סטריאוטיפים במוזיאון

בגיל 40 זוכה האמנית זויה צ'רקסקי לחותם הכי ממלכתי שאמן בישראל יכול לקבל: תערוכת יחיד במוזיאון ישראל. התערוכה, שתיפתח ב־10 בינואר, נושאת את השם "פרבדה" ועוסקת בחוויית העלייה מרוסיה לארץ בשנות ה־90 - חוויה שאותה חוותה צ'רקסקי באופן אישי כמי שעלתה לארץ מאוקראינה ב־1991, בגיל 14. 

"אני מאוד מתרגשת", מספרת צ'רקסקי. "הצגתי במוזיאון ישראל כשהייתי ממש צעירה עם עוד אמנית ששמה רותי נמט. זה היה במסגרת פרויקט של אמנים צעירים, אבל עכשיו זה הפרויקט הכי רציני שעשיתי בחיים שלי. עבדתי על התערוכה הזאת שבע שנים. היום אני אמנית בוגרת יותר, והתערוכה הזאת היא אבן דרך מבחינתי. גם מבחינת החומרים וגם מבחינת המעמד: להציג במוזיאון הלאומי" . 

לדבריה, "יש בתערוכה עבודות מ־2009 ועבודות מלפני חודש, ממש חדשות. אני לא חושבת שהוצגה עד כה בישראל תערוכה בהיקף כזה שמתעסקת בעלייה הרוסית של שנות ה־90. יש פה רגעים שחלקם מהחיים שלי ורובם קשורים בזיכרון הקולקטיבי. חוויות שגם אם לא חוויתי באופן אישי - קרו למישהו שאני מכירה. יש הרבה דמויות נשיות בעבודות שלי שאמנם לא נראות כמוני, אבל הן סוג של פורטרט עצמי".

סבלת מכל הסטריאוטיפים על רוסים בארץ?

"למזלי, התקבלתי לבית הספר תלמה ילין ימים ספורים אחרי שהגעתי לארץ מאוקריאינה, אז היתה לי נחיתה רכה יחסית, אבל ברחוב נתקלתי בסטריאוטיפים האלה. ההורים שלי נתקלו בזה יותר ממני".

מבקרים אותך על הייצוג של המזרחים בעבודות שלך כשחורים וכערסים.

"זה התחיל בגלל ציור שמוצג בתערוכה הזאת שנקרא 'איציק', שעלה בפייסבוק ללא הקונטקסט של התערוכה. בעיניי הביקורת הזאת לא רלוונטית, אני מתעסקת בתערוכה בסטריאוטיפים שבאים משני הצדדים, גם סטריאוטיפים של הרוסים כלפי הישראלים וגם סטריאוטיפים כלפי רוסים. הציור הזה הוא בקונטקסט של ציורים אחרים. אני מניחה שמי שיראה את התערוכה - יבין אותו אחרת". 

עבודה של צ'רקסקי מתוך התערוכה // צילום: נועם ריבקין פנטון

את התערוכה אוצר ד"ר אמיתי מנדלסון. "זויה ואני מכירים הרבה מאוד שנים", הוא אומר. "המוזיאון עקב אחרי ההתפתחות האמנותית שלה ממש מההתחלה, כשהיא היתה בפרויקט של אמנים צעירים שזוהו כפוטנציאל. במקרה של זויה זה הוכיח את עצמו. מוזיאון ישראל רוצה להציג אמנות טובה, אבל גם אמנות עם ערך מוסף ואמירה על החברה הישראלית ועל המציאות הישראלית. זויה עושה את זה באופן שאף אחד אחר לא עושה".

איך החלטתם אילו עבודות להציג בתערוכה?

"היינו בסוג של שיתוף פעולה כי הכמות היא גדולה וצריך היה לבחור. הציר היה עבודות שמשקפות מפגש של העולים עם המקומיים והמתחים שהמפגש יוצר. יש גם עבודות שקשורות לזיכרונות של זויה מאוקראינה שהיה לי חשוב להכניס, ויש כמובן עבודות שעוסקות בסטריאוטיפים על האישה הרוסייה שהדביקו לעולים, הזונה והמנקה. היה חשוב לעשות את זה בצורה חזקה בלי להתבייש, בלי לפחד ובלי להסתיר דברים. זה חלק מהחברה שלנו. ככה אתה מעלה דברים לדיון. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו