בתום פיליבסטר ארוך של חברי האופוזיציה עבר בכנסת חוק ההמלצות שקובע כי משטרת ישראל לא תפרסם את המלצות החקירה שלה על תיק שחקרה בעת הגשת ממצאי החקירה לפרקליטות המדינה. החוק זכה להתנגדות כבדה מצד חברי האופוזיציה וחבר הכנסת יאיר לפיד, ראש סיעת יש עתיד, מיהר בתום ההצבעה לעתור נגד החוק לבג"ץ.
צילום: ערוץ הכנסת
העתירה המהירה לבג"ץ של חבר כנסת מיד בתום מאבק פרלמנטרי מעלה את השאלה האם לא מדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות? האם הנוהג של חברי הכנסת לרוץ לבית המשפט לא מייתר את עבודת הכנסת ולא פוגע בה? הפננו את השאלה למומחים שונים לשמוע את דעתם בנושא.
טירקל: "נוהג שאינו ראוי"
שופט בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל מבקר את הנוהג של חברי הכנסת לרוץ כל פעם לבג"ץ אחרי חקיקת חוק שאינה לרוחם ואומר כי מדובר בנוהג שאינו ראוי. "מבחינה עקרונית חוקית אפשר לעשות את זה, מותר לחברי הכנסת ללכת לבית המשפט אחרי כל חוק ולעתור נגדו. אולם לדעתי הנוהג הזה של חברי הכנסת, שהתפתח בשנים האחרונות לפנו לבית המשפט העליון בנושאים הקשורים לסמכויות הכנסת זה נוהג לא ראוי בעיני".
טירקל והוסיף ואמר שהפנייה בענייני חקיקה צריכה להיות בעניינים קיצוניים בלבד. השופט טירקל גם מתייחס לפעילות בית המשפט העליון כשבתו כבג"ץ בתחום ואומר כי "מבחינה חוקית בג"ץ יכול לשפוט בנושאים האלו, צריך לדעת שלבג"ץ אין הגדרת סמכות בחוק שקובעת במה לעסוק ובמה לא, מבחינה זו השופטים קובעים לעצמם האם הם יכולים וצריכים לדון ולתת החלטה בנוגע לעתירה מהסוג הזה".
"לכן האפשרות כעת היא לדחות על הסף, אלא שהנוהג שדחייה כזו אינה ניתנת על ידי שופט יחיד אלא צריך שלושה שופטים, לכן יעבירו את העתירה לשלושה שופטים. השופטים יקבעו האם יש לדחות את העתירה על הסף או לדון בה. במקרה של החלטה לדון הם יבקשו את תגובת המחוקקים לחוק ואז ידונו בה ויקבעו האם לקבל את העתירה או לא", הוא אמר.
השופט בדימוס טירקל // צילום: יהושוע יוסף
וייסגלס: זכותה של האופוזיציה לעתור לבג"ץ
עורך הדין דב וייסגלס סבור כי מדובר בפעילות לגיטימית של האופוזיציה במסגרת הכוח שלה והיכולת שלה להגן על הציבור. "להשקפתי פעולה כזו אינה פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות. שהרי אם משהו מחברי הכנסת סבור שהחוק רע במידה קיצונית, אז הרי תפקידה של האופוזיציה למנוע את מעבר החוק ולהגן על הציבור".
"הרי פיליבסטר במליאה הוא בדיחה, מדובר בעיקוב חוק של יומיים או ארבעה ואין לו שום משמעות. לכן אם מקבלים שתפקידה של האופוזיציה הוא להגן על הציבור אזי ראוי שהיא תשמש בכל הכלים שיש לה. אין כאן עניין של פייר כמו בספורט שיש את הנוהג שמה שלא השגת במגרש לא תנסה להשיג ליד השולחן הירוק", ציין.
וייסגלס טען שכאן יש עניין של אחריות לאומית. "אגב אני לא מחווה דעה על החוק עצמו, יש תומכים יש מתנגדים אבל לטעם מי שמתנגד ורואה בחוק משהו לא טוב אז מה הוא צריך לעשות? להגיד נלחמתי בכנסת וזהו? הרי אין לו רוב ותפקיד מחוקק הוא להגן על הציבור. לכן אם לדעתו החוק רע אז מותר לו לפנות לבג"ץ ואין כאן פגיעה בהפרדת הרשויות", אמר.
עו"ד דוב וייסגלס // צילום: יוסי זליגר
ד"ק בקשי: פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות
לדברי ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מדובר במהלך מוטעה ברגע שחברי הכנסת כמו יאיר לפיד לוקחים בו חלק. לדבריו בעצם הפנייה נעשית פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
"אני רואה בעיה מיוחדת בכך שחברי הרשות המחוקקת פונים לבג"ץ. כלי העבודה של חברי הכנסת הוא ההליך הפרלמנטרי וכחברי הרשות המחוקקת הם צריכים למצות את תפקידם ברשות שבה הם חברים. כאשר תקיפת חוקי הכנסת מתבצעת דווקא בידי חברי הכנסת, אין לך פגיעה גדולה מזו בריבונות הכנסת ובהפרדת הרשויות", הוא אמר.
בית המשפט העליון // צילום: אורן בן חקון
פרופ' הכהן: עשרות עתירות הוגשו ע"י ח"כים
פרופ' אביעד הכהן ציין כי הבעיה בהליכת ח"כים לבג"ץ אינה פורמאלית אלא מהותית והיא מצביעה על חולשתם של חברי כנסת פעול במסגרת שאליה נבחרו. בשני העשורים האחרונים הוגשו לבג"ץ עשרות רבות של עתירות בידי חברי כנסת.
"במקום שיפעלו בסערה הפרלמנטרית הם מחפשים סעד ברשות השופטת ובכך מוזילים עוד יותר את ערכה של הכנסת. סביר להניח שבגץ לא יתערב בחוק שעבר דיון כה ממושך וזכה לרוב מוצק. בית המשפט אינו אמור להיות מפלטו של ח״כ שדרכו לא צלחה בהשגת רוב בכנסת".
פרופ' שטרן: "על האופוזיציה לגלות אחריות ולא לרוץ לבית משפט על כל חוק"
פרופסור ידידה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כי טועה האופוזיציה בכך שהיא רצה כל פעם לבית המשפט ומזיקה בכך למעמד הרשות המחוקקת באופן קשה. לדבריו "באופן כללי זה מוזר, משום שאתה מצפה שרשויות המדינה ירצו כל אחת להרחיב את הסמכויות שלהן ולא להעביר כוח לרשות אחרת, זה הרי משחק מאבק הרשויות בדמוקרטיה פעילה. ואילו אצלנו בצורה שיטתית כל חבר כנסת שלא מצליח במאבק החקיקתי רץ ישר לבית המשפט ודורש שיתערב. זה מחזק את בית המשפט על חשבון הכנסת וזה פוגע בכנסת בעיני הציבור.
"לכן במאבק הרשויות זה מוזר. אני מבין למה זה נעשה. מי שמפסיד באופן שיטתי פונה בצר לו אל בית המשפט כדי שיוציא את הערמונים מהעץ. אבל זה לא בריא. בכל מקרה, בגדול אני בעד ביקורת שיפוטית כי יש נושאים בהם אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה בידי בית משפט ולא בידי הכנסת, אבל ברור שזה צריך להיות מוגבל לזכויות אדם ולזכויות מיעוטים כי כאן הרוב נמצא בעמדה לפגוע במיעוטים ולבטא עריצות.
"אבל ברור שזה לא צריך להיות מכשיר אוטומטי בפני כל מי שהפסיד בבחירות, שהוא יילחם בממשלה על ידי בית המשפט. חובה על כל הצדדים כאן לגלות אחריות כלומר שהרוב לא יחוקק חוקים קשים שיפגעו בזכויות המיעוטים ומנגד על האופוזיציה לגלות אחריות ולא לרוץ לבית משפט על כל חוק שבמקרה שלא נוח להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו