המפתח למה שיתרחש בימים הקרובים, בעקבות הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, טמון בהתנהלות סביב "המרעום" האולטימטיבי, הלוא הוא הר הבית, והשחקנים שפעילים סביבו. מי שישלוט על גובה הלהבות שם - ישלוט במידה רבה גם על גובה הלהבות בשלשת המעגלים הרחוקים יותר מההר: ערביי ירושלים, ערביי ישראל וערביי יהודה ושומרון.
המוסלמים כבר הבהירו כי לא יסתפקו בכיבוי האורות הסמלי שהאפיל אתמול לזמן קצר את המתחם המקודש במחאה על צעדי טראמפ. השאלה היא עד לאן ירחיקו לכת.
האינטרסים סותרים: ציר האחים המוסלמים - טורקיה, קטאר, אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הישראלית וחמאס - כבר עושה הכל כדי לתעל את המחאה לכיוון הדתי, לשכנע שוב את ההמונים ש"אל־אקצא בסכנה". לפני ארבעה חודשים זה הצליח להם. ישראל התקפלה והסירה את המגנומטרים שהוצבו בהר בעקבות הפיגוע שם. הפעם זהו משבר ללא נקודת סיום דומה. "הכרה" אינה מגנומטר. טראמפ הרי אינו מתכוון לקפל את הכרתו בירושלים כבירת מדינת ישראל.
זעם בעולם הערבי // צילום: EPA
ישראל מצידה עושה כל שביכולתה כדי לבודד את ההר מהסערה הנוכחית, הן בהר עצמו והן בעיר העתיקה ובעוטף הר הבית. בעיתות דומות בעבר הוגבל למשל גיל המתפללים שכניסתם להר הותרה, ואף נמנע מדמויות המזוהות עם הפלג הצפוני וחמאס ירושלים מלהגיע להר. גם הפעם תנסה המשטרה להקדים תרופה למכה באמצעות שיח, מודיעין ופיקוח מוקדם. אם יחזור על עצמו דפוס המחאה השקטה וההמונית מלפני ארבעה חודשים, למשטרה יהיה קשה להתמודד עימו. היא מיומנת יותר בטיפול במתפרעים.
בין ישראל שמחפשת שקט, לבין ציר האחים המוסלמים שמחפש תבערה, נמצאים הרשות הפלשתינית ואבו מאזן שמשחקים משחק כפול. אבו מאזן מדבר לכאורה על מחאה בשליטה, אבל במקביל הוא מבטיח (מייד לאחר נאום טראמפ), ש"כל המקומות הקדושים בירושלים ימרדו בכל ניסיון לשנות את הזהות שלה". כפל הלשון הזה מתיר את הרסן! גם המופתי של הרשות הפלשתינית, מוחמד חוסיין, שהוביל עם אחרים את "מחאת המגנומטרים", שב עתה ומשתמש בהר כקרדום לחפור בו וכפתיל להבערת האש. חוסיין הקדים והודיע, עוד לפני הצהרת טראמפ, כי תושביה הערבים של ירושלים, הפלשתינים וכל המוסלמים לא ישלימו עם ההכרה בירושלים כבירת ישראל ו"יעשו הכל כדי לסכלה". האופן שבו יסתיימו היום התפילות היום בהר הבית ובמסגדים בירושלים וביו"ש ילמד לפיכך לא במעט על הצפוי בהמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
