1 עכשיו, כשנחום ברנע, דן מרגלית, סימה קדמון וכל השאר מבעבעים, צריך להכניס קצת סדר ושפיות בפרשת החקירות. זאת מכיוון שמרקיזי התקשורת בישראל לא חונכו בסביבה דמוקרטית ואין לקחת ברצינות את יכולת השיפוט שלהם, בייחוד לאור הרקורד שלהם בעבר. איך הדברים נראים על ידי אנשי ימין, אמריקנים למשל, שגדלו בסביבה דמוקרטית שבה אדם זכאי לפרטיות, וחירות הפרט וכבוד האדם הם יסודות חיים ולא אותיות של רצח אופי בספרי חוקים. כל אלה שיצא לי לדבר איתם ממגזר בעלי המבט מבחוץ, מתקשים להאמין שחקירה כמו זו שמשטרת ישראל מנהלת נגד רה"מ בכלל מתקבלת על הדעת. על הדברים שהמשטרה עמלה בפקודת אנשים ידועים בתקשורת לא היה צריך בכלל לבזבז משאבי חקירה, ואם יש שחיתות - היא קיימת באותה משטרת ישראל שחוברת לסוללת העיתונאים שמנסה לבצע חיסול פוליטי נגד בנימין נתניהו לפחות מאז 1996.
2 אותה תשלובת תקשורתית־פוליטית אכן מנהלת מצוד אחרי נתניהו מאז רצח רבין וביתר שאת, כמוכי אמוק, מאז שניצח בבחירות 1996. מה שהשתנה מאז הכרזת המרי של אהוד ברק ביוני 2016 הוא שהאקדח התקשורתי הפך לטעון באמצעות המשטרה. הלחץ הפוליטי־תקשורתי שנמשך ללא הרף ב־20 השנים האחרונות קיבל תנופה לפני שנה והיועמ"ש, המפכ"ל והחוקרים נדחפו למלאכה הבזויה של ביצוע הפיכה שלטונית. אוליגרכיית העיתונאים המבעבעת בוחנת כל חיוך ואגל זיעה אצל נתניהו.
אבל מה לגבי חוקרי המשטרה? האם מישהו יכול להעלות על הדעת שלנוכח ההפגנות של אנשי "השחיתות השלטונית" ברוטשילד, ולנוכח מאמרים מלומדים של אחד שעולה למגרש עם אלתרמן ושני עם פרס ישראל, השוטרים מסוגלים לעצור ולהגיד: "פוס. אנחנו לא במשחק השחיתות הפוליטית והרס הדמוקרטיה. אנחנו לא ממליצים להגיש כתב אישום?"
בעיתונים אתמול כבר חזרו להפעיל לחץ ואיומים על היועמ"ש מנדלבליט: "נתניהו מינה אותו לאחר שכיהן כמזכיר הממשלה שלו", מאיים ברנע. "הפרק הזה מטיל צל על כל החלטה של היועמ"ש".
3 כדי שנבין: מהי "שחיתות שלטונית"? מכירת אינטרס לאומי תמורת בצע כסף או חסינות אישית. פרופ' אלן דרשוביץ מזהיר פעם אחר פעם מהפללת הפוליטיקה, שהפכה לרעה חולה בדמוקרטיות החשובות - ראה טראמפ, קלינטון וכמובן נתניהו. אבל הפעם יש עליית מדרגה, שהתרחשה משום שבעיני "השבט" השונא, פרשת אלאור אזריה והדחת בוגי יעלון ומינוי ליברמן נחשבה לחציית הקו האדום; זאת כבר לא דמוקרטיה בעיניהם.
מאז, אנו עדים לא רק להפללת הפוליטיקה, אלא להפללת חייו האישיים של נתניהו בדל"ת אמותיו. נעשה ניסוי כלים מוצלח על רעייתו שרה, שהוביל למשפט ראווה חסר תקדים על דברים של כלום. עכשיו עד המדינה מוביל הפגנות עם נושא כליו של אהוד ברק הקורא מעל דפי העיתונות הזרה: "להציל את ישראל מממשלתה". זה יותר מאקדח תקשורתי טעון. יש לחזור ולהזכיר כי בחצרו הקרובה של ברק, כשהיה בשלטון, הסתובבו בעלי תפקידים שניהלו עסקים עם צמרת הרשות הפלשתינית ושירתו את האינטרס שלה. גם בממשלות הבאות חזרה אותה תמונה. השחיתות הזאת היתה גדולה על המשטרה ולא נחקרה.
4 לכן מוזר לראות את אנשי "הימין המוסרי", כפי שמכנה נושא כליו של ברק פרשנים בכירים בתקשורת הימנית, שמתגייסים להפגנות נגד "השחיתות השלטונית". אין חברים חדשים במועדון ההסתה התקשורתית נגד נתניהו. הבכירים שבהם אינם מתרשמים מתשע שנותיו כרה"מ. נדב העצני ידידי היה מתנגד עיקש ומזלזל בנתניהו עוד בסוף המאה הקודמת. יועז הנדל ידידי הוא מתנגד חריף לנתניהו עוד מלפני הלשכה, עוד מלפני הסיגרים. אך לא לפני הולדת בוגי יעלון.
בכירים במעגל ההגנה על הדמוקרטיה היו מחויבים להתייצב נגד המסע הטעון משטרתית להפלת ראש ממשלה. הם לא עושים את זה. יכול להיות שנתניהו אוהב לעשות הכל לבד. ראינו את זה גם כשניהל בהצלחה את כיבוי האש על הכרמל. אבל הוא לא צריך להישאר לבד להגן על עצמו במישור הציבורי. איפה אותו פסיכיאטר שיגיד לציבור כי לפעמים סיגר הוא רק סיגר ולא מסמל שום דבר. אפילו לא שחיתות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו