ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) היתה "חיית" תקשורת שנים רבות לפני שקפצה לבריכה הפוליטית. היא החלה בשירות צבאי בגל"צ, לאחר מכן הגישה את תוכנית הספורט הפופולרית במוצ"ש בערוץ הראשון בימים שבהם היה הערוץ היחיד, אחר כך עשתה מגוון תוכניות בערוץ 2 ובראשן הנחיית התוכנית "שישי חי", הגישה תוכניות ברדיו ת"א, הפיקה סרטי טלוויזיה דוקומנטריים ופרסמה את עמדותיה בעמוד הדעות של עיתון "הארץ".
אבל לפני קצת יותר מחמש שנים היא השאירה את הקריירה התקשורתית מאחור והחליטה להתמודד בבחירות לכנסת. על השינוי הדרמטי הזה היא מספרת: "זה לא שיום אחד קמתי והחלטתי ללכת לפוליטיקה, זה הולך איתי מילדות, תמיד היו לי מאבקים פמיניסטיים. עוד בבית הספר ניהלתי מאבק שיאפשרו לנו להגיע לבית הספר בחולצת דקרון".
עוד הוסיפה: "אסור לשכוח שבאתי מבית מאוד פוליטי. סבא אחד היה חבר מרכז מפ"ם וסבא שני היה ד"ר ישראל קסטנר (חבר ועד ההצלה של יהדות הונגריה בזמן השואה; ג"א). כשגדלתי, הסבים והסבתות שלי בכל יום שישי דיברו על שלום ושוויון. כשהתחלתי לעבוד למען מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, נשאלתי 'מדוע אינך הולכת לפוליטיקה ומתי תלכי'. המחיר נראה לי גדול, אבל כשח"כ עמיר פרץ שאל אותי, 'למה לא תבואי להתמודד במפלגת העבודה?', עשיתי את המעשה".
המעבר מהתקשורת לפוליטיקה השפיע גם על התנהגותך. זה נובע רק מכך שהתבגרת או מהעובדה שעברת לכיוונים אחרים?
"יש דברים שהיו חלק ממני בשובבות הנעורים, שנמצאים בי גם היום, אבל קיבלתי החלטה שלא אתלהם כי אני מאמינה שהמדיום הוא המסר. אצלנו כל הדיונים מתנהלים בצרחות. אני משתדלת שלא לומר דברים איומים. יש לי פה, אבל אני לא טובה בלצעוק".
מאז נבחרת לכנסת את באופוזיציה. אין תסכול בעבודה סיזיפית על הצעות חוק והצעות לסדר, כשהיכולת להשפיע היא מצומצמת?
"ממש לא. אפשר להשפיע מהאופוזיציה בחקיקה, אבל גם על סדר היום. בכנסת ה־19 הייתי המחוקקת מספר 4 במספר החוקים שהצלחתי להעביר. זה מעיד שגם מהאופוזיציה אפשר לפעול ולהיות אפקטיבי. אני מקווה שבכנסת הזו מצבי בתחום החקיקה יהיה לא פחות טוב. לדעתי, עדיף להיות ח"כ מהאופוזיציה מאשר מהקואליציה, כי יש לך הרבה יותר חופש פעולה. לכן להתחיל את הקריירה חובה מהאופוזיציה, אבל אחר כך מומלץ להיות מפלגת השלטון".
במשך כשנתיים וחצי היית יו"ר סיעת המחנה הציוני בכנסת. האם הייתם אופוזיציה לוחמת או רופסת?
"היינו אופוזיציה לוחמת שהצליחה במושב הראשון של הכנסת הזאת להפיל את הקואליציה בעשר הצבעות על חוקים. אחרי שהקואליציה הורחבה בשל הצטרפות ישראל ביתנו, היה קשה לנו למנוע אישור חוקים משום שהפער בין הקואליציה לאופוזיציה גדל, אבל בכל נושא חשוב שהועלה ניהלנו מאבק ועשינו להם את המוות כמו בחוק ההדחה, בחוק ההסדרה, בהקמת התאגיד, בחוק V15, בחוק המואזין וכדומה. אל תשכח שעומדת מולנו קואליציה מאוד דורסנית, ששלוש פעמים השתמשה בסעיף 98 בתקנון, שמאפשר לה לסטות מנוהלי העבודה בכנסת".
את מרוצה מתפקודו של אבי גבאי כיו"ר העבודה?
"אני לא בוחנת אותו. הוא היו"ר שלי. אני מקבלת אותו ככזה ורוצה שינצח בבחירות. אני מאמינה שצריך לגבות את היו"ר, וכך נהגתי גם בתקופה שבה יחימוביץ' והרצוג הנהיגו את המפלגה. גבאי קיבל את המנדט, ויש לאפשר לו לעשות את כל מה שהוא מאמין בו".
מיכאלי בכנסת // צילום: אורן בן חקון
אינך חושבת שחוסר הניסיון הפוליטי הוא בעוכריו? אין לו רקע ביטחוני ומדיני, וגם לא ניסיון פרלמנטרי, ומאז בחירתו היו לו כמה התבטאויות מביכות.
"יש אנשים שרואים בהתבטאויות שלו אמירות מצוינות שמקרבות אותם למפלגת העבודה. אני סבורה שחוסר ניסיון ספציפי בנושאים האלה יכול להיות גם יתרון. גבאי מכיר את המערכת כי היה במשך שנה בממשלה, והוא גם עושה שיעורי בית. לעומת זאת, כשאני מסתכלת על יאיר לפיד, הוא במשך שנתיים היה שר אוצר ולא עשה כלום ומפלגתו החזיקה ארבעה משרדי ממשלה חשובים - בריאות, רווחה, חינוך ומדע ובמשך שנתיים לא עשתה כלום, לעומת הממשלה הנוכחית שאני מתנגדת לה, אבל כל הזמן היא עושה".
להערכתך, חקירות המשטרה נגד ראש הממשלה וח"כ דוד ביטן יובילו להקדמת הבחירות?
"אינני עושה ספקולציות מתי יהיו הבחירות, אבל אני רוצה להחליף את הממשלה הזו כי היא רעה בכל מובן. היא לא מקדמת תהליך מדיני, והיא מאפשרת כפייה דתית שערורייתית ומושחתת".
מה את רוצה להיות אם וכאשר תגיעו לשלטון?
"אם אבי גבאי יקים את הממשלה הבאה, ארצה להיות שרת המשפטים".
ח"כ מיכאלי צופה באדיקות ב"גב האומה"
ח"כ מרב מיכאלי היא בת זוגו של הסאטיריקן ומנחה תוכנית הטלוויזיה "גב האומה", המשודרת בערוץ 14, ליאור שליין. היא מספרת שהיא צופה בתוכנית בקביעות ובהקפדה, ולאחר הצפייה היא בדרך כלל משבחת את התוכנית באוזני בן זוגה. "אם הוא מתייעץ איתי בעניין ספציפי אני מביעה את דעתי, כפי שאני מתייעצת איתו בנושאים שאני עוסקת בהם, כי אני מעריכה את דעתו".
שליין ומיכאלי // צילום: קוקו
כשהיא נשאלת אם אין לה בעיה אתית עם העובדה שהוא מבקר בתוכניתו בעיקר את היריבים הפוליטיים שלה מהליכוד, היא אומרת: "ליאור עסק בעבודה הזו לפני שהוא הכיר אותי. הוא משתלח באנשים האלה הרבה לפני שהייתי בפוליטיקה. לכן לא נראה לי שיש פה בעיה".
על השאלה אם צורת ההתבטאות בלשון נקבה נובעת מפמיניזם או רצון לתשומת לב היא עונה: "אני חוטפת על זה כל כך הרבה, ולכן אם לא הייתי מאמינה בכך לא הייתי עושה זאת. התחלתי בכך ב־2001 והיה לי קשה לסגל את עצמי לדבר כך. אני חושבת שהצלחתי לסגל את צורת הדיבור הזו משום שבאותה תקופה לא היתה לי תוכנית קבועה ברדיו או בטלוויזיה. אילו היתה לי תוכנית לא הייתי יכולה לעשות זאת. בתחילה כשעשיתי בכך שימוש אנשים היו מתקנים אותי, וכשהייתי ממשיכה עם זה התגובות היו לא נעימות, כאילו זו בדיחה לא טובה של נשים וגברים".
את גם מתקוממת נגד השימוש במונח "בעלי" של נשים על בן זוגן?
"בוודאי. לאלה שאומרות שהן לא אוהבות שקוראים לבן זוגן בעלי, אני משיבה שלא יתחתנו. נישואין זה אירוע של קניין ובעלות. הגבר קונה את האישה וכותב בכתובה תמורת איזה סכום היא תהיה בת זוגו. לכן חשוב כל כך להנהיג בארץ נישואים אזרחיים, כי לא ייתכן שיהיה שוויון בפני החוק אך ההתקשרות המשפטית היא באמצעות קניין. העובדה שחוק כזה עדיין לא עובר בכנסת זו שערורייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו