1. המקום הרביעי בליגה הספרדית, העלייה לשמינית גמר ליגת האלופות רק מהמקום השני בבית, ואפילו הניצחון הדחוק על אל־ג'זירה בחצי הגמר, השכיחו מעט את העובדה כי 2017 היא שנה היסטורית בהיסטוריה הנוצצת של ריאל מדריד.
הרי אומרים שאתה טוב כמו הדבר האחרון שעשית, ולכן היה זה כל כך חשוב וסמלי שאת השנה המופלאה הזאת יסיימו הבלאנקוס עם גביע העולם למועדונים - תואר חמישי ב־12 החודשים האחרונים שמצטרף לאליפות, לליגת האלופות, לסופרקאפ אירופי ולסופרקופה ספרדי.
בתקופה שבה האדם סובל מזיכרון קצר טווח, ה־0:1 על גרמיו בגמר שלא התעלה לרמה גבוהה הוא, בסופו של דבר, חותמת על היותה של ריאל מדריד הקבוצה המצליחה והמעוטרת ביותר על הגלובוס (ראו טבלה). הראשונה להגן על תואר אלופת העולם למועדונים וכזו שמחזיקה בשלושה גביעים כאלה - בדיוק כמו ברצלונה. שבוע לפני שהן נפגשות זו מול זו לקלאסיקו, האלופה השתמשה בטורניר באבו דאבי כדי להזכיר מי זאת בדיוק ריאל - טובה כמו הדבר האחרון שעשתה.
2. כשכריסטיאנו רונאלדו עמד לפני עשרה ימים במגדל אייפל, מערסל בידיו כדור זהב חמישי במספר, הדבר היחיד שעבר בראשו היה: "הנה זה מתחיל שוב". הפרס האישי אתחל את מנגנון הגדולה של מספר 7 ושימש יריית פתיחה לשנה חדשה, שבה יש לסמן מטרות חדשות ולהשיג אותן כדי לערסל בסוף השנה הבאה כדור זהב נוסף. ככה עובדים הגדולים.
גביע העולם למועדונים - עצם בגרון עבור רוב השחקנים האירופאים - היה הזדמנות פז עבור כריסטיאנו להעצים את המורשת כבר בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו. אבו דאבי, אל־ג'זירה, גרמיו, שממיו, אותו השמות לא מעניינים, רק התמונה הסופית. אם יש גביע, הוא שם. אם יש הזדמנות לשבירת שיאים, הוא שם בטירוף.
"חשוב לי מאוד להיות כאן, זה רגע אדיר בקריירה", אמר שלשום, "תמיד רציתי להשאיר חותם בכדורגל העולמי". אז אחרי שכבש בחצי הגמר, הפורטוגלי עולה לראש טבלת הכובשים של המפעל, הוא חיפש מה עוד אפשר לעשות בגמר, ומצא. שער ניצחון בבעיטה חופשית הביא את הגביע למדריד, כמובן, אבל גם הפך אותו לראשון שכובש בשני משחקי גמר ברציפות והעלה את מאזנו ב־2017 (קבוצה ונבחרת) ל־53 שערים. בדיוק כמו לאו מסי, שאותו הוא יפגוש בשבת.
3. עד שנת 2006, כשמחברים את גביע העולם למועדונים למתכונתו הקודמת כגביע הבין־יבשתי, מאזן הכוחות בין אירופה לדרום אמריקה היה שווה, עם יתרון מסוים לזכות הלטינים. הפערים בין הקבוצות היו קטנים עד לא קיימים, אך בעשור האחרון הם נפערים לרמה שמוציאה את העניין מטורניר שזהות האלופה בו ידועה מראש.
להוציא את ה־0:1 של קורינתיאנס על צ'לסי ב־2012, עשר מ־11 הזוכות האחרונות היו אירופיות, וגם אם התוצאה לא תמיד מרמזת על כך, הן עשו זאת בקלילות יחסית. הרי אם בתוך אירופה הפערים הולכים ונעשים בלתי ניתנים לגישור, מול דרום אמריקה הקבוצות העשירות של אירופה פתחו פער גדול עוד יותר. כל כך גדול הפער הזה, שריאל יכולה לשלוף עשרות מיליוני יורו בלי שהדופק שלה יעלה על ויניסיוס ג'וניור בן ה־17 לפני שכבש אפילו שער אחד בקבוצה הבוגרת של פלמנגו.
גרמיו קבוצה טובה ומוכשרת, שלא יהיה ספק לגבי זה, אבל כשמביאים בחשבון את כל המשתנים המקצועיים והכלכליים - שווי סגל, משאבים, משכורות ועוד - חייבים להודות שאין לה מה למכור.
בעצם, דווקא כן. היא יכולה לעשות כמה מיליונים על לואן, ראמירו וז'אילסון. יש באירופה מי שכבר מתעניין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
