההכשרה, הדבר עונה על הטענות גם בנושא לוח הזמנים. השינוי הראשון המשמעותי שנעשה הוא במספר המבקרים שיכולים להיכנס. שינוי שני הוא בזמני הגישה שכיום מאפשרים לכל מבקר להיכנס 24 שעות ביממה לאתר לאחר בידוק ביטחוני".
"המתווה משקף ניסיון ראוי, שבירכנו עליו, למוצא פתרון על דעת הצדדים כולם. אך אנו לא נמצאים שם היום לאור החלטת הממשלה שנובעת, מקבוצות שונות של האוכלוסייה שלא מסכימים לכך", הוסיף נציג המדינה.
"לא בדיוק ברור מדוע שיניתם את ההחלטה. זה שאנשים מסוימים לא מרוצים זה לא מספיק", הגיב השופט עוזי פוגלמן. "לא ברור מה הטעם המשפטי לשינוי ההחלטה".
"במסגרת המתווה הייתה אמורה להיות כניסה משותפת ולדעתנו לא מדובר בדבר מהותי", הסביר נציג המדינה. "במסגרת המתווה יש טיוטה של תקנות שנועדו להסדיר את התפילות במקום לזרמים השונים. תקנות אלו לא מקודמות על ידנו כך שגם אם נחזור למתווה זה לא אומר שדברים אלו יבוצעו".
לאחר מכן טען נציג המדינה נציג המדינה כי ישנה התקדמות בעבודות בקשת רובינסון. השופט מלצר שאל בתגובה: "מה זה מתקדמים, העבודות היו אמורות להסתיים ביולי הקודם. האם אתה יודע לומר מתי הם יסתיימו?". אך נציג המדינה לא יכל לנקוב בזמן סיום העבודות.
העתירה הראשונה בנושא הוגשה עוד בינואר 2013 ודרשה לייצג זרמים לא אורתודוקסיים וכן נשים בקרן למורשת הכותל - הגוף המנהל את מתחם הכותל. אלא שעתירה זו הוקפאה לאחר הקמת הצוות המייעץ להסדרי התפילה בכותל המערבי חודשים ספורים לאחר מכן.
ההעתירה המתוקנת הוגשה באוקטובר 2016 בשל טענה ל"פגיעה חמורה ומתמשכת בחופש הדת ובזכות לשוויון ולכבוד של מיליוני יהודים, נשים וגברים, בארץ ובתפוצות, שנמנעת מהם הזכות להתפלל כמנהגם באתר המקודש ביותר לעם היהודי". נשות הכותל דורשות מקום תפילה בו יתאפשר להן להתפלל עם ספרי תורה בכותל.
"בשעה שעסוקים כולם בהתקדמות בפיתוח הרחבה הדרומית השוויונית, ובשאלה האם רחבה הוחרגה מחוק המקומות הקדושים או לא, הרחבה הצפונית בכותל הולכת ומתחרדת. רחבת הנשים קטנה פי ארבע מרחבת הגברים, נשים שרות מושתקות, המחיצה מוחלפת בין לילה במחיצה אטומה יותר עם לוחות עץ מכיוון עזרת הנשים" הגיבו במרכז צדק לנשים וקולך. "כל הסדר ראוי בכותל, המכבד את כל הזרמים - אסור שיפגע בזכותן של נשים הבוחרות להתפלל ברחבה הצפונית".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "ארגוני הרפורמים מנסים לקבל הכרה על גבו של המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, האחדות הקיימת בכותל המערבי בין כל חלקי העם דתים כחילוניים הינה לצנינים בעינהם ומנסים להפוך את המקום לזירת התגוששות. הנסיונות הללו לכרסם ולשנות מסדרי המקום לא יצלחו"
אד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית אמר: "במקום להתבונן בחרטום הנעל ולמלמל בבושה, הרהיבה עוז המדינה לטעון כי המתווה בעצם, לפחות בהיבטיו הפיזיים, מיושם הלכה למעשה. זה לא רק רחוק מהאמת, זו זוהי גניבת דעת ממש. 'ישראבלוף' נשאר בלוף גם אם הוא מנוסח בשפה של טיעון משפטי. זהו ניסיון נואש לטעון כי הזכות המהותית לתפילה נענית, וכל היתר, הדברים שהם עיקר המתווה, הסיבות שבגללן נעתרנו לו למרות כל חסרונותיו, רק קצף על פני המים".
בהכנת הידיעה השתתף יהודה שלזינגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
