"אירוע ההתמוטטות של אליניב ברדה דומה מאוד למקרה של כדורגלן מכבי ת"א מני לוי, שהתמוטט במשחק באיצטדיון טדי ב־2002, רק הסוף היה אחר. שניהם סבלו מ'קומודיו קורציס' - איבוד הכרה של הלב - אבל למזלו של ברדה, ההחייאה שבוצעה בו היתה מוצלחת, והוא יצא מהאירוע הזה בשלום".
את הדברים הללו אמר אתמול בשיחה עם "ישראל היום", אחד ממומחי הלב הגדולים בישראל, ומחלוצי המחקר בהפרעות קצב, פרופסור אברהם כספי, לשעבר ראש מכון הלב בבית חולים קפלן, וכיום הקרדיולוג הראשי של מכבי שירותי בריאות.
קפטן הפועל ב"ש אליניב ברדה התמוטט ב־7 בנובמבר במהלך אימון לאחר שכדור תועה פגע בחזהו. פרופסור כספי הסביר שהפעילות החשמלית של הלב בנויה כך שיש חלקיקי זמן אפסיים, שבהם הלב נמצא במצב שהוא נכנס לאי סדר בגלל מערכת פתיחה וסגירה של מסלולי הולכה חשמלית. הסיכוי שיקרה משהו לאדם באותו חלקיק זמן הוא מאוד קטן, וברדה נכנס למרווח הזמן הקריטי הזה.
ברגע שהכדור פגע בחזהו, הפרעת הקצב היתה כאוטית וקטלנית וגרמה לפרפור חדרים ומוות קליני, אלא אם כן מתבצעת החייאה מקצועית כפי שהפיזיותרפיסט של האלופה דימה טרשצ'נקו ביצע בקפטן.
פרופסור כספי הוסיף כי מכשיר ההחייאה (דפיברילטור) חייב להיות ברשותו של כל מועדון כדורגל, ובמקרה חירום הפעלתו פשוטה, אך קריטית להצלת חיים.
התיאוריה או הרגש?
לגבי חזרתו של ברדה לפעילות מלאה, אומר כספי שיש קונפליקט גדול בין תאוריה ומדע לבין הרגש והוא רוצה לראות את הרופא שייתן לברדה את האישור לחזור לשחק: "יש פה קושי מטורף. אם אני הייתי צריך להחליט אם לחתום או לא – לא הייתי עושה את זה למרות שהסיכון שמשהו יקרה לאליניב בעתיד שואף לאפס. הוא צריך לקבל את האחריות על עצמו. הנתונים מראים שיש לו לב בריא, הוא לא זקוק לטיפול, אבל אחרי אירוע כזה יש החלטות שהן של הכדורגלן עצמו".
פרופסור כספי ששימש עד מומחה בתביעה של משפחתו של מני לוי נגד הרופאים, שאישרו את חזרתו לפעילות ספורטיבית. כספי טען להגנת הרופאים, שבנתונים הרפואיים של לוי לא היתה עדות למחלה מוקדמת, וכי הם פעלו בזהירות מופלגת בלוי, העבירו אותו בדיקות רבות שלא העלו ממצאים חריגים, ועדיין החזירו אותו לפעילות בהדרגה, בערך כשנה לפני שהתמוטט. כספי העריך בדיון המשפטי, כי כמו במקרה של ברדה, גם במקרה מני לוי – הכדור שפגע בחזהו, גרם לאותה תסמונת קומורדיו קורציס.
"חוק האק"ג? בזבזני"
כספי, שמתמחה גם ברפואת ספורט, הוא מתנגד גדול לחוק הספורט, שדורש בדיקות אק"ג לספורטאים במאמץ ובמנוחה, וחושב שהוא מיותר ובזבזני.
"ברוב מדינות העולם אין דבר כזה, משקיעים פה כספים ומשאבים עצומים כדי למצוא מקרה אחד לעשרות אלפים", אמר כספי והוסיף: "זה חוק שיצא ממשרד החינוך והספורט, ולא ממשרד הבריאות, ואין לו ערך. יש מספיק תחנות בחייו של אדם שבהן הוא נבדק. אם אגודה רוצה לבצע בדיקות מיוזמתה, זכותה, אבל לא כחוק שדורש בדיקה בעלות של מאות שקלים".
כספי המשיך ואמר: "אני פוחד יותר מבדיקת הרופא ומהיכולת שלו לפענח כראוי בדיקת אק"ג, כי כדי לאבחן דקויות, אתה צריך להיות מומחה. ורוב הרופאים לא יודעים לאבחן. זה הופך את בדיקות הארגומטריה בספורטאים ליקרות בעולם מבחינת עלות מול תועלת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
