באוגוסט 1962 התחולל מפנה דרמטי ביחסיה של ארה"ב עם ישראל, כאשר הנשיא ג'ון קנדי החליט לנטוש את המדיניות האמריקנית הקבועה ולספק לממשלתו של דוד בן־גוריון טילי קרקע־אוויר מדגם הוק (בתקווה שבתמורה תגמיש ישראל את עמדותיה בסוגיית הפליטים הפלשתינים).
55 שנים מאוחר יותר הגיע הנשיא טראמפ אל קו פרשת מים נוסף, כאשר בנאום נועז ומרגש החליט להתנתק מן העמדה האמריקנית המסורתית ולהכיר בעובדה, שאיננה ניתנת לערעור או להפרכה, שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל. בה בשעה, החל בהיערכות להעברתה של השגרירות האמריקנית לבירה.
בהתאם לגישה הראשונית, רק הסכם בין הצדדים היה אמור להגדיר את מעמד הקבע של העיר. מדיניות זו לא נזנחה גם לאחר שהתברר סופית, עוד ביולי 2000, שנסתם הגולל על הסיכוי לממש את חזון ההסדר בירושלים, וזאת בעקבות סירובו הבלתי מתפשר של יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, לקבל את המתווה מרחיק הלכת שהציעה ישראל. לנוכח הפער הבלתי ניתן לגישור בין המדיניות האמריקנית לבין ההוויה הממשית עמוסת המחלוקת, העובדה שדווקא דונלד טראמפ החליט לחצות את הרוביקון אינה צריכה להפתיע. הנשיא ה־45 כבר הוכיח את נכונותו לקבל החלטות מחוץ לקופסה, ובניגוד לתפיסתם של הדרגים המקצועיים.
בהקשר הירושלמי חברו זו לזו מחויבותו העמוקה של הבית הלבן למסד הערכי והאידיאולוגי של "היחסים המיוחדים" ואמונתו שהנסיבות הגיאו־אסטרטגיות באזור הבשילו כעת למהלך. העובדה שהסוגיה הפלשתינית אינה ניצבת היום במוקד חשיבתו של העולם הסוני המתון מאפשרת, בראייתו של הנשיא, ליטול את הסיכון המחושב הטמון בהחלטת ההכרה. אפשר, אפוא, להגדיר את הצעד כמהלך בונה אמון כלפי ישראל, העשוי להניב תמורות מצידה ולאפשר לה להשתלב במסגרת של חזית בלימה אזורית רחבה אל מול האיום האיראני.
כמו בעסקת טילי ההוק, שהיתה אמורה להוביל ליישובה של בעיית הפליטים, כך מקווה טראמפ ש"הכרזת ירושלים" תהווה זרז דווקא, ולא מכשול, בדרך לגיבושו של סדר אזורי חדש בהשתתפות ישראל. ב־1962 נגוזה עד מהרה תקוותו של קנדי אל מול התנגדותו הנחרצת של העולם הערבי לתוכנית שגובשה ליישוב בעיית הפליטים (וזאת בלי קשר לעמדתה של ישראל). לא נותר אלא להמתין ולראות אם גורלו של התהליך המדיני והאסטרטגי שבפתח יהיה שונה. העובדה שההכרה בירושלים כבירת ישראל אינה עתידה להביא בעקבותיה להעברתה בפועל של השגרירות בעתיד הקרוב, והעובדה שנלוותה לה גם הבעת תמיכה בפתרון שתי המדינות, עשויות למתן את התגובות על המהלך בעולם הערבי - ולפתוח חלון הזדמנות לקידומו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו