אם ח"כ ממרצ היה מבקש לחוקק חוק המבקש דווקא לפתוח את המרכולים בשבת והיה נתקל בכל כך הרבה "פאנצ'רים" בדרך (סערת יהודה גליק, סערת התפטרות השר אזולאי), היו עומדים שורה של רבנים ומתחרים ביניהם על המילים החריפות המבקשות להוכיח כמה היושב במרומים לא אוהב את החוק הזה והתקלות הללו הן בעצם גזירה משמיים. יכול מאוד להיות שהיושב במרומים באמת לא אוהב את חוק המרכולים, שגורם לנזק רב מהתועלת במיוחד למסורת וליהדות.
כל חוק שכופה את הדת והמסורת עושה לה נזק, אפשר לראות איך הציבור הישראלי מכבד את יום הכיפורים ואת מצוות ברית המילה שלא נמצאים בספר החוקים, לעומת ההתקוממות נגד נישואים וגירושים במוסדות הדתיים או תחבורה ציבורית בשבת.
דרעי מבין את זה, ובתחנות הרדיו החרדיות הוא אומר "שהחילונים יחליטו איזו שבת הם רוצים" וש"אנחנו לא חיים במדינת הלכה". בישיבת הסיעה האחרונה הוא אף הסביר שהמפלגות החרדיות לא הביאו עד היום ולו חוק דתי אחד שמשנה את הקיים והוסיף ש"אנחנו לא מאמינים בחקיקה דתית ודוגלים ב'איש באמונתו יחיה'".
דרעי יודע ששום אדם חרדי לא צריך חוק שנועד לסגור את המרכולים בשבת כדי לא להיכנס בטעות לסופר בשבת בבוקר ולקנות את תפוח האדמה לצ'ולנט, הוא גם יודע שאם חילוני יראה את המרכול סגור זה לא יגרום לו לרוץ לבית הכנסת כדי להספיק לתפילת מוסף.
מי שגורר את דרעי וחבריו לפינות הללו היא התקשורת החרדית - בעוד הח"כים החרדים מבקשים להלך בין הטיפות בחוכמה בסוגיות כמו המרכולים, הרכבת או הכותל, כתבי התקשורת החרדית מתחרים ביניהם מי ייתן את הכותרת או הציוץ הארסיים ביותר במסווה של אדיקות דתית ודוחקים את הח"כים לצאת למלחמות בעל כורחם.
הח"כים החרדים לא צריכים את הסערות האלה סביב חוקי דת ומדינה. מאחורי הקלעים הם עובדים קשה ומביאים הישגים חסרי תקדים לציבור החרדי. היגררות לשיח ציבורי סביב חוק המרכולים, גם אם תוכנו לא באמת מתכוון להפוך עולמות, מסיבה להם רק נזק, היא פוגעת באחדות הממשלה (הטובה ביותר לחרדים), מחזקת את היריבים ה"חילונים" לפיד וגבאי, ומעל הכל פוגעת ביהדות ובמסורת ישראל.
