שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

הטכנולוגיות הפיננסיות דוחקות החוצה את הבנקים המסורתיים

הביטקוין הוא רק קצה הקרחון של הדבר הבא בתחום הפיננסים • כנס "פינטק" לטכנולוגיות פיננסיות הציב את מקומה של ישראל על מפת החדשנות גם בתחום זה • "יעילות כלכלית וחוסר תלות בבנקים"

סוף עידן השטרות בקרוב? // צילום: אילוסטריציה ,
סוף עידן השטרות בקרוב? // צילום: אילוסטריציה

"מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק", כך אמר אתמול פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB ישראל בכנס "חשוב פינטק" - Think Fintech - בקריה האקדמית אונו בהשתתפות בכירים מישראל ומהעולם.

הכנס עסק בטכנולוגיית הפינטק - טכנולוגיה פיננסית - שהיא פעילות של חדשנות טכנולוגית בעולם הפיננסים. חברות הפינטק מאפשרות לספק ולשפר שירותים פיננסיים, באמצעות אפליקציות, פיתוחים אנליטיים מתקדמים ופתרונות פיננסיים מקוונים. 

תחום הפינטק הוא בין התחומים הצומחים והמבטיחים בעולם היזמות, ולכן כדאי להבין את המעמד שקנה לו הפינטק בכלכלה העולמית, ולישראל יש מקום של כבוד גם בתחום זה.

 

חידושים בכל התחומים

"כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים־פיננסיים", אמר פרופ' אייל. 

"מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול, שכיום הוא בעיקר הבנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מכליות ישנות וכבדות".

ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות ניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן - יש צמיחה וגם הגופים 'השמרניים' הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות, והחידושים הם בכל התחומים דוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. יש גם חידושים בתחום המסחר דוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה - השיגעון של השנים האחרונות. די להסתכל על גרף הביטקוין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, מיקד את מירב תשומת הלב בתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הוועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים - מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן, אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי".

 

חוששים מהביטקוין

גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית שהשתתף בכנס, התייחס לתופעת המטבעות ואמר: "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה, ומצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". 

שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין - טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקוין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה, ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא ביטקוין. 

אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברליים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו - וזה יקרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר