אין ספק שיש חשיבות רבה לכך שלנבחרי הציבור בפרלמנט הישראלי יהיו כל הכלים הנדרשים כדי למלא את תפקידם כרשות מחוקקת ומפקחת על הממשלה וגופים ציבוריים אחרים. יש גם חשיבות לכך שיהיו לח"כים לשכות נוחות ועוזריהם הפרלמנטריים לא ייאלצו להידחק ללשכות צרות ממדים.
נכון גם שמשכן הכנסת בחלקו הוקם לפני יותר מ־50 שנה, אבל גם הרחבת ממדיו צריכה להיעשות תוך הקפדה על ההוצאות. אסור למנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ ולחברי ההנהלה של הכנסת לשכוח אף לרגע שמדובר בכספי ציבור. תקציב הכנסת איננו כספם הפרטי ולכן עליהם לבצע את השינויים הנדרשים והמתחייבים לא בצורה מנקרת עיניים ובזבזנית.
גם על ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד), שאמורה לאשר את תקציב ההוצאות של הכנסת, לבחון כל סעיף בזכוכית מגדלת, לבדוק כל הוצאה ולא לאשר אוטומטית סכומים אסטרונומיים ללא בקרה ושיקול דעת רחב.
על הוועדה לבחון את השאלה אם יש מקום להיכנס להתחייבויות ניכרות בנושא הרחבת שטחה של הכנסת כל עוד לא אושר החוק הנורבגי המלא ואין שום ודאות שיאושר בעתיד הקרוב.
גם הכוונה להקים בניין מינהלה נפרד, ומבנים נפרדים למרכז המבקרים, לוועדת הבחירות המרכזית ורכישת 60 מבנים זמניים (יבילים) שבהם יתאכסנו ח"כים ועובדי מינהלה באופן זמני, צריכה להיעשות בשום שכל על מנת להבטית שתוכנית כנסת 2030 לא תהפוך חלילה לפיל לבן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו