כשמימין ומשמאל תמכו ב"חוק ההמלצות"

"חוק ההמלצות" הסעיר בימים האחרונים את המערכת הפוליטית ואף איים על שלמותה של הקואליציה. מתנגדיו טענו בתוקף כי החוק מהווה סכנה לדמוקרטיה, לא פחות. לדבריהם, החוק נועד להגן על אדם אחד בלבד – ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אלא שהרעיון למנוע מהמשטרה להמליץ בתום חקירה אינו חדש. במקרים רבים בעבר התייחסו רבים וטובים - מימין ומשמאל - והביעו ביקורת נוקבת נגד הנוהג למליץ המלצות, עד כי ניכר שמבחינה עקרונית ישנו קונצנזוס רחב למדי נגדו. 

הדבר לא מעיד בהכרח על עמדתם של כל המצוטטים בנושא החוק העומד לדיון כיום, חלקם - כמו המפכ"ל אלשיך - חזרו בהם בינתיים, וחלקם לא התבטאו עדיין בנושא החוק הנוכחי. 

כעת, כאשר ראש הממשלה נתניהו ביקש להחריג עצמו מהחוק, ניתן לחזור ולדון בו עניינית. לשם כך חזרנו אל מקרים בעבר בהם הביעו גורמים שונים תמיכה באיסור ההמלצות.

 

- רוני אלשיך, המפכ"ל: "אלשיך שוקל לא להמליץ יותר לפרקליטות על הגשת כתבי אישום". (גלובס, 11.1.16)

-  שי ניצן, פרקליט המדינה: מסכים עם המפכ"ל שאין צורך בהמלצת המשטרה. (גלובס, 11.1.16)

צילום: AFP

- יהודה ויינשטיין, היועמ"ש לשעבר: מסכים עם המפכ"ל שאין צורך בהמלצת המשטרה. (גלובס, 11.1.16)

- איילת שקד, שרת המשפטים: "בנוגע לחוק ההמלצות, אם שמים בצד את העניין הפרסונלי, במהות הוא הגיוני. הגנה על זכויות חשודים על חשבון זכות הציבור לדעת". (פורום סבן, 2.12.17)

- עו"ד ליאת בן ארי שווקי, פרקליטת מחוז תל-אביב: לדעתה אין מקום שהמשטרה תמליץ האם להעמיד לדין, ועליה להסתפק בסיכום של הראיות. "ההמלצות הללו הן בערבון מוגבל לחלוטין, וכך צריך להתייחס אליהן", הוסיפה. (כנס מחוז ת"א של לשכת העו"ד, ע"פ אתר ניוז1 11.5.2.15)

צילום: דודי וקנין

- פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "אם מדובר בסיכום התיק זה בסדר. אבל המלצות אם להעמיד לדין או לא זה עניין אחר  לגמרי, ועקרונית אין לו מקום" (ישראל היום, 3.12.17)

- גבריאל בך, שופט עליון לשעבר: "אני מנעתי בתקופתי כפרקליט המדינה את המוסד של המלצה משטרתית. בזמני ביקשתי מהמשטרה להביא לידיעתי את ההתרשמות שלהם מהעדים שהם חקרו, את הספקות שהתעוררו בחקירה. אבל בסופו של דבר רציתי מהמשטרה רק את עובדות המקרה. מה שלא רציתי מהמשטרה כי זה לא חלק מתפקידה הוא המלצה אם יש להעמיד לדין. זהו התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ששוקלים גם את האינטרס הציבורי" (ראיון ל"הפרקליטים", 2002) 

צילום: אורן בן חקון

- פרופ' מרדכי קרמניצר: "לא ברור כלל שעצם גיבושן של המלצות כאלה הוא בתחום סמכותו של הגוף החוקר, וכי ראוי שהגוף החוקר יסכם את חקירתו בהמלצה. קיים כאן חשש ממשי להטיה מובנית של ההמלצה בכיוון העמדה לדין. שהרי באופן זה מגדיר הגוף החוקר את עבודתו כהצלחה, ומי מוכן ורוצה להודות בכישלון? מכאן גם החשש לפרסום שיש בו פגיעה בלתי מוצדקת בכבודם של בני-אדם". (העין השביעית, 1.5.2000)

- אליקים רובינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה וסגן נשיא בית המשפט העליון: "הקושי נובע מפרסומן או הדלפתן של ההמלצות לתקשורת .בנושא זה סבר מלכתחילה היועץ המשפטי לממשלה כי יש מקום לאסור כליל על מתן המלצות על-ידי המשטרה, עקב הנזק שעלול להיגרם ושנגרם בעבר מפרסומן ברבים" (סיכום דיון הועדה ליישום דוח וינוגרד בעניין פרסום חקירות משטרה, מצוטט בפרוטוקול הדיון ב-10.6.2002)

צילום: יהושע יוסף

- הנחיות היועמ"ש רובינשטיין: "ככלל, לא יפורסמו המלצות הגוף החוקר בסיומה של חקירה עם העברת התיק לתביעה. עם זאת, במקרים בעלי עניין ציבורי מיוחד, כשהמשטרה סבורה כי יש עניין מיוחד בפרסום המלצותיה, תוכל המשטרה לעשות כן, לאחר שהתייעצה וקיבלה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליטת המדינה. בהתייעצות יידונו הן עצם הפרסום והן נוסחו".

- פרופ' אמנון רובינשטיין, לשעבר חבר כנסת: "למה צריכה להיות בכלל הודעה בסיום חקירה? אני העברתי בכנסת את חוק הידוע והשימוע, והוא התייחס להגשת כתב אישום. חקירה היא על אחת כמה וכמה, זה הרי קל וחומר. אז למה צריכה להיות הודעה? בגלל העניין הציבורי?" (דיון  בוועדה לענייני ביקורת המדינה, 26.6.2002)

- ויצמן שירי, חבר כנסת לשעבר והיום אקטיביסט ממפגיני פ"ת, לאחר שפורסמה המלצת המשטרה להעמידו לדין בקשר לעמותות ברק: "היום זה קורה לחבר כנסת, מחר לקצין משטרה בכיר, ומחרתיים לכל אדם אחר ממיניסטריון כלשהו. כשמבקר המדינה טיפל בכל מה שקשור לעמותות אף אחד לא דיבר איתי, ופתאום, דרך הרדיו, הכל נודע לי". (הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 26.6.2002)

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו