אפשר לראות אותם בכל מקום, אצנים שרצים עם אוזניות בפארק, מתעמלי ספינינג שלא מתחילים לדווש עד שהמוזיקה בוקעת מהרמקולים, כאלה שקופצים על דילגית עם מוזיקה ואפילו מרימי משקולות שלא נוגעים במכשירים לפני שהלמות התופים מרעידה את חדר הכושר.
השאלה היא, האם המוזיקה באמת תורמת לאימון? מרבית המתעמלים החובבנים בהחלט סבורים שכן. "כל שיר אורך בממוצע 4 דקות", מסביר אחד מהם, "כך שאם בזמן של שני שירים אני מספיק לרוץ מסלול של קילומטר וחצי - אני יודע שהיה לי אימון מוצלח".
במחקר שנעשה בבריטניה, הביצועים בקרב אלו שעשו ספורט עם מוזיקה היו טובים יותר // gettyimages
לדבריהם, תמונות המרצדות על מסך הטלוויזיה שמולם, ובעיקר צלילים, יכולים לספק השראה מצויינת לאימונים, וגם להסיח את הדעת מכאבי השרירים ומהמונוטוניות המשמימה של התרגילים
המומחים חלוקים בדעתם באשר לנזקים מול התועלות של האזנה למוזיקה בזמן אימון. מצד אחד, הם סבורים כי קולות או צלילים בהחלט יכולים לסייע לאימון טוב יותר. אך מנגד, הסחות הדעת עלולות לפגום בקשר הכל כך עדין והכרחי בין הגוף לנפש, ובכך לחבל בתוצאות הפעילות הגופנית.
לפני כשנתיים נערך בבריטניה מחקר שניסה לבדוק את הסוגיה בצורה מדעית: 18 סטודנטים נתבקשו לדווש על אופני כושר - מחציתם בדממה מוחלטת, וחציים לצלילי מוזיקה אלקטרונית קצבית.
התוצאה הייתה חד משמעית, וגילתה כי אלו שהאזינו לצלילים דיוושו בממוצע בקצב גבוה יותר ב-13%, בהשוואה לחבריהם שהתאמנו בקול דממה דקה.
את הסחת הדעת שמספקת המוסיקה מכנים פסיכולוגים "אפקט הניתוק". ד"ר ג'יימס אנסי, פסיכולוג אמריקאי מאטלנטה, מציין כי מתעמלים חדשים שמורשים להתעמל עם מוסיקה דבקים יותר בתוכנית האימונים, בהשוואה לחבריהם המתעמלים בשתיקה.
מוזיקה טובה - כל עוד היא מועילה
אבל תמונת המצב שונה לחלוטין בכל הנוגע לספורט מקצועני. "אתלטים שמעוניינים להגיע להישגים כבירים - לא יכולים להתאמן עם אוזניות", אומר פרופ' בנג'מין אוגלס, פסיכולוג מאוניברסיטת אוהיו בארה"ב.
"אם אתה רוצה למצות את היכולת הגופנית שלך", הוא מסביר, "אתה חייב להיות כל כולך מרוכז בגוף שלך, בלי ששום דבר יסיח את דעתך".
הכותבת היא מאמנת כושר אישית וקבוצות קטנות. אינסטרגם:shirun_personaltrainer , ערוץ יוטיוב: shiranaway
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו