בתקופה האחרונה אנו עדים לרפורמה מקיפה בחוק ההגבלים העסקיים, שנחקק לפני כ־30 שנה. השינויים קרמו עור וגידים מתוך מטרה להתאים את החוק, שנועד לקדם יעילות ולמנוע מצבים שבהם התחרות מוגבלת, למאפייני הכלכלה הישראלית הדינמית. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שסוגר שנה ראשונה בתפקיד, מסביר על השינויים שקרו ועל האתגרים הבאים.
לדברי כהן, "התפקיד של רשות ההגבלים העסקיים נגזר משמה: לבחון עסקאות חדשות ולראות אם הן פוגעות בתחרות במשק, אם הן מגבילות עסקים, וכן הלאה. אנחנו פשוט משנים את המחשבה כולה. לא צריך לבדוק רק עסקאות חדשות שלפתחנו, אלא לקדם תחרות בכלל הענפים. הבעיה בשוק הישראלי היא שברוב הענפים רק שניים־שלושה גורמים שולטים ביותר מ־50% מנתח הענף, וכולנו מרגישים את זה בכיס. רמת המחירים בישראל גבוהה ב־19% בהשוואה ל־OECD. עם זה אין לנו כוונה להשלים, ולכן המטרה שלנו היא אחת: שוק חופשי ותחרות - יש כאן מסר ברור מאוד".
על השינויים לקידום התחרות, מסביר כהן: "מה שנראה בפועל זו האפשרות שהממונה על ההגבלים העסקיים לא יתערב אך ורק במונופולים, אלא במי שיש לו כוח עודף וגורם למחירים מופרזים. למשל, בעלי מותגים המחזיקים ב־40%-30% מנתח השוק. הם אמנם לא מוגדרים כמונופול, אבל הם גובים מחירים גבוהים. ניקח, למשל, את תחום הטואלטיקה, ההיגיינה הנשית ומוצרי המזון - מצאנו כי המחירים בישראל גבוהים ב־48% ואף יותר בהשוואה לשאר העולם". לדבריו, מציאות זו היא תוצאה ישירה של חוסר תחרותיות.
מציאות זו לא קיימת באירופה, שבה יש משווקים רבים. למה בישראל זה לא קורה? כי אין לנו קשרי מסחר עם השכנות שלנו. זה לא כמו באירופה, שמשאית נושאת סחורות מפולין לשווייץ ומשם לגרמניה, וכך הלאה. לכן התמחור בישראל הוא גבוה. על הטענה כי גם היבואנים אומרים שהתמחור הגבוה נובע מכך שישראל רחוקה ומכך שמדובר בשוק קטן, אמר השר: "אנחנו מסתכלים גם על מדינות שהן קטנות יותר, ואנחנו רואים שהמחירים בהן נמוכים יותר. ניתן לשוק החופשי לעשות את שלו. למה לקבוע בלעדיות? בוא ניקח את קניון הזהב בראשון, מהגדולים בארץ. לא יכולות להיות שם שתי רשתות פארם? צריך להשאיר לשוק לעשות את שלו, ולא להגביל מראש את האפשרות לשחקנים חדשים ויצירתיים שרוצים להיכנס לשוק".
על החוק לקידום תחרות, מספר כהן: "החוק נותן כלים לממונה על ההגבלים העסקיים לבוא ולטפל גם בענפים שהם לא בהכרח מקוטלגים תחת עסקה כזו או אחרת. הוא גם מעניק לו כלים לפעול מול גופים שיש להם כוח, אך הם לא בהכרח עונים להגדרת מונופול. לאחרונה אני רואה תופעה של ישראלים נוסעים לוורשה בשביל לעשות קניות. הדבר הזה צריך להיפסק. אני מאמין בכלכלה חופשית ובשוק תחרותי, ועם כל הכבוד אנחנו רואים שיש ארבע־חמש חברות שהתרגלו למצב הזה, שבו הן מרוויחות רווח נקי עצום. ואסור להתבלבל - הן לא המציאו איזה סטנט ללב או מוצר היי־טק מדהים, הן פשוט מנצלות את המצב".
השר כהן עם חברי משלחת משרד הכלכלה בביקור ביפן // צילום: ערן בר־טל
הקץ לבלעדיות
לשאלה אם אפשר להתערב בהסכם אם סופר־פארם, למשל, סוגרת עם קניון הזהב בלעדיות בקניון שלה, כהן משיב: "כן, כבר פעלנו בסוגיה הזאת. לשמחתנו, לא היינו צריכים להגיע לבית המשפט, אלא היתה הסכמה כי הבלעדיות תוסר. כלומר, שסופר־פארם לא תוכל להגיד לקניונים: 'רק אנחנו ולא אף אחד אחר'. אף אחד מאיתנו לא רוצה לבוא לקניון ולראות שיש בו רק בית קפה אחד או רק חנות בגדים אחת. הנושא של מגוון, הנושא של תחרות - כולם נועדו כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל. עד לפני 15 שנה היינו זולים יותר מאירופה, ולכן אנחנו רוצים שמי שירצה לעבוד, יוכל להתפרנס בכבוד. לפני שנכנסתי לפוליטיקה הייתי הולך עם אשתי ביום שישי לסופר. אני רוצה שכולם יקנו - ובמחירים הוגנים".
על הטענה שאחד החסמים המרכזיים שעליו מצביעים יבואנים הוא מכון התקנים, מודה כהן: "קודם כל, אני באמת חושב שזה חסם משמעותי. נשאלת השאלה, למה צריך תקנים ייחודיים למדינת ישראל? אם אותו מוצר אושר על ידי התקינה האירופית או האמריקנית, למה בכלל צריך תקינה ישראלית? כאן עשינו שתי פעולות: הראשונה היא שמכון התקנים לא יהיה בלעדי. כבר מחודש אוקטובר האחרון יש מכונים נוספים לתקינה. התחלנו את השינוי הזה עם מוצרי חשמל ואנחנו נמשיך משם למוצרים נוספים. אני רוצה לבשר שבתקופה הקרובה תעלה הצעת חוק, הצעה שעבדנו עליה במשך שלושה חודשים, לקריאה ראשונה. הצעה זו מבקשת לאמץ את התקנים הבינלאומיים כפי שהם. היו בישראל ועדות תקינה לייבוא חלב. מי ישב שם? ארגוני החלב בארץ, שפשוט דאגו לחסום חברות מחו"ל - הדבר הזה יסתיים. עם כל הכבוד, התקנים האירופיים והאמריקניים יחולו בישראל".
צרכנות נבונה
גורם מפריע נוסף היא הרגולציה. כהן מסכים כי "זה בדיוק מקרה של עודף רגולציה. התקנים הבינלאומיים טובים לישראל, ועד סוף המושב נאשר זאת בקריאה שנייה ושלישית. מדובר בצעד המשך שמתכתב כאמור עם פתיחת מכון התקנים לתחרות. זה כמו שלפני 30-20 שנה עבור טסט לרכב היינו הולכים למשרד הרישוי של משרד התחבורה, והנה היום יש המון מכונים פרטיים במחיר הוגן, ואחרי שעתיים יוצאים משם עם הרכב והכל בסדר. גם גופים פרטיים מפוקחים יודעים לעשות את העבודה. השאיפה היא שבתוך שלוש שנים בכל התחומים אנחנו לא נהיה תלוים במכון התקנים".
על הטענה כי יש עוד מקום לקידום התחרות בענף הטואליטיקה, עונה כהן: "לממשלה יש אחריות והיא צריכה לשחרר חסמים. יש פעילות מול משרד הבריאות ויש את רפורמת הייבוא המקביל. גם הייבוא האישי נפתח. בסוף השבוע אני רואה איך הבנות הקטנות שלי קונות באינטרנט - זה ערוץ נוסף לצרכנות. יש גם אחריות לצרכנים, שנדרשים לצרכנות נבונה. בהרבה מקרים אנחנו רואים שיש מותגים ולידם מוצרים לא ממותגים. פעמים רבות אלה מוצרים שמיוצרים על ידי אותו יצרן, רק עם מיתוג שונה. כלומר, אנו לא משלמים על האיכות אלא על השם. אני פונה גם לצרכנים ואומר להם: אל תשלחו את היד. על פי המחקר שלנו, אפשר לחסוך 30% ויותר בבחירה נכונה של מוצרים. ביולי האחרון העלינו אפליקציה ברשות לסחר הוגן, ובה יש כמה חברות שלמעשה נותנות לצרכן את כל רשימת המוצרים. כיום בלחיצת כפתור אפשר לראות אילו מוצרים אתה רוצה לקנות, וללכת למקום שייתן לך את הסל הזול ביותר. גם הממשלה צריכה לפעול למען סחר הוגן ולהצהיר כי חזירות אינה מקובלת, אבל כן - גם לצרכנים יש אחריות לצרכנות נבונה. אני אומר בצורה ברורה: מי שמזלזל בצרכן הישראלי, צריך לדעת שפשוט לא יקנו ממנו".
על השאלה מה אפשר לעשות כדי שגם המותגים עצמם יהיו יותר זולים, מכיוון שיש להם אחריות והיסטוריה רחבים יותר, עונה השר: "אם נסתכל לדוגמה על משחות שיניים, יש משחות שיניים ממותגות ויש גם לא ממותגות, שנמכרות שתיהן ברשתות הפארם. כל המשחות על המדפים הן ברישיון משרד הבריאות. כלומר, כל מוצר הוא תחת פיקוח ובקרה".
מדף הבשמים בסופר־פארם. "היתה הסכמה שהבלעדיות תוסר"
חסמים מכוערים
לעיתים החסמים באים בצורה עקיפה וסמויה, אבל לעיתים הם ישירים, בולטים ומכוערים במיוחד. כך, למשל, יש המון גורמים שחוסמים את האפשרות של ישראלים לקנות ברשת מוצרי פארמה. השר כהן אומר כי "קוראים לזה 'גיאו בלוקינג', שאי אפשר לעשות משלוחים לישראל. ויש גם 'גיאו צ'לג'ינג', שזה למעשה אתר ישראלי שפשוט המחירים שמופיעים בו גבוהים יותר מהמחירים שמופיעים באתרים לצרכנים ממדינות מחוץ לישראל. וכן, יש קשר בין היצרן הבינלאומי ליבואן המקומי. אני יכול לומר שהיום שני ההיבטים הבעייתיים האלה נמצאים בבדיקה של הרשות להגבלים עסקיים. השנה ראינו את הרשות משנה כיוון וראינו שכאשר חוסמים תחרות, יש גם קנסות משמעותיים. חלק מחוק התחרות יעניק את האפשרות להתערב בצורה תקיפה יותר. היו כמה מקרים בשנה האחרונה, למשל במקרים של קוקה קולה ושל תנובה, שבהם לא היססנו לפעול בצורה נחושה".
על מחירי המזון אומר השר: "אנחנו עושים הבחנה במשרד בין מוצרים מיובאים לבין מוצרים שיוצרו בישראל. לגבי מוצרים שמיוצרים בישראל אנחנו רגישים יותר, מכיוון שכאן לא נרצה לראות אנשים הולכים הביתה. המצב שונה לגבי מוצרים מיובאים. ענף החקלאות הוא חשוב, יש לו ערך התיישבותי וציוני, ומדינה צריכה חקלאות משל עצמה ולכן אנחנו פועלים בנושא הזה באופן מדורג. רפורמת הקורנפלקס עברה ומחירי הפסטה ירדו. המפתח הוא פשוט: הסרת חסמים ופתיחת השוק לתחרות. אחרי הרבה שנים סוף־סוף אנחנו רואים ירידה במחירי המזון. כמובן שאנחנו רוצים שהירידה תימשך ותהיה משמעותית יותר בעתיד הקרוב. בתחום הטואלטיקה אני שמח לומר שיש בידינו נתונים על ירידה של כ־9%, אך אנו לא מסתפקים בזה. אני לא משווה אותנו למדינות חלשות אלא למדינות חזקות. אני רוצה לראות אותה רמת מחירים".
לגבי האתגרים שעומדים בפני כהן עד סוף הקנדציה כשר הכלכלה, אומר השר: "האתגרים המרכזיים בעיניי הם החדשנות והטכנולוגיה. העולם הכלכלי השתנה. עד לפני 20 שנה החברות הגדולות בעולם היו חברות גז ונפט. היום נותרה ברשימת עשר הגדולות אחת - אקסון, וגם אותה יחליפו. החברות בצמרת הן גוגל, אמזון, פייסבוק. בעולם הטכנולוגי החדש מדינת ישראל היא שחקן מפתח. ולכן אם נעבוד בצורה נכונה, נוכל לראות צמיחה הרבה יותר גבוהה מ־4%. אחד האתגרים שלנו הוא להגדיל את מספר המועסקים בהיי־טק. היום רק 9% מהמשק עוסקים בהיי־טק. הם תורמים ל־15% מהתוצר ול־43% מהיצוא. אפשר להגיע ל־15% מועסקים בהיי־טק בתוך חמש שנים ול־20% מועסקים בתוך פחות מעשור. אחד החסמים המשמעותיים הוא נושא החינוך - אנחנו צריכים יותר הכשרות ומקצועות. כשאני נפגש עם חברות ישראליות, הן אומרות שחסר להן כוח אדם בתחומים מסוימים. להערכתנו, אנחנו הולכים לשלושה עשורים שבהם הטכנולוגיה תהיה במרכז.
"קהלת אמר 'אין חדש תחת השמש', אבל אני לא בטוח שהוא היה חוזר היום על אותו משפט. אנחנו רואים בכל יום פיתוחים ישראליים, כמו מובילאיי. כמה חיים היא תחסוך וכמה פציעות היא תמנע. ביקרתי במודיעין וחנכתי שם חברה שתציע טיפול חדשני לסרטן המוח. אנחנו רואים פיתוחים ישראליים בכל יום. אנחנו רואים גם את החשיבות הכלכלית ואת החשיבות המדינית. לדוגמה, ביקור ראש ממשלת הודו בישראל - מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם בא לביקור בישראל. הנשיא טראמפ בביקור הראשון שלו מחוץ לארה"ב הגיע אלינו.
"העולם הכלכלי השתנה". השר כהן באולפן "ישראל היום" // צילום: דורון פרסאוד
"הייתי עם ראש הממשלה נתניהו בסין, ביקרנו שנינו ביפן, ואנחנו רואים שינוי היסטורי משמעותי. אנחנו לקראת חתימה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, ואני חייב לומר: זה לא קורה מתוך ציונות, אלא מתוך אינטרסים כלכליים שיש להם השפעה מדינית. לכן אנחנו צריכים לבוא ולקדם ולשמר אותנו כמובילי החדשנות, ולנצל את זה שהעולם השתנה מגז ונפט לטכנולוגיה. אני רוצה להגדיל את מספר המועסקים, ושזה יחלחל לשכבות נוספות באוכלוסייה ולאזורים גיאוגרפיים יותר רחוקים בפריפריה - וזה עובר דרך חינוך".
השר כהן אומר כי "כדי להגדיל את מספר הבוגרים הטכנולוגיים ל־40% השקענו 700 מיליון שקלים. זה טוב מאוד, אבל זה עדיין לא מצוין. צריך להקדיש לנושא הזה יותר משאבים וליצור בארץ חברות שלמות. למה הכוונה? היום יש 320 חברות בינלאומיות שפועלות בארץ. בחור ישראלי צעיר לא צריך ללכת היום לעמק הסיליקון. גם אמזון ועליבאבא הודיעו על כניסה לישראל, אבל בעיקר בתחום המחקר והפיתוח. אנחנו רוצים אותם במודל של אינטל: פיתוח, ייצור ויצוא. לא כולם בוגרי 8200, לא כולם מהנדסים ואנחנו צריכים בנושא הזה את מגוון המקצועות. כלכלה חזקה זו מדינה חזקה. ארה"ב היום היא המעצמה החזקה ביותר בעולם בגלל שהיא הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. כל המדינות החזקות הן קודם כל הכלכלות החזקות.
"מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל מדורגת במקום ה־21 בעולם, ובתוך חמש שנים נגיע למקום 15. אנחנו צריכים לשלב יותר בני מיעוטים וחרדים במעגל העבודה. אני שמח לומר שבבני ברק חנכנו בניין בן תשע קומות, שבו נשים חרדיות ייתנו שירותים בתחום הטכנולוגיה וההיי־טק. לראות את האבטלה עומדת על 4.1%, שפל של 40 שנה, זה הדבר החשוב ביותר. בגלל זה אני תמיד מעורב בכל מפעל שנפתח ומנסה לטפל בנושא של מפעלים שנסגרים. אנחנו רוצים שהצעירים שלנו יישארו כאן, ואנחנו רוצים להציע להם את העבודות הכי אטרקטיביות ורמת חיים גבוהה ואיכותית. אני חושב שבכוחנו לעשות זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו