הוא נראה כמו כל כלב ביגל בעולם, אולם מדובר בגור כלבים משובט גנטית שנושא בדמו מחלה גנטית שמסכנת מיליוני אנשים ברחבי העולם. מדובר במחלת טרשת העורקים שגורמת למחלות לב ולשבץ בקרב אנשים רבים בעולם. הכלב ששובט בסין עונה לשם לונגלונג והוא מייצג התקדמות מדעית משמעותית כיון שמדובר בגור כלבים המהווה שיבוט של כלב אחר שעבר גם הוא עריכה גנטית של רצף הDNA על מנת לשאת את המחלה ולהוות בסיס למחקר לטרשת העורקים.
הסיבה לבחירה בכלבים לחקר המחלה נובעת מהעובדה שהם נושאים בקרבם מחלות גנטיות משותפות גם לבני אדם. מבחינה זו המחקר על הכלב וכן על עוד שלושה גורים משובטים מתוכננת על ידי הסינים להיות צעד פורץ דרך במאבק במחלה. עד כה חוקרים דרום קוריאנים שבטו בעבר כלב אפגני באופן הדומה לשיבוט המקובל בעולם שהחל עם יצירת הכבשה המשובטת הראשונה בעולם: הכבשה דולי. לכן הפעלת שתי טכניקות גנטיות יחד על בעל חיים נחשבת להתקדמות בתחום.
לדברי החוקרים הסיניים "בטרשת עורקים חולים רק בארצות הברית כ15.8 מיליון איש כשהם נפגעים בליבם וסובלים ממחלות אחרות. בנוסף לכך על פי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2015 לבדה כ17.7 מיליון איש בעולם מתו בגלל המחלה. לכן עריכת מחקר על כלבים שחולקים את המחלה עם בני אדם תוביל אותנו להבין אותה יותר טוב וכן תקדם את המחקר למצוא לה דרכי טיפול או אפילו תרופה". החוקרים מציינים עוד כי עד כה הכלב לא הראה תסמינים של המחלה כשבמקביל הם מנסים כבר תרופות ושיטות טיפול אחרות על בעלי חיים נוספים כדי להגיע לפריצת דרך.
מה היא טרשת עורקים?
טרשת עורקים, הוא שם כללי למספר מחלות שאפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל פלאק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות. התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני שאינו מראה סימנים, המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילים מאוחרים יותר, כששיעור החסימה מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן לאיבר המוזן על ידי העורק החסום. טרשת עורקים עלולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף.
באופן כללי מבחינים בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית. טרשת עורקים כלילית פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם בשריר הלב. טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק בגוף, ובמיוחד באבי העורקים התחתון, בעורקי הגפיים, בעורקי המוח ואף בעורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש נמק באיברים שונים כמו מעיים, טחול, כבד, קיבה, ידיים ורגליים, ואף אירוע מוחי במקרה של טרשת בעורקי המוח.
ניסויים שנויים במחלוקת
למרות ההתקדמות המדעית שביצירת גור הכלבים לונגלונג ארגוני בעלי חיים בעולם מביעים ביקורת קשה מאד על גורמי המחקר בסין. לדברי אותם גורמים "בסין אין שום כללי אתיקה ביחס לניסויים בבעלי חיים. בעלי החיים במדינה אינם מוגנים כלל בשום חוק ולכן ניתן לבצע בהם ניסויים מחרידים ללא שום פיקוח. אמנם הממשלה הסינית כותבת כיום כללי אתיקה אך הם רחוקים מלהתפרסם ולהפוך לגורם שיחייב את המדענים במדינה". כיום בסין נערכים כל שנה ניסויים על כ20 מיליון בעלי חיים כשרוב הנסיינים הם עכברים או חולדות מעבדה.
ארגוני צער בעלי החיים בעולם גם מציינים כי בכסף העצום שסין משקיעה בשיבוט של מספר בעלי חיים היא יכלה לפתור את בעיית בעלי החיים המשוטטים בתחומה. "במקום לשפוך ים של כסף על מחקר שלא ברור מה יהיה בסופו הסינים יכלו להרבות טוב בעולם ולפתור את הקושי ממנו סובלים בעלי החיים המשוטטים בארצם" נמסר.
מנגד הסינים עצמם דוחים מכל וכל את הטענות ומצביעים על היתרונות הרבים של מחקרים כאלו. מנכ"ל חברת תרופות סינית אמר ביחס לטענות כי "כלבים חולקים עם בני אדם שורה של מחלות קשות מאד. מהבחינה הזו לחברות התרופות כלבים משובטים עם המחלות הם מוצר בעל ערך רגב כיוון שניתן לנסות עליהם תרופות שיועילו אחר כך לכל האנושות. מעבר לכך כל הטענות האלו הם צדקנות. אם רצינו בדרך כלל לייצר כלב עם טרשת עורקים היינו צריכים להאכיל אותו בכפייה אוכל מזיק שהיה גורם לו לסבל רב. כך באופן של עריכת גנים חוללנו מראש את המחלה מבלי לגרום סבל לבעל החיים".
גם פרופסור יוג'ין ריימונד מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, מסכים לטענה הסינית וקובע כי "באופן הזה ניתן לייצר מחקרים מבלי צורך לפגוע בהרבה בעלי חיים. ניתן לייצר בדיוק את המחלה שאנו חוקרים וכך להשתמש בבעל חיים משובט אחד ולא במאות בעלי חיים כפי שהדבר נעשה כיום".
עולם חדש של מסחר
עם זאת החברה הסינית לא מתכננת לייצר רק בעלי חיים למחקר רפואי. בעלי החברה מסרו כי "אנחנו מתכננים לייצר גם כלבי משטרה, כלבי נחייה, חיות מחמד ועוד מינים של בעלי חיים עם תכונות ייחודיות לפי הזמנה. בשיטה שלנו נצליח לייצר בעלי חיים באופן שיתאים לתפקודים רבים בעולם כולו". כוונה זו מעוררת גם היא חשש במערב. שרה צ'אן מאוניברסיטת אנדיברו בבריטניה אמרה בהקשר להצהרה הזו כי "יש לפקח באופן הדוק על הסינים. מחקר על כמה בעלי חיים לא מהווה בעיה מוסרית אבל תעשייה שלמה זה כבר משהו שעלול לייצר בעצמו פגיעות רבות ולא מוסריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו