דקל קינן הגיע הבוקר למתחם האימונים "קצף" המשמש את קבוצות הנוער במכבי חיפה. בגיל 33 קינן מרגיש כמו הילדים שמסתובבים על הדשא לצידו ואולי הם צריכים לקחת ממנו דוגמא. היום למשל הוא ערך אימון אישי עם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער שמוליק חנין, "אני חייב לבוא מוכן לתחילת האימונים בארה"ב" הוא מסביר, רגע לפני שהוא עוזב את המקום בו גדל ועובר לליגה השנייה בארה"ב. הוא זכה בשתי אליפויות, גביע והשתתף עם מכבי חיפה בשלב הבתים של ליגת האלופות. כשמדברים התארים בהם זכה קינן דורש: "תכניס גם גביע הטוטו, זה גם תואר". אולי זה משום שהקבוצה מעיר הכרמל לא ממש רווה נחת בשנים האחרונות. "כשאתה חושב על שאוטוטו אני עוזב אז זה באמת מרגש, באופן אישי דווקא מחוץ למגרש אני פחות מתנהל עם הרגש אבל על המגרש אני דקל אחר" אומר קינן ועובר לדבר על הדרך שלו במועדון: "כשחקן התמזל מזלי לעלות לקבוצה הבוגרת ולספוג ווינריות ומקצוענות מאלון חרזי, אריק בנאדו, יניב קטן, קייסי, ג'ובאני רוסו ואחרים" מסביר קינן את הדרך שלו במועדון, שאוטוטו מסתיימת כשחקן, "לקחתי מהם את המקצוענות והתשוקה. אני מנסה להעביר את זה לדור הצעיר".
אפרופו הדור הצעיר, הקהל חושב שאחרי העזיבה שלך לא יהיה מי שישמש כ"פרצוף האמיתי" של מכבי חיפה, מישהו להזדהות איתו.
"המועדון צריך לבנות את נטע לביא כקפטן הבא והמנהיג של מכבי חיפה. מעבר ליכולות המקצועיות שלו ואני חושב שהוא מספיק טוב, יש לו את האישיות להוביל את המועדון. הוא ספג פה את הערכים, מכבי חיפה מבחינתו זה הרבה יותר מקבוצת כדורגל. מעבר אליו יש את מוחמד עוואד, יונתן לוי ואחרים שמושאלים שיש להם את היכולת להוביל. יש שחקני בית מספיק טובים הם פשוט צריכים להתחבר לשלד שירוץ".
קינן. הפרצוף האמיתי האחרון של מכבי חיפה? // צילום: יוסי שקל
עושה רושם שבמכבי חיפה מקבלים היום הפסדים בצורה קלה. על אחת כמה וכמה למועדונים שנחשבים ליריבים ספורטיביים כמו מכבי ת"א או הפועל חיפה.
"לא שיחקתי בדרבי שהפסדנו" הוא אומר מיד ומוסיף: "אני מסכים שמקבלים פה הפסדים בצורה נוחה ורגועה מדי. פעם אחרי הפסדים היה בלאגן, צעקות בחדר ההלבשה. פעם היינו קבוצה יותר חזקה אבל היינו יחידה, היה קשה לנצח אותנו. לפני שאני שחקן אני אוהד. אם לא הייתי שחקן הייתי יושב ביציע וקשה לי לקבל את זה. בדרבי האחרון ישבתי על הספסל ורציתי למות".
בטוח שהיית רוצה לעזוב את מכבי חיפה במצב אחר, אבל אתם לא מצליחים כבר כמה שנים, למה זה קרה לדעתך?
"מכבי חיפה כמועדון יחזור להתחרות בקרוב ולקחת תארים, תרשום את זה. יש לנו מועדון יציב, הנהלה חזקה ואת כל התנאים להצלחה. צריך רק לחבר את זה. מכבי חיפה לא הצליחה לייצר בשנים האחרונות שלד חזק שיוביל את הקבוצה בגלל תחלופה מוזמת של שחקנים. בגלל זה לא נוצר שלד עם זרים וצעירים שיהיה להם יותר קל להשתלב בקבוצה שרצה ומצליחה. זו הסיבה העיקרית לדעתי לחוסר ההצלחה. השנה במיוחד, הסגל שנבנה היה רחב מדי, לא פרופורציונלי למסגרת אחת. כל השחקנים באותו מעמד בלי הירארכיה בקבוצה. שחקן כדורגל צריך לדעת שמאמינים בו. תראה את סוארז בברצלונה או לוקאקו במנצ'סטר יונייטד, גם אם הם לא יתנו גול אז אף אחד לא יוציא אותם. עומר דמארי למשל, שהוא חבר שלי, אחד החלוצים הכי טובים בארץ אבל ברגע שהוא כל רגע מסתכל על השלט לראות אם מחליפים אותו קשה לו לבוא לידי ביטוי. זה יוצר אווירה מתוחה בין השחקנים וקשה ליצור תלכיד. כולם חושבים שמגיע להם לשחק. בעונות הטובות של מכבי חיפה היתה הירארכיה ברורה. היו שחקנים שידעו שהם משחקים, עוד כמה שהם חלק מהרוטציה וצעירים שהשתלבו. אגב, כולם שחקנים טובים, אבל יש לנו 20 טובים וזה יותר מדי. יש קבוצות שזה עובד להם, אני לא חושב שככה זה צריך להיות במסגרת אחת".
אחרי המשחק ביום שבת מול הפועל עכו יארוז קינן את המזוודות, את אשתו והילדים והם יעלו על המטוס לארה"ב. "כבר התחלנו לסדר ולארוז" הוא מספר. על הדרך, תוך כדי הראיון, הוא דואג לסדר כרטיסים לחברים בקיבוץ, 300 כאלה כבר חולקו על ידו. הוא מנסה לדאוג לחנייה למשפחה ונמצא בקשר עם המנכ"ל אסף בן דב. "אני חייב שהכל יתקתק אבל לא בטוח בכלל שאשחק" הוא אומר. על ההחלטה לעזוב דווקא כעת הוא מסביר: "זו לא ההצעה הראשונה שהיתה לי מארה"ב. בתזמון הקודם זה לא היה נכון מבחינת הקריירה שלי. עכשיו אחרי גיל 33 והמאמן שלהם הגיע לארץ לעקוב אחרי במשך תקופה ארוכה, פגש אותי פנים אל פנים והגיש הצעה לשנתיים, זה גרם לי להרגיש מאוד מוערך ולהתחבר לפרויקט שקם שם רק לפני 3 או 4 שנים. יש שם קרוב ל-20 אלף מנויים וטירוף בעיר. מעבר לחוויות של המשפחה ושינוי התרבות, השיקול המרכזי שזה נכון גם לקריירה שלי".
אתה אומר שלא עזבת בגלל כישלון מקצועי. אבל מה שקרה העונה בפרשת הפלאפונים כשבדקו לכל השחקנים את הניידים האישיים יצאה לא טוב. גם אתה כקפטן יחד עם גל אלברמן ספגתם אש.
"אין לי בעיה שספגתי את האש. אני מסכים שזה יצא לא טוב בתקשורת אבל במציאות המרחק היה גדול. בתחילת העונה החלטנו במחנה האימונים השחקנים שעל כל הדלפה נשים בקופת המועדון. בפעם הראשונה היתה הדלפה ושמנו כל אחד 1000 שקל מכיסו. בפעם השנייה כשיצאה הדלפה קשה החלטנו שאו שנשים 2000 שקל או שנבדוק את כל הטלפונים. כולם הסכימו. גיא לוזון ודודו בזק בדקו את הטלפונים של כל אנשי הצוות המקצועי והם עשו את זה לידנו. אתה רואה? זה לא יצא. גם לצוות המנהלתי. זה היה לידי וליד גל אלברמן. לאף שחקן לא חיטטו בפרטיות ובדקו דברים מאוד ספציפיים. עובדה שמאז המקרה הזה אחוז גבוה מתופעת ההדלפות נגמר. במקרה הזה המטרה מקדשת את האמצעים גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט ולא נראה טוב כלפי חוץ".
נטע לביא. קינן הכתיר אותו כמנהיג הבא של המועדון // צילום: יוסי שקל
כל שנה מפטרים פה מאמן, השנה זה גיא לוזון, אבל לפני זה היו רוני לוי, אריק בנאדו, זרים, ישראלים, אתה חושב שזו הבעיה של מכבי חיפה?
"גם שחקנים הוחלפו. במקרה אני נשארתי, אבל אני לא משחק בגלל שאני בחור טוב או נחמד. היו מקרים שישבתי על הספסל ואמרתי שמגיע לי. אני באמת מאמין שאם הייתי נשאר במכבי חיפה של העונה אז הייתי חוזר להרכב. אני לא עוזב עכשיו את המועדון כי רע לי, חס וחלילה. ברמה האישית זה לא נעים שבן אדם מאבד את העבודה שלו בגללנו. מרוני לוי נפרדו מוקדם מדי, היו צריכים לתת לו את הסמכות המקצועית הגבוהה ביותר. גם לגבי אריק בנאדו הייתי בטוח שהוא יאמן פה עשר שנים לפחות. זאת משוואה. ברגע שמחליפים מאמנים אז מחליפים גם שחקנים".
נשיא המועדון יענקל'ה שחר מקבל הערב פרס מפעל חיים, אבל המפעל הזה בירידה כרגע. אתם השחקנים לא דיברתם על זה שצריך גם להחזיר לו על ההשקעה, בכל זאת הוא כבר לא ילד בגיל 77.
"אנחנו השחקנים מאוד מעריכים את זה שהתשוקה שלו בלתי נגמרת. כשהוא בא לכפר גלים, אפילו לנזוף בנו, אנחנו מעריכים את זה. הוא עושה הכל על מנת שנצליח. מביא מאמינים, זרים, ישראלים, עושה הכל. הפרס מגיע לו".
רוני לוי. "נפרדנו מוקדם מדי" // צילום: עמי שומן
לסיכום, אתה מתנדב בעמותות, עושה למען הקהילה, העברת את השרביט לשחקנים אחרים?
"יש לנו אפשרות ופריבילגיה. כמה שאני עושה דורשים ממני יותר ונותנים לי בראש. אני מתנדב בעמותת אתגרים ונמצא בקשר עם ילדים חולים, מבקר בהמון בתי ספר. כששחקן מסביר לילד עם בעיות כמה זה חשוב לשנות גישה או כשמורה או מנהלת מסבירה לו זה לא אותו דבר. כי אלינו הם קרובים יותר מבחינה רגשית. מחובתנו להשתתף בפעילויות באופן קבוע. מכבי חיפה חרטה על דגלה להתייחס לנושאים האלה במלוא הרצינות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
