אני יושב מול ניר קלינגר כבר כמה שעות, ומדי פעם, כשאנחנו עושים הפסקה קצרה כדי שהוא או אני נענה לאיזה ווטסאפ עצבני, הוא חוזר לנקודת המוצא שלו. "אני בן 50, אני כבר אחרי המלחמות הגדולות שלי. כמה שנים טובות עוד יש לי, עשרים? אני רוצה ליהנות, אבל גם לשמור על הקיים, ויש על מה לשמור.
"אמא שלי מתה השנה, את אבא שלי, שהוא בן 84, אני מקפיד לבקר כל יום בבית שבו הוא גר כל השנים במושבה הגרמנית, עשר דקות הליכה מאצטדיון קריית אליעזר. אפילו בשבת האחרונה, לפני שיצאתי למשחק שלנו בסמי עופר נגד מכבי פתח תקווה, באתי אליו מוקדם, וראינו יחד את הקלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה. ופתאום, אחרי כל השנים, אחרי שאני לא זוכר שהוא בא אפילו פעם אחת לראות משחק שלי כשחקן, הוא היה בעניין של המשחק. וזה שימח אותי. לא יודע למה זה היה ככה פעם, זה מצער, אבל עכשיו זה קצת תיקון".
הפועל חיפה ניצחה בשבת שעברה 0:2 את מכבי פתח תקווה, וקלינגר בא לפגישה כשהוא שוב במקום הראשון, ממתין לתוצאה של הפועל באר שבע מול מכבי חיפה. באר שבע תנצח, וחיפה שלו שוב תרד למקום השני. אבל אחרי 15 משחקים, אין ספק שזו עונה פנומנלית לקבוצה שבמשך שנים היתה עסוקה בקרבות הישרדות על מקומה בליגת העל.
19 שנים עברו מאז האליפות האחרונה, הבודדת של הפועל חיפה, בעידן של הטייקון האקסטרווגנטי רובי שפירא, ששם קץ לחייו בירייה מרובה ציד בניגריה בסוף 2001. ב־14 העונות האחרונות מתנהלת הקבוצה תחת הטייקון המרוסן יואב כץ.
מאז הקמת ליגת העל, בעונת 2000-1999, לא הצליחה הפועל חיפה להגיע אפילו פעם אחת לפלייאוף העליון. העונה, בניגוד לכל הציפיות, היא בצמרת הליגה עם 70 אחוזי הצלחה, מקדימה קבוצות עם תקציבי ענק דוגמת מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. אבל הסיפור הגדול הוא הפער העצום - 16 נקודות, לא פחות - שהיא פתחה מהיריבה העירונית הגדולה מכבי חיפה, פעם קבוצת העילית של ישראל, שתקציבה גדול בערך פי חמישה.
על ההגה המקצועי יושב קלינגר, דמות דומיננטית בכדורגל כאן כבר יותר מ־30 שנה. יש לו שתי אליפויות כשחקן במכבי חיפה, תואר כדורגלן העונה בגיל 22 אחרי אליפות עם מאמנו בחיפה אמציה לבקוביץ', ואז מעבר דרמטי לתל אביב, לא רק כדי לשחק, אלא לשנות ולהזיז את חייו בעיר הגדולה.
הקפטן הדומיננטי והסוער של מכבי חיפה הפך לדמות מרכזית בתקומתה של מכבי תל אביב מחורבן אחרי 13 שנים עקרות, גם שם היה קפטן והשיג שלוש אליפויות. חוץ מזה הוא שיחק 83 משחקים בנבחרת ישראל והיה קפטן אצל שלמה שרף, בכל הצמתים החשובים של הנבחרת - באוקיאניה מול אוסטרליה, בקרב האכזרי מול קולומביה על הכרטיס למונדיאל באיטליה 90' ובניצחון על צרפת בפארק דה פרינס ב־93'.
בגיל 32 פרש ממשחק בגלל פציעה. שנותיו כמאמן היו סוערות לא פחות: בגיל 36 זכה עם מכבי תל אביב באליפות הראשונה שלו והוביל אותה לליגת האלופות, ומצד שני, זכורות לו גם התנגשויות אימים עם אבי נמני, שאותו הדיח מההרכב, ובהמשך אפילו שחרר אותו מהקבוצה. תראו לי עוד מאמן כמו קלינגר שהיה נכנס לשטח אש כזה.
אבל קלינגר בן 51, ועם אבי נמני, סוכן השחקנים, הוא מדבר בטלפון כמעט בכל יום, כשאנחנו על סף חודש ינואר, שבו נפתח חלון ההעברות של השחקנים והקבוצות מקבלות את ההזדמנות לרענן את הסגל שלהן.
קלינגר, והבוס שלו כץ, יחד עם איש סודו של כץ, דורון אוסידון, מנסים בימים האלה לפצח את הנוסחה שלא תפרק את המרקם המקצועי והחברתי הכמעט חד־פעמי, שהצליחו לרקום במאמץ עילאי, ומצד שני, תרחיב מעט את הסגל ותאפשר למי שאף אחד לא סופר ברצינות גם עכשיו להישאר עם הרגל קרוב לדוושת הגז, אם הדברים יתאפשרו בישורת האחרונה של העונה.
קלינגר מנוסה, מכיר את הנזילוּת ואת האכזריות של המקצוע שלו ושל הכדורגל בכלל, ולכן הולך בין הטיפות. רוצה ללכת עד הסוף, אבל יגיד את זה בלחישה.
חשבת שתוכל להגיע למקום הראשון?
"אי אפשר להגיע למחזור 15 עם נתונים כאלה סתם ככה. בסך הכל אנחנו מצליחים לשמור על הסגל שלנו מתחילת העונה, בלי בעיות מיוחדות. בעוד שבוע יש חלון העברות, וצריך לחשוב על המכלול. אני מסתכל מקצועית על השחקנים, על עמדות, עושה את כל החישובים, ודי ברור לי שכל זה יכול להימשך".
אבל אף אחד לא באמת סופר אתכם. אתם לא קליינטים לאליפות.
"גם לסטר לא היתה קליינטית באנגליה, וזכתה. גם לא אתלטיקו מדריד, בליגה שבה משחקות ברצלונה וריאל. אני מפוכח, ואני רואה מה יש לי ביד. יש אצלנו איזון בין שחקנים מנוסים לבין שחקנים זרים שמשחקים בנבחרות הלאומיות שלהם.
"גבריאל תמאש הוא בלם נבחרת רומניה, ראדו גינסארי הוא קשר בנבחרת מולדובה, וארנסטס שטקוס הוא השוער הראשון של נבחרת ליטא. יש לנו את עדן בן בסט, חנן ממן ואלון תורג'מן. תוסיף שחקנים מנוסים כמו שיימן, ניסו קפילוטו ודור מלול, ושחקנים רעבים כמו רוסלן ברסקי ומקסים פלקושצ'נקו. יש לנו מקבץ נדיר של שחקנים ישראלים טובים, אולי הכי טובים, וזה נותן לי תחושת ביטחון".
איך הצלחתם לרכז את האיכות הזאת במועדון כמו הפועל חיפה?
"הרבה מאוד בזכות קארמה טובה שקרתה בקיץ ביני לבין יואב כץ. לזכותו של יואב ייאמר שהוא הלך איתי ועם הראש שלי, ונתן לי הרגשה שהוא מאמין בדרך. נכון שהיו לנו ויכוחים בעניין הזרים. יואב הוא מסוג האנשים שמתחבר לאנשים, וכשהוא מביא זר, הוא חושב שצריך לתת לו זמן התאקלמות. הוא איש טוב של יחסים ארוכים.
"מבחינתו הוא רצה, אולי בצדק, להשאיר את הזרים (ברונו פיניירו שעזב ומשחק בגואה ההודית, ג'וליו סזאר שמשחק בהפועל קטמון, והשוער ההולנדי הוברטוס פלטהאוזן, שעזב לאומוניה הקפריסאית; א"פ). אני חשבתי שהם לא מספיק טובים לצרכים שלנו.
"היו לנו קצת ויכוחים. מה שגאוני אצל יואב זה שהוא עושה חוזים עם אופציה. הוא לא מתחייב ולא מתיר חוזים, וזו התנהלות חכמה למועדון כמו הפועל חיפה".
• • •
כץ עובר כמעט כל השנים שלו בהפועל חיפה מכבש תקשורתי כבד, על התנהלות שמצטיירת כלפי חוץ כחסכנית קיצונית, על גבול הקמצנית־תימהונית, יחסית ליכולותיו הכלכליות. היו לו עימותים קשים עם אוהדי הקבוצה, שהם דווקא מודל שפוי ורגוע במציאות הישראלית. חלקם התייאשו מהתנהלותו והקימו לפני שלוש שנים וחצי את קבוצות האוהדים הפועל רובי שפירא, שמשחקת היום במחוז הצפוני של ליגה א'.
כשאני שואל אותו על כץ, קלינגר ממש מסתער להגנתו. "אני פה כדי לרסק את כל המיתוסים על יואב כץ. אימנתי בהפועל חיפה כבר לפני חמש שנים. מאז שמרנו על קשר.
"יואב הוא אחד שאוהב לדבר, להתעניין, לבדוק. הוא בטח גם בודק עלי מול אנשים, ואין לי בעיה עם זה. מכיוון שהוא לא חי בישראל, הוא לא חי את הדינמיקה כאן, ולכן הוא חייב להיות עם האצבע על הדופק ולהיות בעניינים. כשהוא מרגיש שהוא לא שלם, הוא בודק. ובתור אחד ששם איזה שני מיליון דולר בעונה, זו זכותו המלאה".
אבל לא במקרה אוהדים נאמנים של הפועל חיפה הקימו את הפועל רובי שפירא. היו לא מעט סיפורים כמעט הזויים, על זה שהאוטובוס של הקבוצה לא קיבל אישור לנסוע בכביש 6 מטעמי חיסכון, או שחסכו במסעדות.
"אני לא יודע מה היה פעם. אני יודע שאני יושב עם יואב במסעדה עם עוד 15 איש, ובחיים הוא לא נותן לאף אחד לשלם. אנחנו מקבלים כל מה שאנחנו צריכים, מההתחלה ועד הסוף.
"יואב כץ הוא איש עסקים אמריקני, ואני, שמתעניין ומתעסק בכלכלה ויודע איך האמריקנים עובדים, יודע שבביזנס שלהם הם פדנטיים ברמת הסנט. לכו לסרט של וורן באפט ותראו איך הוא הולך לאכול בבוקר המבורגר ובוחר את המקום לאכול בו אם הוא זול מהמקום האחר ב־30 סנט. וורן באפט הגדול.
"החשיבה האמריקנית היא בפרטים הקטנים. אם תראה את יואב בחיים הפרטיים, הוא לא ממצמץ. הוא צוחק על זה, כי זה לא פיר מה שעושים איתו פה".
"לוקח ללב". יואב כץ // צילום: יוסי שקל
יכול להיות שהדרך שבה הוא מתלבש, למרות העושר שלו, משדרת את זה.
"אז הוא לא נוסע בפרארי ולא לובש הוגו בוס. אז מה. הוא בחור צנוע, אבל תאמין לי שהוא יודע לפנק את עצמו".
איך הוא לעומת הבוסים הגדולים שעבדת מולם בעבר?
"שונה מאוד. ובסוף הוא קובע הכל. כשאתה מרגיש שיש לידך בוס אסרטיבי שיודע מה הוא רוצה, אתה מרגיש ביטחון. ויואב נותן לי ביטחון".
עד כמה הוא מעורב?
"אני מדבר איתו כל יום. פעם עשר דקות ופעם שעתיים. הוא מעודכן עד רמת הגרביים, ואני אוהב את זה".
עד לפני חצי שנה, כל השנים שלו בהפועל חיפה נחשבו להישרדות במקרה הטוב, או לכישלון במקרה הפחות טוב.
"הוא קיבל קבוצה בליגה השנייה, ומאז שעלה לליגת העל הקבוצה לא יורדת, אין התרסקויות כלכליות, אין פשיטות רגל. מבחינתי זו עוצמה. זה לא שהוא נהנה מהכנסות ומתמיכות עירוניות משמעותיות.
"יואב מאוד שקול ומחושב, מאוד מסודר, ואנחנו מאוד דומים בתכונות האלו. כאלה שיורדים לפרטים בכל דבר, מאוד אכפתיים ולוקחים ללב, אבל גם קרי רוח".
אבל הוא לא הפך את המועדון לגדול.
"הפועל חיפה זה לא מכבי חיפה, זה לא הפועל באר שבע וזה לא מכבי תל אביב, ששם יש צוות ועושים קונסיליום של הרבה אנשים. זה קשור גם לזה שהם משחקים בקביעות באירופה, וכבר יש פרוצדורה. גם אלונה ברקת התחילה בקטן בבאר שבע. אימנתי אצלה ב־2011, בווסרמיל. היו שם אלונה, מנהל, מנכ"ל ופקידה. וזהו".
היית שם עד הדקה ה־88, הפסדת את האקזיט.
"מה זה אקזיט. הייתי שם לא עד דקה 88, אלא בזמן פציעות...
"הפועל חיפה זה שלושה־ארבעה אנשים שמנהלים את המועדון - יואב, דורון סגן הנשיא, אורן סטרלינג המנכ"ל, שתי פקידות ואני. ובגלל שיואב לא כאן, הוא ער לכל דבר. כל יום הוא מדבר איתי, מדבר עם השחקנים. ככה הוא.
"גם כשאימנתי במכבי תל אביב לא היה צוות גדול כזה. אבל היום, כשמועדון צומח, אתה חייב לפתח פונקציות שיטפלו בעוד דברים. זה בסך הכל כדורגל, לא נאס"א".
קבוצת הנוער שלכם בליגה השנייה.
"קורה שקבוצה יורדת ליגה כי יש שנתון שחקנים פחות טוב, אבל תסתכל על הנוער של הקבוצות הגדולות, ותגיד לי מי שם עלה לקבוצה הבוגרת. הפועל חיפה הבוגרת משתפת הכי הרבה שחקנים שגדלו אצלה. עדן בן בסט, חנן ממן, פלקושצ'נקו, גל אראל, לירן סרדל, סער פדידה, עידן גולן, ענר שכטר, הישאם כיוואן, אושרי רואש בעונה שעברה. מה זה מעניין לזכות עם הנוער באליפות, אם אתה לא ממנף את זה כדי להביא שחקנים לבוגרים".
• • •
קלינגר גדל בחיפה. בגיל 10 היה שחיין מצטיין, שהחליף שני אוטובוסים מהבית שבמושבה הגרמנית עד בריכת מכבי שעל הכרמל. כבר אז, בקיץ ובחורף, הוא הביא את הנחישות והצטיין בעיקר בסגנון חתירה ופרפר.
שנה וחצי אינטנסיביות בבריכה פינו את מקומן לאהבה הגדולה האחרת. אבא שלו מעיד שכבר בגיל שנתיים כדרר בבית באובססיביות. קריית אליעזר הסמוך היה טריגר מנצח.
"אבא שלי לא רצה שאלך לאימונים האלה. הוא לא הבין בכלל מה זה כדורגל. הוא היה גנן, אמא שלי היתה גננת שניהלה גן פרטי, ובבית לא היתה שום דינמיקה שעודדה את הקריירה שלי. אבל זה היה גם הרבה באשמתי, כי אני לא שיתפתי מה קורה, והם לא כל כך שאלו. בדיעבד הם חישלו אותי מאוד".
מגיל אפס סחב אחריו אנשים. בגן, בבית הספר. ההורים נתנו עצמאות, הוא לקח אותה לפעמים לאקסטרים. עשה הרבה שטויות. בכיתה ו' בדק עם חבריו מי יותר גבר וטיפס על מבנה המקלט, שעשוי מבטון. הוא טיפס שופוני הכי גבוה, נפל מגובה כמה מטרים ואיבד הכרה. החברים היו בטוחים שמת ורצו לקרוא לאמא שלו.
"הייתי תכשיט, לא בדיוק גדלתי בצהלה (שם הוא גר היום עם אשתו מיכל, מורה למתמטיקה בתיכון חדש, ושלוש בנותיו - עמית, שי לי ואביב; א"פ), אבל לא היה אף פעם מחסור בבית. המוטו של הוריי היה 'תקנה הכי טוב והכי יקר, כי זול זה יקר, מחליפים הרבה פעמים'. המסגרות בספורט החזיקו אותי מעל המים, כי בשכונה היו השפעות שליליות, והיו לי חברים שאני לא יודע איך הם גמרו. מבחינתי זו הצלחה כפולה".
אבל ההורים לא היו כל כך בעניין של קריירת כדורגל לילד, אז בגיל 18 הוא כבר שכר דירה לבדו. כששיחק בקבוצת הנוער של מכבי חיפה ובנבחרת הנוער, עבד במסעדת "מי ומי" של כרובי כשוטף כלים וכפיקולו שמפנה מהשולחנות, ואחר כך יצא לחיים, בלי סוכן ובלי עורך דין. הוא ייצג את עצמו.
אף שהוא מזוהה עם מכבי חיפה וזכה איתה באליפויות, ההיסטוריה שלו מתחילה בהפועל. יש לו גם תזכורת, בכל פעם שהוא מגיע לאימון הקבוצה במתקן ההיסטורי בקריית חיים, שם הוא רואה את היציע היחיד שעוד נותר מאז היה בן 8.
"הייתי בא לשם כילד עם בן הדוד שלי, אורי סיוון, שאהד את הפועל חיפה, וישבנו ביציע 9. אורי הכניס אותי למחלה של הכדורגל. אז עד שהתחילה הקריירה שלי במכבי חיפה, גדלתי על כוכבי הפועל בני אלון, אלימלך לוונטל, יצחק אנגלנדר ואליהו בניש. בכל פעם שאני עולה לאימון, אני מרגיש את חתיכת העוצמה הזאת מול העיניים".
וכשאתה מסתכל ממרומי הליגה על מכבי חיפה, שעשתה לך הרבה טוב בקריירה, ורואה מה קורה שם - נצבט לך הלב?
"אני יכול לדבר על מכבי חיפה של פעם, לא על מכבי חיפה של היום. לא כואב לי ולא אמור לכאוב לי. היו לי המון הזדמנויות להגיע לשם כמאמן, ועובדה שלא הגעתי. כנראה לא הייתי אמור להגיע. כנראה התחברתי לקבוצה שכן אהדתי בילדות".
ובכל זאת, למה זה לא עובד שם?
"בתקופה שלי, וגם לפניי ואחריי, שחקני הבית של מכבי חיפה הם שהובילו את המועדון להישגים. זה היה הכוח והייחוד. ציון מרילי וזאהי ארמלי היו הרכש היחיד מבחוץ, ואחר כך באו הזרים שנתנו את הטון. אבל הבסיס היו הישראלים".
יש שם הרבה כסף.
"כסף לא תמיד קונה הצלחה. כשאימנתי במכבי תל אביב של לוני הרציקוביץ' היה לנו תקציב מוגבל, תקציב בדיחה בהשוואה להיום".
מה אתה חושב על גיא לוזון?
"מאמן טוב ומשקיע. הוא היה צריך לסיים את העונה שם, כי זה לא שהם היו יורדים איתו ליגה. לא רוצה להיכנס לזה, אבל הוא לא הראשון ולא האחרון שגומר ככה".
• • •
בגיל 24, אחרי אליפות וכדורגלן השנה, לקלינגר היו חלומות חדשים. יענקל'ה שחר עוד היה רק על תקן ספונסר במכבי חיפה, לא בעלים, המועדון היה קטן, וקלינגר רצה לברוח מהעיר שרק קברה גיבור חבר, השוער אבי רן, שנהרג כשנסעו לבלות בכנרת בשבת של קיץ ב־1987.
דני לאופר, היו"ר של מכבי תל אביב, מאס בכישלונות החוזרים ונשנים והציע לו שכר גדול פי ארבעה ממה שקיבל בחיפה. היו לו כל הסיבות לשלם: במאי 1988 באה מכבי תל אביב לקריית אליעזר וחטפה עשירייה, לא פחות. קלינגר הבקיע את השביעי.
הוא היה אז חבר של מיכל, וברחוב דרך הים היה שותף עם גילי גוטמן, אח של אלי, לפאב ששמו "סרווסה". מיכל עבדה שם, ושם הכירו. כל השחקנים וכל המתערבבים הגיעו לשם. כשפרצה מלחמת המפרץ בינואר 1990 ועסקי המזון בחיפה קרסו ונסגרו, רק הסרווסה, שהיה ממוקם מתחת לאדמה והִשרה ביטחון, המשיך לעבוד. קיבל גם אורחים מתל אביב - אלי דריקס, אבי כהן, מוטי איוניר. הם נפגשו, הכירו, התקרבו, ושם בשלה אצלו ההכרה שהגיע הזמן.
עם איציק זוהר, אבי נמני ואלי דריקס במדי מכבי ת"א, במהלך עונת האליפות של 1992 // צילום: משה שי
כשהגיע למכבי תל אביב, אימן שם צבי רוזן. גרנט, שבא אחריו, היה אחד משלושת המאמנים שעיצבו אותו כפי שהוא היום, נוסף על שרף וקשטן. "לא הייתי פה בעידן של דוביד שווייצר או עמנואל שפר, אבל לשלמה שרף, אברם גרנט ודרור קשטן היה את סך התכונות הדרושות ממאמן, כך שיכולתי לקחת את הטוב מכל אחד מהם. היה לי מזל.
"משלמה למדתי להרגיש את השחקנים, מי בכושר ומי לא. מאברם למדתי את הקִרבה לשחקנים ואת החיבור והיחס. מקשטן למדתי את הסדר, השקט והמתודיקה. כשאתה אוסף את כל הדברים האלה משלושה כאלה, יכול לצאת ממך משהו טוב".
שלמה גם גירש אותך מהנבחרת כשהלכת עם אחרים לסרט באמצע מחנה אימון.
"שלמה היה בשבילי כמו אבא שני. היו לו דרישות מהשחקנים והוא לא פחד להתעמת איתם. הייתי הולך אליו ואל שרה הביתה, יושב אצלם ובוכה, וגם צוחק. גם כשהוא סילק אותי מהנבחרת, לא יכולתי לכעוס, וגם לא אמרתי עליו כלום. יכולתי להבין אותו".
עד הימים היפים הנוכחיים בהפועל חיפה, היו לו שנים אחרות כמאמן. אחרי הבלאגן הגדול עם נמני וטל בנין, והכישלון עם קבוצת הגלקטיקוס בתל אביב (מכבי צירפה את איל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו בהון עתק אבל כשלה, וקלינגר התפטר באמצע העונה; א"פ), נדד לכמה שנים בקפריסין. חזר להפועל באר שבע כדי לא לסיים עונה, ומשך קריירה אפרפרה בהפועל חיפה ובאשדוד.
הוא גם כמעט סגר בהפועל ת"א של אמיר כבירי, אבל "זה היה אחרי שהמאמן הספרדי מנדיונדו הלך. כבירי הטיס אותי ל־24 שעות בברלין וסיכמנו. אבל האוהדים סביבו טענו שאני מזוהה מדי עם מכבי והוא לא הצליח להעביר את זה". בשנה שעברה הרחיק לכת עד מכבי שעריים העלומה, שעלתה מליגה א' ללאומית.
בעיני רבים, קלינגר הלך לאיבוד בקריירת האימון שלו. הוא לא מתרגש מהביקורת. "אי אפשר רק להצליח כל הזמן. כבר מזמן אני חי בשלום עם ביקורות, עם כישלונות ועם תקופות לא טובות. אף אחד לא מושלם. לא בעלים, לא שחקנים ולא מאמנים".
מה למדת מזה?
"בגיל 51 אני פחות לוקח ללב. לא לוקח דברים לקיצוניות. אין מה לעשות, זה בא עם הגיל. מה, נריב ונתעמת כל הזמן? זה גומר אותך הדברים האלה, ויותר אתה לא תראה אותי נכנס לפינות האלו ולעימותים. הייתי מאוד אימפולסיבי, מתרגש מכל דבר, אפילו שש להיכנס לעימותים. אבל שלא תחשוב - אני עדיין אומר מה שאני חושב".
ומה אתה חושב?
"שמאמן לא יכול להצליח בלי אוטוריטה. אי אפשר להיות רציני ולהגיע להישגים בלי הילה ובלי מה שהיית קודם. צריך להעריך את מוריניו ואת אברם, שעשו את הדרך שלהם בלי להיות שחקנים. מצד שני, לא הרבה מאמנים גדולים היו גם שחקנים גדולים.
"הדרך שלי בחיים היא יושר, גם כשחקן. להגיד את האמת גם כשזה לא נעים. מכיוון שבאתי מהמשחק, אני מכיר את השחקנים ויודע איך הם חושבים. הם בודקים אותך כל הזמן, ואתה לא יכול לתת להם תחושה שאתה בר כיפוף.
"יש פה תופעה של שחקנים שנמצאים בקשר עם הבעלים מעל הראש של המאמן, ומדברים על המאמן. זה לא יכול לעבוד ככה. זה קשור במעמד המאמן, שנפגע מאוד. כולם צריכים לדעת את הגבולות".
מה הכי חשוב לך כשאתה מביא שחקן?
"פעם היה נורא קשה להביא שחקנים זרים. היום, בגלל התוכנות שמאפשרות לך לדעת הכל בלי מניפולציות ובישולים של קלטות, זה קל יותר. אני מקבל רק את השם של השחקן מהסוכן, ולא צריך יותר כלום. משם אני לוקח את זה למקומות שלי ובודק. שחקן עם נתונים זה חשוב, אבל זה מאוד לא מספיק, כי אחד כזה יכול גם לגמור חדר הלבשה".
• • •
עכשיו, ארבעה חודשים אחרי תחילת העונה, מוזכר קלינגר כמועמד משמעותי לאימון נבחרת ישראל, אחרי הליכתו של אלישע לוי.
"כששלמה אימן את הנבחרת ואברם היה במכבי, היתה ביניהם מתיחות גדולה לגבי שיתוף שחקנים בנבחרת. אמרתי לאברם שלא ידאג, כי באמת הנבחרת היתה תמיד הכי חשובה. החלום שלי היה להיות שחקן נבחרת וקפטן נבחרת ושיאן הופעות, והשגתי הכל. אני לא מוצא סיבה למה לא לרצות לאמן את הנבחרת".
אתה רוצה לסמן שם וי?
"לא. אני רוצה להצליח שם, לייצר אנרגיה. אני זוכר כשחקן את המדינה משותקת בזמן משחקים, או מתעוררת מוקדם בבוקר לראות את המשחק באוסטרליה. ההתרגשות הזאת סביב הנבחרת נגמרה, וצריך להעיר אותה מחדש".
"אי אפשר להגיע למחזור 15 עם נתונים כאלה סתם ככה". קלינגר על הקווים // צילום: יוסי שקל
איפה אלי גוטמן ואלישע לוי טעו?
"אני חבר של שניהם. לא רוצה לדבר על טעויות, אבל בנבחרות שלהם שיחקו בעיקר שמות, ופחות שחקנים. אצלי ישחקו רק אנשים רעבים, תרתי משמע. רעבים להישגים, לא לכסף או לתהילה. כאלו שייתנו את הדם על המגרש.
"אני לוקח בהפועל חיפה ילדים כמו רוסלן ברסקי, ששיחק בבית"ר תל אביב/רמלה, ואומר לו בוא איתי, ומכניס לו למוח שהוא יכול להגיע לכל מה שהוא רוצה. אצלי לא ישחקו שמות, אתה כותב את זה? אני רוצה שתהיה לנו נבחרת שהיא כמו קומנדו, סיירת מטכ"ל. כמו חיל האוויר. נבחרת של שחקנים עם הזדמנות לשנות לעצמם את החיים. שחקנים שיוכיחו שהם שווים מגרש, שהציבור יתחבר אליהם. אצלנו בנבחרת היתה אש".
ולא הגעתם עם זה לשום טורניר גדול.
"נכון, אבל גם לא היו המשאבים שיש היום ושיכולים לעזור להגיע".
מה תעשה עם ערן זהבי אם תקבל את הנבחרת?
"הלו, אני בהפועל חיפה, לא בנבחרת. אבל אם זה יקרה יום אחד - זהבי זו סוגיה מורכבת מאוד ועדיין טרייה. מצד אחד, אין לנו יותר מדי שחקנים כמוהו, ומצד שני, עם כל האהבה שלי אליו והקשר איתו, אמרתי לו, והוא מבין, שלא עושים דברים כאלה. הוא לא בסדר, וגם הקהל לא בסדר. גם אותי קיללו, אבל לא עושים דבר כזה.
"אבל אתה יודע, הזמן עושה את שלו. אתה זוכר את הסיפור עם שחקני הנבחרת, שלא הופיעו למשחק לפני 25 שנה בגלל בעיות הביטוח שלהם? בסוף זה עובר. הכל צריך להיות לטובת המטרה".
אין לך חוזה לעונה הבאה עם יואב, אבל הסיכום ביניכם הוא שאם אתה הולך, זה רק לנבחרת.
"טוב לי מאוד בהפועל חיפה. ממש לא סיימתי את העבודה כאן. יש לנו מטרות ומשימות, ואני לא הולך לשום מקום. אבל כמו תמיד, אם זה יהיה רלוונטי יום אחד - נחשוב ונבדוק ונתקדם, כי מה יותר חשוב מזה".
מה יאכזב אותך בסוף העונה? מקום רביעי, למשל?
"לא. אבל אני שואף קדימה, רוצה כרטיס לאירופה. אני זוכר את ההופעה שלי עם מכבי תל אביב כמאמן. קבוצה שאפתנית, צעירה, רעבה. עשינו בארץ 1:1 מול יובנטוס. פאבל נדבד בקושי השווה להם בדקה ה־81".
החלום של איל ברקוביץ' לאמן את הנבחרת נראה לך הגיוני?
"הייתי משלב אותו בצורה מסוימת בהנהגה המקצועית של הנבחרת הבאה. שמעתי אותו מפרשן את הקלאסיקו, ועם כל הביקורת על הסגנון שלו, הוא מבין כדורגל. יש לו הילה, ללא ספק, אבל הוא גם פולט לא מעט דברים. אני ההוכחה שגם בגיל 50 אפשר להשתנות. שאיל יסתכל עלי".
אתה רואה יו"ר התאחדות שייתן לו את התפקיד?
"זה סיכון לקחת אחד כמוהו, אבל יש בזה גם סוג של הזדמנות, להדליק את כל מה שקורה סביב הנבחרת. נבחרת ישראל כבויה. אנחנו צריכים להיות כמו המודל הלאומני המטורף של אלבניה, או כמו השיגעון שיש היום באיסלנד. אני חוזר לתקופה שלי וזוכר שבכל אימון היה בית משוגעים, עם צלמים וטלוויזיה, וכל הזמן אש".
כשתהיה מאמן הנבחרת, הזימונים שלך יעשו בלאגן?
"יעשו מהומה, אבל בסוף אנשים יתחברו לזה".
אצל אלי טביב היית מוכן לעבוד?
"אני לא מפחד מאף אחד. אני מתאים את עצמי. אין לי מושג אם זה יכול לעבוד. או שיהיה פיצוץ, או שלא".
מה אתה מחפש בחיים?
"נחת רוח. אני עדיין לא שם במאה אחוז. יש לי את המשפחה שלי, שמאזנת אותי ומלמדת אותי מה באמת חשוב. ברור לך שלא קל לחיות עם מאמן כדורגל. זה 24/7, ויש ימים שבהם אני מתבייש במה שאני עושה. שיחות טלפון שנמשכות לתוך הלילה. תקופה של העברות בקיץ או בינואר, שאני כל כך טוטאלי, שאני לא שם לב למה שקורה סביבי.
"אני מנסה לפצות על זה בימים אחרים בחופשות קצרות, בארוחות משפחתיות".
מי תהיה אלופה העונה?
"נדע יותר לקראת סוף העונה הסדירה. בינואר יש הרבה התפתחויות בקבוצות, שמשפיעות לטוב ולרע. אולי נוואקמה ילך. אולי מכבי תל אביב יביאו חיזוק מטורף. באר שבע ומכבי תל אביב יהיו חזק בפנים, אבל ההרגשה שלי שתהיה עוד קבוצה עד הסוף".
הפועל חיפה?
"אולי".
השחקנים הצעירים חוגגים ניצחון בדרבי. משמאל: פישלר, גולן, סויסטד ופדידה // צילום: אלן שיבר
הקבוצה הצנועה של חיפה
הפועל חיפה הוליכה את טבלת ליגת העל לאורך רוב שלבי הסיבוב הראשון, עם תקציב של כ־20 מיליון שקלים, שהוא בקושי 20 אחוזים מתקציב היריבה העירונית מכבי חיפה. שכרו של המאמן ניר קלינגר מוערך ב־150 אלף דולר לעונה, לעומת 300-250 אלף דולר שמקבל מאמן במכבי חיפה. קלינגר הגיע בעונה שעברה על תקן מנהל מקצועי, שאותו מאייש בצד הירוק מו אלאך ההולנדי (בשכר של 350 אלף יורו לעונה).
המשתכר הבכיר בסגל האדום הוא החלוץ עדן בן בסט, עם שכר נאה של 210 אלף דולר לעונה (כ־80 אלף שקלים בחודש). אצל הירוקים, מאור בוזגלו מקבל כחצי מיליון יורו לעונה (כ־250 אלף שקלים בחודש).
שכרם של ארבעת הזרים במועדון (160-100 אלף דולר לשחקן) שווה לשכרו של החלוץ היווני סטפנוס "קלאוס" אתנסיאדיס. בהפועל עובדים ארבעה אנשי מִנהלה, ובהם דובר בחצי משרה ומזכירה; במשרדי מכבי חיפה מועסקים 15 בעלי תפקידים, ומהם לא פחות מארבעה בתחום הדוברות והניו מדיה.
הקבוצה של ניר קלינגר מתאמנת לסירוגין באצטדיון קריית חיים ובמגרשי האימון החדשים בבית נגלר. כך גם קבוצות הנוער והילדים. תקציב מחלקת הנוער הוא פחות ממיליון שקלים. לירוקים יש בכפר גלים שלושה מגרשים המשמשים רק את הקבוצה הבוגרת, ובהם גם משטח סינתטי, מתקן לאימוני כוח וחדרי כושר. קבוצות הנוער והילדים מתאמנות ומשחקות במתקני "קצף", עם שישה מגרשים, ובהם גם משטח סינתטי ושני מגרשי לחץ, חדרי כושר וצוות אחזקה למגרשים. עומדים לרשותם תזונאים, פסיכולוגים ומאמנים אישיים, בתקציב כולל של קרוב ל־10 מיליון שקלים.
בקבוצה הבוגרת עוזרים לניר קלינגר שלושה אנשי מקצוע: עוזר המאמן מאיר בן מרגי, מאמן הכושר דני ביבס ומאמן השוערים פיני אברהם. אליהם מצטרפים שני אנשי לוגיסטיקה. במכבי חיפה, מלבד מאמן (שעדיין לא מונה אחרי פיטוריו של גיא לוזון), יש שני מאמני כושר, שני מעסים ושני אנשי לוגיסטיקה. יש גם צוות אנליסטים ועורכי וידאו, שאחראים לצילום המשחקים והאימונים.
ליאב נחמניטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו