אם אי פעם יצא לכם לומר למישהו "סלפי, השתגעת? עכשיו?", מחקר חדש שבדק את התופעה חוזר וקובע כי תופעת צילומי הסלפי עלולה להוות בעיה נפשית בקרב אלה שמרגישים צורך בלתי נשלט לצלם תמונה.
רק בחודש האחרון דווח בעולם על שני מקרים חריגים בהם חובב סיכונים סיני תיעד את מותו כאשר ניסה לצלם סלפי מהקומה ה-62 של גורד שחקים וצעירה מניו זילנד שמתה בלונדון לאחר שנפלה מהקומה השנייה במהלך ניסיון קטלני לתעד את עצמה.
להפרעה זאת יש כבר שם "סלפיטיס". מונח זה הומצא לפני שלוש שנים במסגרת דיווח חדשותי הומוריסטי בו נטען כי ההתאחדות הפסיכיאטרית בארה"ב בוחנת אפשרות להגדיר צילומי סלפי אובססיביים כהפרעה נפשי. הבדיחה הפכה מאז למחקר עולמי בו חוקרים הודים ובריטיים אף החליטו לפתח "מדד התנהגות" שידרג את חומרת הפרעת הסלפיטיס בקרב הנבדקים. לדברי החוקרים לתופעת הסלפיטיס יש מאפיינים הדומים להתנהגות ממכרות אחרות.
המדד פותח באמצעות קבוצות מיקוד רבות בהם השתתפו 200 נבחנים כדי לגלות את הניע את חולי הסלפיטיס ובהמשך נוסה על 400 נשאלים.
בממצאים שפורסמו ב"כתב העת הבינלאומי לבריאות הנפש והתמכרות" נטען כי ישנן שלוש דרגות חומרה למחלת הסלפיטיס:
גבולי (Borderline): צילום סלפי לפחות 3 פעמים ביום מבלי להעלות אותם לרשתות החברתיות.
חמור (Acute) – צילום סלפי לפחות 3 פעמים ביום והעלת כל התמונות לרשתות החברתיות.
כרוני (Chronic) – דחף בלתי נשלט לצלם תמונות סלפי מסביב לשעון והעלאתן לרשתות החברתיות יותר מ-6 פעמים ביום.
סובלים מסלפיטיס?
לטענת החוקרים חולי הסלפיטיס מטבעם מחפשים תשומת לב וסובלים מבטחון עצמי נמוך. ריבוי תמונות הסלפי מצידם נועד לפצות על תחושותיהם על ידי שידרוג מעמדם החברתי ורצון להרגיש שייכים לבוצה חברתית על ידי העלאת תמונות סלפי לרשתות החברתיות באופן שיטתי.
בנוסף לדרוג חומרת ההפרעה החוקרים פיתחו 20 אמירות שבאמצעותן ניתן לדרג את חומרת הסלפיטיס בסיוע תשובות הנשאלים. לדברי אחד החוקרים "עושה רושם כי קיום ההפרעה אושר. אנו מקווים כי מחקר נוסף יעשה לצורך הבנה עמוקה יותר כיצד ומדוע אנשים מפתחים התנהגות אובססיבית ומה ניתן לעשות כדי לסייע המושפעים הכי הרבה".
בשנים האחרונות זוהו הפרעות נפשיות נוספות הקשורות להתפתחויות טכנולוגיות כמו "נומופוביה" שמבטא הפחד מלהיות מרוחק מטלפון נייד. עם זאת מדענים אחרים כמו הפרופסור סיימון ווסלי מקינגס קולג' בלונדון הביע סקפטיות לגבי האבחון החדש. לדבריו אם התופעות המתוארות במחקר נכונות, המחקר עצמו הוא סלפי אקדמי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו