המוטיבציה לשירות ביחידות קרביות בצה"ל - הנמוכה ביותר מזה עשור

המוטיבציה לשירות קרבי של המתגייסים הטריים לצה"ל במחזור נובמבר הנוכחי נמצאת בשפל של עשור, והיא נמוכה אף יותר מהמוטיבציה הירודה של המתגייסים לצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה - כך נודע ל"ישראל היום". 

את ניצני המגמה המדאיגה אפשר היה לראות כבר בגיוס אוגוסט האחרון, אז עמדה המוטיבציה של גברים לשירות קרבי בצה"ל על כ־67 אחוזים. בגיוס נובמבר שמתקיים בימים אלה המגמה מדאיגה אף יותר. 

בצה"ל מסרבים למסור באופן רשמי את נתון המוטיבציה לשירות קרבי במחזור הגיוס הנוכחי, אך כאמור מדובר בנתונים המדאיגים את צמרת הצבא מאוד, לאור העובדה שהם נמוכים אף מהמוטיבציה לשירות קרבי שנרשמה לפני כעשור, במחזור הגיוס נובמבר 2007, מייד לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז רק 66.3 אחוזים מהגברים הביעו את רצונם לשרת בקרבי.

"המגמות מטרידות מאוד", אמר ל"ישראל היום" גורם המעורה בפרטים, "לוחמים מעדיפים הגנה אווירית על פני גולני, פיקוד העורף על פני גבעתי, מג"ב על פני כפיר. זה נובע ממגמות רחבות יותר בחברה הישראלית, וזה משהו שצריך לשים עליו דגש ולמצוא דרך להתמודד איתו".

בשיחה עם כתבים צבאיים הודה אתמול גורם בכיר באגף כוח האדם כי "הרצון לשרת בצבא הולך ויורד, באחוזים נמוכים מאוד, אבל יורד". לדבריו, הירידה במוטיבציה לשירות קרבי נובעת בין השאר מהשקט הביטחוני ומתחושתם של בני הנוער שאין כעת איום משמעותי על מדינת ישראל. עוד הסביר הבכיר בשיחה עם כתבים כי הנוער שואל את עצמו היום יותר "מה יוצא לו" מהשירות הקרבי בצה"ל. 

בצה"ל בחרו אתמול, כאמור, לא להציג את הנתונים המלאים והדגישו ששורות הלחימה מלאות. עוד הודו בצבא כי בעיות המוטיבציה הן בעיקר בחילות האיסוף הקרבי, השריון, ההנדסה והתותחנים, אך במחזור הגיוס הנוכחי לא נרשם מחסור של לוחמים ביחידות אלה. בצבא מדגישים עוד כי זמן קצר לאחר הגעתם ליחידות משנים החיילים הצעירים את דעתם, והמוטיבציה שלהם עולה. 

 

התוכנית: עידוד הגיוס

לנוכח המגמה המדאיגה, בצה"ל עמלים בימים אלה על תוכנית אסטרטגית נרחבת לעידוד הגיוס בקרב בני נוער. התוכנית אינה בשלה עדיין ונמצאת בשלבי גיבוש אחרונים באגף כוח האדם בצבא, יחד עם משרדי החינוך והביטחון, כמו גם גורמים נוספים. התוכנית אמורה לצאת לפועל בחודשים הקרובים, והרעיון הכולל הוא לגעת בבני הנוער בשלבים מוקדמים בתהליך המיון לצבא בכל מקום אפשרי, ובין השאר בבתי הספר וברשויות השונות.  

במסגרת התוכנית האסטרטגית תחוזק ההכנה לשירות בצה"ל בקרב תלמידים בכיתות י"א וי"ב. למאמץ החשוב יגייס הצבא משאבים רבים העומדים לרשותו, לרבות מפקדים בקורסים, מורות חיילות, גדנ"ע ועוד. בין השאר נבחנת האפשרות שברבעון הראשון של 2018 יתבצע פיילוט, שבמסגרתו יפוזרו בבתי הספר כ־60 חניכים של המכללה לפיקוד טקטי, שמיועדים להיות מפקדי פלוגות בצבא. החניכים יוצבו בבתי ספר שייבחרו בהתאם לפוטנציאל השירות הקרבי של תלמידיהם, וישוחחו עם התלמידים על שירות משמעותי. 

אפשרות נוספת שעולה בדיונים על התוכנית היא לשלוח לבתי הספר גם את החניכים במכללה לפיקוד המטה, שמיועדים להיות מפקדי גדודים. על פי התוכנית שנבחנת כעת, החניכים עתידים לקיים שיחות עם הורי התלמידים.

מלבד התוכנית הזו, בצבא הציגו כבר לפני כמה חודשים תוכנית לשיפור מעמדם של הלוחמים בצבא, שבמסגרתה הבחינו בין לוחמי חוד ללוחמים. במסגרת זאת מתועדפים כיום לוחמי החוד, הזוכים לדמי קיום גבוהים יותר, כ־2,000 שקלים בחודש - בהשוואה ל־1,616 שקלים ללוחמים. כמו כן, לוחמי החוד עתידים לזכות בהטבות נוספות, ובהן טיול משתחררים, תעודות לוחם חוד, סמלים ודרגות ייחודיים ושוברי הטבות בלימודי נהיגה ופסיכומטרי.

 

הצפי: זינוק במתגייסים

בתוך כך, קצין בכיר באכ"א הציג אתמול לכתבים תחזית שלפיה בעוד כעשור יהיו 17 אלף מתגייסים יותר מאשר היום - וזאת לאור ניתוח הדמוגרפיה של הילודה בשנתונים הרלוונטיים. לנוכח הגידול הצפוי, בתקופה האחרונה הוקמה בצבא "ועדת צבא העם" בראשות ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, במטרה לגבש המלצות כיצד לנהל בצורה הנכונה את תוספות כוח האדם הגדולות הצפויות. 

הוועדה צפויה לבחון כמה חלופות, ובהן הוספת בני נוער למכינות הקדם־צבאיות, הרחבת קיצורי שירות, הקמת יחידות צבאיות חדשות בהתאם לצרכים המשתנים או גיבוש מודל שירות דיפרנציאלי בין לוחמים לאלו שאינם לוחמים. 

בצה"ל גם שוקלים את האפשרות לא להתנגד לקיצור שירות הגברים בחודשיים נוספים, שצפוי לחול על מתגייסי 2020. הצבא יידרש להציג את עמדתו בסוגיה במהלך שנת 2019. 

בינתיים, כזכור, צפויים להשתחרר בעוד כשלושה חודשים שני מחזורי גיוס גם יחד: החיילים שהתגייסו במארס 2015 ובאוגוסט 2015. זאת בשל קיצור שירות החובה לגברים מ־36 חודשי שירות ל־32 חודשים. עם ההכרזה על קיצור השירות, בצה"ל סברו כי יחסרו כ־6,000 חיילים בשנה, מהם כ־2,000 לוחמים. 

במשך תקופה ארוכה הדגישו בצבא כי ההכנות לירידה בכוח האדם לא מספקות, אך לאחרונה מדווחים באגף כוח האדם על פתרונות המניחים את הדעת, הכוללים בין השאר קיצור של תהליכי הכשרה, הגדלה של מכסת הלוחמים והחתמה של חיילים לחודשי קבע בודדים. בין הפתרונות לבעיה אפשר, כמובן, לתת מענה לצמצום נשירת החיילים משירות, כמו גם תוכנית חדשה לצמצום מספר הכלואים בצה"ל. 

בצה"ל סבורים שלאור הפתרונות שניתנו קיצור השירות לא יפגע בלוחמים, אך ייתכן שיורגש מחסור במערכים אחרים. המחסור במספר החיילים עקב קיצור השירות בצבא כולו יורגש עד שנת 2023 - אז ישתווה מספר המשרתים בצבא למספרם היום, טרם קיצור השירות, וזאת בשל הנסיבות הדמוגרפיות.

אם אכן יוחלט על קיצור שירות נוסף בשנת 2020, ירחק היום שבו ישתווה מספר החיילים המשרתים לאלה של היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו