הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנת 2019

397 מיליארד שקלים - זה הסכום שהוקצב עבור השנה הבאה • 60 מיליארד יוקדשו לחינוך, ו-63 מיליארד לתחום הביטחון • גם ניצולי השואה יקבלו יותר, וקצבאות הנכות יהיו 2 מיליארד שקלים • מנכ"ל משרד האוצר: "זהו אחד התקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל"

כחלון ושר הרווחה כץ // צילום: הדס פרוש, פלאש 90 // כחלון ושר הרווחה כץ // צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אחרי לילה עמוס, הממשלה אישרה הבוקר (שישי) את תקציב שנת 2019. הסכום שהוקצב עומד על 397.3 מיליארד שקלים – 60 מיליארד יוקדשו לחינוך, לבריאות יוקצבו 38 מיליארד שקלים, ולביטחון – 63 מיליארד.

תקציב הרווחה, שיחולק גם עבור ניצולי השואה, יהיה 13 מיליארד שקלים, וקצבאות הנכות יעמדו על כשני מיליארדים. בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 2.9% מהתוצר, ובשנת 2020 על 2.5% מהתוצר.

התקציב התקבל לאחר שהושגה הסכמה בין האוצר לרווחה בנושא קצבאות הנכים. בנוסף, במהלך הלילה סגר שר האוצר "דיל" עם שר הביטחון שבמסגרתו יוגדלו קצבאות הזקנה ב-900 מיליון שקלים בתוך שנתיים.

כמו כן, תינתן תוספת של 50 אחוזים לקשישים עולי רוסיה. שר החקלאות אורי אריאל הצליח לקבל תוספת של 100 מיליון שקלים, שכוללים 15 מיליון לביטוח מפני טרור חקלאי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין קיבל גם הוא תוספות תקציב למשרדו.

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית; הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה; מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור; הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים; קיצור שבוע העבודה; הרפורמה לקיצור החופשות; צמצום השימוש במזומן; הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה; צמצום מספר משרדי הממשלה.

בין השנים 2014-2019 נרשם הגידול בתקציב החינוך, שעומד על 38% (16.6 מיליארד ש"ח), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד ש"ח), בביטוח הלאומי חל גידול של 37% (12.95 מיליארד ש"ח), תקציב לניצולי השואה עלה ל-41% (1.4 מיליארד ש"ח) ובתקציב הביטחון חל גידול של 37% (15.4 מיליארד שקלים).

התקציב התקבל לאחר שהושגה הסכמה בין האוצר לרווחה בנושא קצבאות הנכים. השר כץ הלילה בלשכתו // צילום: לשכת שר הרווחה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על התקציב ואמר כי "הממשלה אישרה תקציב מצוין שמבטא את המדיניות העקבית והאחראית שלה. תקציב ששומר על צמיחה וחוסן כלכלי, ומצד שני דואג לצרכים החברתיים. הממשלה שלנו תמשיך לעבוד לטובת מדינת ישראל עוד הרבה זמן".

שר האוצר משה כחלון אמר הבוקר: "תקציב 2019 הוא תקציב חברתי שממוקד בהצמחת המשק הישראלי וחיזוק הכלכלה. הצמיחה היא שמאפשרת לנו להביא את הבשורות החברתיות בתקציב. שר אוצר הוא לא גזבר, התפקיד שלו הוא להצמיח את המשק ולנתב את פירות הצמיחה למקומות הנכונים ולאוכלוסיות שנשכחו במשך יותר מדי שנים. התקציב הזה ממשיך את המהפכה החברתית וקובע סדר חלוקתי חדש".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "תקציב שנת 2019 אשר מוגש לאישור ממשלת ישראל היום הינו תקציב אחראי ומאוזן בעל מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים ויחד עם זאת הינו אחד מהתקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. משרד האוצר מוביל מדיניות כלכלית אחראית, תומכת צמיחה, לצד צמצום הפערים החברתיים ושיפור הרווחה של האזרח. התקציב נושא בשורות כלכליות וחברתיות רבות. הוא כולל צעדים ורפורמות שמטרתם להפחית את הרגולציה, להגביר את התחרות ולהגדיל את הצמיחה, ומן הצד השני להקטין את יוקר המחיה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים באמצעות מגוון רפורמות ותוספות תקציביות בעלי השפעה ארוכת טווח. נמשיך להצעיד את המשק הישראלי קדימה ושומר על כלכלת ישראל חזקה ויציבה".

הממונה על התקציבים, שאול מרידור: "אגף תקציבים מגיש היום את הצעת התקציב לשנת 2019. אחרי עבודה רבה באגף, אני חושב שאנחנו מגישים היום תקציב טוב , שכולל רפורמות חשובות שיצעידו קדימה את הכלכלה הישראלית. מדובר בתקציב מאוזן ששומר על המסגרות הפיסקליות ובו בעת נותן מענה לאתגרים משמעותיים הניצבים אל מול המדינה בטווח הנראה לעין ובמקביל כולל תכנון אחראי לטווח הרחוק".

 

האוצר ויתר על קיצוצים במשרדים - אך בתמורה יחולו קיצוצים רוחביים

סך התקציב ברוטו יסתכם ב-497.8 מיליארד שקלים, כולל החזר חובות בסך 100 מיליארד. ללא החזר חובות, תקציב הממשלה עומד על 397.8 מיליארד שקלים. 

הצעת התקציב שאושרה פה אחד היא זו המשופרת שהציג שר האוצר כחלון. גם שר הפנים והפריפריה, אריה דרעי, הצביע בעד התקציב, לאחר שהחרים את דיוני התקציב בממשלה.

האוצר ויתר על מרבית הגזירות והקיצוצים שתוכנו בהצעת התקציב המקורית. במקום זאת, יוחלו קיצוצים רוחביים ("פלאט") בכל משרדי הממשלה, בסך שני מיליארד שקלים כבר בשנת 2018. בהמשך יוחל קיצוץ רוחבי נוסף, בסך 4.9 מיליארד שקלים.

האוצר נסוג ממרבית הגזירות והקיצוצים "הקטנים" במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ, שבראשו עומד בנימין נתניהו: הקיצוץ בתקציב משרד החוץ יהיה בשוליים, לעומת קיצוץ בסך 216 מיליון שקלים בהצעה המקורית. ייסגרו רק תשע נציגויות בחו"ל במקום 22, לא יבוטלו תקנים, ויוקם צוות שיבחן התייעלות גדולה במשרד החוץ. 

האוצר נעתר לדרישת שר העבודה והרווחה, חיים כץ, להעלות את קצבאות הנכים כבר ב-2018 ולהצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע כבר מהפעימה השלישית והחל מ-2019, למרות התנגדות הדרג המקצועי באוצר.

חותמים על הסכם מסגרת תקציב המשרד להגנת הסביבה // צילום: לשכת השר להגנת הסביבה

ראשי הסיעות והמפלגות הסכימו, ובלחץ נתניהו וכחלון, כל השרים וסגני השרים חתמו על הסכם קואליציוני חדש, שלפיו ח"כים לא יוכלו עוד לחלק "תופינים" לבוחריהם, וכול תוספת תקציבית שתחרוג מ"חוק הנומרטור" תקוצץ מההסכם הקואליציה. נקבעה תקרת הוצאה מירבית להסכמים קואליציוניים. 

 

ארדן ואלשיך לחצו - והשוטרים יזכו לארוחות צהריים

תקציב הביטחון ל-2019 לא יוגדל ויעמוד על 55 מיליארד שקלים, בהתאם לתר"ש (תכנית רב-שנתית) גדעון שעליו חתם שר הביטחון הקודם משה בוגי יעלון. זאת, בצירוף להרשאה להתחייב ל-36 מיליארד שקלים, תקציב הביטחון יגיע ל-91 מיליארד שקלים. תקציב השירותים החשאיים יגיע ל-9.6 מיליארד.

בעקבות לחץ של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, בוטל קיצוץ בסך 50 מיליון שקלים בתקציב הארוחות של השוטרים. כך, סבסוד הארוחות ביום לא יוגבל ל-16.8 שקלים ביום, והשוטרים לא יצטרכו להביא כריכים מהבית. 

בניגוד לדרישה המקורית של השר דרעי, נתב"ג לא ישלם ארנונה לרשויות המקומיות הגובלות בו – אבל בתמורה הממשלה תמשוך רווחים מרשות שדות התעופה בסך 1.2 מיליארד שקלים, ומשנת 2020 רשות שדות התעופה תעביר 50 אחוז מרווחיה בשנה. גם השר דרעי הצביע בעד סעיף זה. "הוא הבין את טובת המדינה והכלכלה על פני שיקול לוקאלי", נאמר. 

הגירעון יעלה ל-2.9 אחוזים מהתוצר במקום 2.5 אחוזים במקור, ויסתכם ב-37 מיליארד שקלים. כמו כן הממשלה תמשוך 1.1 מיליארד שקלים דיבידנדים מרפא"ל, התעשייה האווירית, חברת נמל חיפה וחברת נמל אשדוד.

שבוע העבודה יקוצר בשעה בשבוע ל-42 שעות בלבד, קיצור של 4.5 שנות בחודש ללא פגיעה בשכר. שכר המינימום השעתי יעלה ל-29.12 שקלים. בתמורה, העובדים מוותרים על שתי פעימות שכר בסך 1.8 מיליארד שקלים, שיידחו ב-17 חודשים, לדצמבר 2019.

התקציבים הגדולים הם עבור משרד החינוך - 60 מיליארד שקלים; ביטוח לאומי - 44 מיליארד שקלים. תשלומי ריבית – 36 מיליארד שקלים, משרד הבריאות - 36 מיליארד שקלים. יש לציין כי מסגרות התקציב לא נפרצו.

המשק יצמח ב-3.5 אחוזים, התוצר לנפש יעלה ב-1.5 אחוז. התמ"ג השנתי יחצה לראשונה את רף 1.3 טריליון שקלים. לראשונה, החוב הלאומי יירד אל מתחת ל-60 אחוזים מהתוצר. הצמיחה לנפש תחצה לראשונה את רף ה-40,000 דולר, ויגיע ל-42,847 דולר (אומדן ראשון).

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר