הסופרת נאוה סמל הלכה לעולמה

הסופרת, המחזאית, המשוררת, התסריטאית והמתרגמת נאוה סמל הלכה לעולמה בשבת לפנות בוקר, זאת לאחר מאבק במחלת הסרטן שהתגלתה אצלה בחודשים האחרונים. סמל היתה מאושפזת בבית החולים תל השומר, ונפטרה כשהיא בת 63 בלבד.  

סמל, ילידת תל אביב. היא אחותו הקטנה של שלמה ארצי ורעייתו של נעם סמל, מי שהיה מנכ"ל הקאמרי במשך 25 שנה ופרש באחרונה מתפקידו. היא פירסמה עשרות ספרים, מחזות, ליבריות לאופרה ותסריטים.

כבת לניצולי שואה, יצירותיה עסקו רבות בשואה. כך, למשל, ספרה "כובע זכוכית" (1985) עוסק בדור השני לשואה, הספר "גרשונה שונה" עוסק בחיים של משפחה של ניצולי שואה בתל אביב; הספר "לעוף מכאן" עוסק בניצול שואה מתוניסיה שמלמד נערה ישראלית שיעורים בהישרדות. אופרה על פי "לעוף מכאן", בהלחנת אלה מילך-שריף, עלתה ב-2010 בתיאטרון הקאמרי בשיתוף האופרה הישראלית ותזמורת הסינפונייטה באר שבע. גם הספר "צחוק של עכברוש" עוסק בשואה, וגם הוא הפך לאופרה שהועלתה בקאמרי ב-2005 בבימויו של עודד קוטלר ובשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית.

בשנה שעברה יצא ספרה האחרון "פאני וגבריאל", והשנה עלתה על הבמה ההצגה "סבתא חבל על הזמן" שכתבה סמל, הצגת יחיד בכיכובה של ליא קניג ובבימויו של רועי הורוביץ שעלתה בתאטרון הארצי לנוער. 

בראיון שהעניק למאיה כהן בעלה של נאוה, נעם סמל, והתפרסם במוסף שישבת של "ישראל היום" לפני כשבוע, הוא דיבר בכנות ובכאב על ההתמודדות עם מחלתה של נאוה. "בעקבות המחלה של נאוה אני מסתכל יותר על בני אדם, סופר את השעות, את הימים, את הלילות. כל יום הוא חגיגה", אמר.

הוא גם סיפר שהמחלה שיבשה להם תוכניות שהיו להם לאחר הפרישה שלו מניהול התיאטרון הקאמרי. "חלמתי לנסוע עם נאוה לקובה או להתלוות אליה לאחד המקומות שאליהם היא מוזמנת ברחבי העולם  להרצות", סיפר סמל. "חשבתי אפילו לקחת טיול מאורגן לוויטנאם, משהו שבחיים לא עשינו. תמיד הייתי נוסע לבד. אבל עם פרוץ המחלה של נאוה הכל השתנה. באפריל סיימתי את תפקידי ובמאי המחלה פרצה. לא הספקנו לנשום".

רק לפני שבוע נפטרה אמה של נאוה, בגיל 96. את הבשורה בישרו לנאוה בעודה מאושפזת בבית החולים. "שלמה (ארצי - מ"כ) צילצל אלי ב-2 בלילה והודיע לי", סיפר סמל בראיון. "אמא של נאוה נפטרה מזיקנה, נגאלה מייסוריה. בחודשים האחרונים היתה סיעודית בדיור מוגן".

על אף שידע שמצבה של נאוה אינו טוב, סמל שמר על אופטימיות וקיווה שתחזור הביתה. "אני שומר על אופטימיות אבל מכיר במציאות", אמר, "אני אופטימי זעיר".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו