"הגיע הזמן להפסיק את שלטון העריצות הצפון קוריאני באוניברסיטת בן גוריון"

פרופסורים באוניברסיטת בן גוריון וחברים בחבר הנאמנים פנו לשר בנט בדרישה כי יפסול את הארכת כהונתה של הנשיאה פרופ' רבקה כרמי • פרופסור במוסד: "אני קורא לבנט למנות לאוניברסיטה ועדה קרואה" • האוניברסיטה: "לא נבחר אדם שאינו יכול למלא בעת הזאת את התפקיד"

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה

לאחר שבשבוע שעבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון אישר את הארכת הכהונה של נשיאת אוניברסיטת בן גוריון  פרופ' רבקה כרמי,  פנה מייקל גרוס, חבר וותיק בחבר הנאמנים של האוניברסיטה במכתב חריף ליו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), השר נפתלי בנט בדרישה שיבטל את הארכת כהונתה של הנשיאה. 

גרוס כתב כי כרמי, ביחד עם הועד המנהל, מפרים את חוקי האוניברסיטה והמל"ג בכך שהם האריכו את כהונתה של הנשיאה מעבר לקדנציה השלישית. גרוס מתייחס במכתבו למחאת הסנאט שמייצג את הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה, וכתב כי "ההחלטה הבוטה הזאת הביאה לכך שבסנאט מרדו וקראו לוועד המנהל לדחות את ההמלצה ולהתחיל בחיפוש שקוף שממנו נמנעו בוועד המנהל עד כה". בנוסף ציין כי בעקבות ההחלטה להאריך את כהונתה של כרמי בסנאט דרשו את התפטרותו של עו"ד אשר חלד, יו"ר הוועד המנהל, שעמד בראש ועדת האיתור למציאת נשיא חדש. 

גרוס גם ביקר את התנהלות הנשיאה וכתב כי יש להורות לוועד המנהל של האוניברסיטה למנות נשיא חדש, ובכך להפסיק את "שלטון העריצות בסגנון צפון קוריאני", על ידי כך שיורה לוועד המנהל לפתוח בהליך שקוף שיאושר על ידי חבר הנאמנים שכרגע - לטענתו - "חסרי אונים". גרוס התייחס במכתבו לשערוריות שהתרחשו באוניברסיטה במסגרתן מרצים היו מעורבים בפעילות אנטי ישראלית, ואף ביקר את יו"ר המל"ג בנט על כך שלטענתו הוא לא עושה דבר בכדי להתמודד עם הבעיה. 

אוניברסיטת בן גוריון // צילום: דודו גרינשפן

גם פרופסורים בבן גוריון הביעו התנגדות להארכת הכהונה. פרופסור ישראל דויד, מהפקולטה להנדסה בבן גוריון, אמר לישראל היום: "הסנאט הצביע באופן גורף נגד מה שקורה. זה דבר הזוי שנובע משיכרון כוח שהביא את השילוש הנוכחי: יו"ר הוועד המנהל, הנשיאה והרקטור. אני קורא ליו"ר המל"ג ושר החינוך הנוכחי נפתלי בנט למנות לאוניברסיטה לאלתר ועדה קרואה  – ממש כמו ששר הפנים עושה במקרה של רשות מוניציפאלית".  

הפרופסורים באוניברסיטה טוענים שהתקנון דרקוני’ והם מתרעמים על כך שלסנאט אין השפעה על בחירת הנשיאה. כך פרופ' יעל אמתי, מהפקולטה למדעי הבריאות, שאמרה לישראל היום: "התקנה אומרת 12 שנה, זה נכון לגבי כל תפקיד שיש בו כוח מדובר בכהונות קצובות. יש היגיון בלקצוב כהונות כאלה: תארו לכם שנשיא ארה"ב, טוב ככל שיהיה, אחרי שהוא סיים שתי קדנציות יבואו ויגידו 'אופס, סליחה, לא מצאנו את המועמד המתאים'. מסתבר שאנחנו חיים תחת תקנון דרקוני שלא מאפשר לנו לצאת ממנו, בניגוד לאוניברסיטאות אחרות". 

מהמל"ג נמסר ל"ישראל היום" כי האוניברסיטה פעלה בניגוד להחלטותיה: "מל"ג מצרה על כך שאוניברסיטת בן גוריון בחרה לפעול בניגוד להחלטות המל"ג. האוניברסיטה פנתה למל"ג בבקשה לאשר באופן חריג את הארכת כהונתה של הנשיאה. הנושא יובא לדיון והחלטה בוועדה לפיקוח ואכיפה ובמועצה". 

עו"ד אשר חלד אמר כי ועדת החיפוש פעלה ביושר: "בתום דיון שהתקיים ביום שלישי האחרון החליט הוועד המנהל של האוניברסיטה, ברוב של 16 מבין 19, בהחלטה שתמכו בה 2  חברי סגל בכירים לעומת 3 שהתנגדו, לאמץ את המלצת ועדת החיפוש, ולהאריך את כהונתה של פרופ' כרמי בשנתיים. ועדת החיפוש לנשיא לאוניברסיטה פעלה ביושר ובניקיון כפיים. חבריה נציגי ציבור ונציגי האקדמיה עשו את תפקידם בלא משוא פנים, והחליטו בקונצנזוס רחב לבקש מפרופ' כרמי, הנשיאה המכהנת של האוניברסיטה שלא הציגה מועמדותה לכהונה נוספת, להאריך, לטובת האוניברסיטה, את כהונתה בשנתיים, כדי לאפשר בחירת נשיא ראוי שיחליף אותה, כהלכתה  - בעד ההחלטה הצביעו 8 מבין 9 חברי ועדת החיפוש. ביניהם 2 מ-3 נציגי הסנאט. אחד ויחיד נמנע. אף אחד לא התנגד להחלטה".

אוניברסיטת בן גוריון // צילום: דודו גרינשפן

פרופ' תימור מלמד, יו"ר ועדת המעקב של הסנאט אמר שהליך הבחירה וההצבעה התנהל בצורה מפוקפקת: "ההליך עצמו היה מפוקפק. היו החלטות שנויות במחלוקת שהוליך אותם אשר חלד. למשל הוא אסר על חברי ועדת החיפוש לפנות למועמדים פוטנציאליים ולבקש מהם להציג מועמדות שזה הליך מאוד מקובל בוועדות חיפוש. זו ועדה שהחליטה לא כל כך לחפש". 

טענות נוספות שעולות מאנשי הסגל הן שההצבעה לא הייתה חשאית ושחלד הורה לאנשי הוועדה לא לדבר עם אנשי הסגל. "זאת האוניברסיטה היחידה מבין האוניברסיטאות הרציניות בארץ שהמצב הזה קיים. הורישו לנו תקנון דרקוני שהוא בלתי סביר ואנטי אקדמי, ואנחנו נלחמים נגד הדבר הזה".

עו"ד אשר חלד מסר מנגד כי הסגל האקדמי אינו מודר מקבלת ההחלטות הניהוליות: "הסגל האקדמי הוא שותף מלא בהחלטות לניהול האוניברסיטה. כל בעלי התפקידים האקדמיים: ראשי מחלקות, דיקנים, רקטור נבחרים רק ע"י חברי הסגל האקדמי. רק נשיא האוניברסיטה, שאחריותו הכוללת היא כלפי הוועד המנהל וחבר הנאמנים, נבחר בוועד המנהל. זה המצב בכול האוניברסיטאות בארץ. עם זאת, חברי הסגל משותפים גם בבחירת הנשיא. למעלה מ- 50 מבניהם הציגו עמדה, המלצה, או התנגדות, למועמדות זאת או אחרת לוועדת החיפוש. 3 נבחריהם היו חברים בוועדה. והם שותפים גם בדיוני והחלטות הוועד המנהל.  חלוקת התפקידים בין הסגל לוועד המנהל נקבעה בתקנון האוניברסיטה בהתאם להמלצות ועדה ציבורית שבדקה את הנושא, וכמקובל באוניברסיטאות אחרות בישראל. התקנון אינו קדוש ואפשר לדון בשינוי בכללים. אף דיון כזה מצריך זמן, ואינו צריך להיעשות תוך כדי תנועה, כתהליך פרסונאלי וחפוז".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "ההתנפלות הזאת על האוניברסיטה מצד המבקרים מדיפה ריח רע. תשאלו את עצמכם מה בדיוק המניע להתנפלות הזאת על החלטה להוסיף תקופת גישור בת שנתיים, לכהונת נשיאה מצליחה וזאת כדי לשמור על יציבות האוניברסיטה בתקופה של החלפת הנהגה ושינויים גדולים אחרים". 

"במאי 2018 מסתיימת כהונת הנשיאה כרמי. גם הרקטור פורש מתפקידו קרוב לתאריך זה. כל אדם בר דעת מבין, שאי אפשר להכניס את האוניברסיטה לכאוס: האוניברסיטה מעסיקה 6,000 אישה ואיש; כ- 800 חברים בסגל האקדמי; בתקציב שנתי ענק של 1.25 מיליארד שקל. זאת האוניברסיטה היחידה בישראל ששומרת על תקציבים מאוזנים במהלך עשרות שנים, בהן כול השנים שהנשיאה כרמי עומדת בראשה".

"האוניברסיטה לא תבחר אדם שלדעת הגורמים שיש להם מעמד בהחלטה לפי התקנון והחוק, והם חייבים דין וחשבון לציבור שמממן את פעילותה של האוניברסיטה, אינו יכול למלא בעת הזאת את התפקיד. כמו כן, אין להעלות על הדעת מצב שבו בתקופת ביניים, תישאר האוניברסיטה בלי נשיא".

"האוניברסיטה מעוניינת בקיום שיח והידברות טובים עם חברי הסגל האקדמי. לצערנו, קבוצה מבניהם מונעת את קיום הדיאלוג הזה, מאיימת על דיקנים שרצו להיפגש עם הוועד המנהל – לבל יעזו לעשות זאת, וחבריה דורשים לעצמם בלעדיות על תהליך ההידברות. לא כך מקדמים הידברות ושיתוף פעולה שאנו שואפים לקיים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר