1. פול אנדרסן חשף את הסיבה שקווין דה בריינה ושחקני מנצ'סטר סיטי הקדישו את הניצחון 1:4 על טוטנהאם לדויד סילבה, שהוצא מהסגל במפתיע. כך כתב בסיום אנדרסן בחשבון טוויטר מסוים: "השחקן אובחן כחולה סרטן. חדשות רעות בתקופה הזאת של השנה. ברכות החלמה לו ולבני משפחתו".
מי זה פול אנדרסן? בעיקרון כתב ספורט של ה־CNN, אבל ה"פול אנדרסן" נושא הבשורה על סילבה הוא פייק. זיוף. דמות טוויטר בדויה שכבר נמחקה כלא היתה, וכל מטרתה היתה להיות אש בשדה הקוצים המכונה גם העולם הווירטואלי.
בעולם האכזרי הזה מספיק ציוץ אחד כדי להפוך מידע חסר בסיס לשמועה גלובלית, וזה מה שקרה. ההודעה הרשמית של סיטי הבהירה שההיעדרות של הספרדי נובעת מ"סיבות אישיות", אבל בעולם הווירטואלי אין שום דבר אישי ואין פרטיות. מהרגע שבו יצר הקשר הבלגי את המספר 21 באצבעות ידיו, כל אסון בריאותי או משפחתי הוצמד לסילבה, שקרוב לוודאי מעוניין לשמור את הסיבות האישיות לעצמו ולסביבה הקרובה לו.
קל להיסחף לתוך סקופים, לרצות להיות הראשונים לשתף מידע, אבל צריך לזכור שמאחורי ציוצים נמצאים גם אנשים. גם אם אכן נפל על סילבה אסון כזה או אחר, מן הראוי שהוא יבשר עליו בדרכו, בזמנו וביוזמתו.
דה בריינה מתחת לסאנה. הקדשה שהציתה את טוויטר // צילום: רויטרס
2. שני משחקים, בשנים 1973 ו־1990, הולידו בלקסיקון האכזבות של מילאן את המונח "FATAL VERONA". בראשון, היא הגיעה לאצטדיון בנטנגודי במחזור הסיום ובידיעה שניצחון יעניק לה אליפות, אך הפסידה 5:3 ואיבדה את הכתר ליובנטוס. השני היה במחזור הלפני אחרון, שוב בביתה של ורונה, ואז הפסד 2:1 במשחק שבו הורחקו לרוסונרי ארבעה שחקנים הוביל לאיבוד האליפות לנאפולי.
אתמול התווסף הפרק השלישי לטרילוגיה. לא מחזור אחרון, לא מאבקי אליפות, אלא תבוסה 3:0 לאותה ורונה באותו האצטדיון, שדרדרה את מילאן לקרקעית הבושה. שבועיים קודם לכן חילקה לבנוונטו נקודת בכורה בסרייה אה, וכך סגרה שני משחקים מול נועלות הטבלה עם נקודה אחת בלבד. 17 מחזורים בתוך העונה היא במרחק 18 נקודות מהפסגה ורק 13 מהמקום הלפני אחרון - וזו קבוצה שהושקעו בה 200 מיליון יורו בקיץ, להזכירכם.
"היינו מביכים", סיכם ג'נארו גאטוסו, שהשפעתו על הקבוצה זהה לזו של רוב מאס במכבי חיפה. ויסלחו לי אוהדי מילאן, אבל ההשוואה מתבקשת. כמו הירוקים מהכרמל, גם האדומים־שחורים ממילאנו כלואים בכאוס שחורג מגבולות המגרש וזהות המאמן. פה סאגת דונארומה וראיולה, שם עניינים פיננסיים עם אופ"א. בלאגן טוטאלי. רק קבוצה מבורדקת כזאת מסוגלת להפסיד 3:0 במשחק שבו בעטה לשער 23 פעמים (12 למסגרת), ויריבתה רק 4.
3. כמעט במקביל ל"הודעת הפרישה" של מילאן ממאבקי הצמרת, הודיע קאקה על פרישה רשמית ממשחק במילים הבאות: "אבי, זה היה יותר ממה שיכולתי לדמיין. תודה רבה! אני מוכן עכשיו לשלב הבא במסע. בשם ישו, אמן".
יש בתזמון ההודעה לא מעט סמליות כי היום, יותר מתמיד, קאקה הוא זיכרון ישן ורחוק למילאן של פעם. לקבוצה המסודרת והיעילה שזכתה בליגת האלופות ב־2007, לימים שבהם שילבה בין העוצמה של גאטוסו, הגאונות של פירלו, הדחיקות של אינזאגי והקלאסה של הברזילאי.
המילאנזים אחרי התבוסה לוורונה. אומרים שהיה פה שמח // צילום: אי.פי
אבל קאקה הוא הרבה יותר מזה, הוא זיכרון ישן ורחוק לכדורגל של פעם. לימים שבהם השחקן הטוב בעולם היה אדם בשר ודם, אחד שנתון למשברים ולפציעות, כזה שיכולותיו נתקלים בסף, דמות עגולה עם התחלה, אמצע וסוף. קשה לזכור זאת היום, אבל לפני שלאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו שלטו בענף, הברזילאי היה האחרון שהחזיק בשתי ידיו בכדור הזהב. הוא עשה זאת בעונה של 18 שערים בכל המסגרות, שכללה תצוגת מנהיגות בדרך לזכייה בליגת האלופות.
וכמה מעניין היה לראות את המסע שעבר קאקה. תחילתו כשפרץ לתודעה בסאו פאולו, היה שותף לזכייה במונדיאל 2002, הפך לכוכב ענק במילאן, דעך בריאל מדריד ועבר לארה"ב לתרום מאופיו המיוחד. את כל הדרך עשה בשלווה ובאמונה. וזה הייחוד של קאקה - כוכב ענק, ואדם רגיל. לכו תמצאו כאלה היום.
4. 69 משחקים ברציפות ללא הפסד במסגרות מקומיות - 60 ניצחונות ותשע תוצאות תיקו - ובסך הכל 585 ימים מבלי להפסיד משחק בליגה, גביע וגביע הליגה. זה הרצף הנדיר, שניפץ שיא בן 100 שנים, שבו החזיקה סלטיק והסתיים אמש בתבוסה 4:0 להארטס (ניר ביטון לא היה בסגל). היה זה ההפסד המקומי הראשון של ברנדן רוג'רס מאז מונה למאמן, וגם הניצחון הגדול ביותר של הארטס על האלופה מאז 1895.
בסיום, אוהדי שתי הקבוצות עמדו ומחאו כפיים לצד שלהם. אלו של המנצחת על התצוגה ההיסטורית ואלו של המפסידה על ההישג ההיסטורי שהגיע לסיומו. כל מי שנכח באצטדיון באדינבורו עשה זאת כי הבין שצפה בבאג במערכת - כדורגל תחרותי לא יכול להתקיים כדיקטטורה, ותמיד מפתיע לראות את הדיקטטור נופל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
