"אני עובר בדיקות רפואיות, מחדש כרטיס שחקן ונכנס לחמש דקות", ככה בישר לי היום (א') באופן לא רשמי ולא לציטוט דני סוויסה, מלך הבעיטות החופשיות של כפ"ס, שרצה הגורל וגדל בצד הבית"רי של העיר ולא נכלל בדור הזהב של הפועל בשנות ה־70 וה־80. הוא יסלח לי.
סוויסה, היום עוזרו של נועם שהם על הקווים בבית"ר כפ"ס, נושם את הדרבי שהוגרל הערב בגביע כבר 30 שנה לפחות. מאז הוא פרש כבר כמה פעמים, אבל תשוקה לכדור היא לא משהו שנפטרים ממנו.
נשאר לי רק לסגור את הקאמבק עם מוטי יבראום, אבי ואורי שרף, גדי מרג'ן פולבר, ציבי אלון, חיים אבואף, תמיר אברהם ותמיר בן חיים, ואני מסודר למגה איוונט הזה.
העיר כפ"ס תארח דרבי ראשון והיסטורי בין בית"ר להפועל באיחור של 15 שנה. היום כבר אין יריבות בין המועדונים. הקהל של בית"ר עזב ברובו את העיר, או התבגר והבין שתשוקה אפשר למצוא בשוק בברצלונה ולא רק במרכז דויד, ואפילו המועדונים משתפים פעולה. אידיליה. רק יותר שחקני בית בשני המועדונים זה עניין שעוד ראוי לעבוד עליו.
זה יהיה דרבי כמו שרק כפ"ס יודעת לארח, תבשיל אשכנזי עם נגיעה מורגשת של חריף מרוקאי, מוגש באצטדיון קומוניסטי שיושב מטר משכונות קפלן ויוספטל - מעוז האנשים הכי מרגשים בעיר.
זה יהיה דרבי של עיר שלא באמת יודעת מה זה דרבי ומודאגת יותר מהפקק לעבודה על כביש גהה. דרבי בעיר עם ראש עיר שמורחק מלשכתו עקב חשד לפלילים. דרבי בעיר שעוד תמצאו בה חנויות שסוגרות מוקדם ביום שלישי. דרבי בעיר שהיא הכל חוץ מרעננה, וזה מגעיל ומעולה.
רחוב ויצמן לא התרגש ככה מאז שהגביע האחרון של הפועל, ב־1990, הגיע לשטח חבס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
