עלייה במספר התינוקות שנולדו עם מומי לב, לעומת ירידה במספר התינוקות שנולדו עם מום במערכת העצבים ונכות קשה, לפי הערכות, בזכות נטילת חומצה פולית. אלו המגמות שעולות מדו"ח של משרד הבריאות בנושא מומים מולדים, המסכם את הלידות בשנים 2000 - 2014.
מומים מולדים הם סיבת המוות השנייה בקרב תינוקות, אחרי פגות וסיבוכיה, וגורמים ל־26.5% ממקרי המוות בתינוקות. באוכלוסייה הערבית מדובר בסיבת המוות הראשונה ושיעורה 41.5 מקרים ל־1,000 לידות. לפי הדו"ח, מבין המומים המולדים מומי הלב בתינוקות הם השכיחים ביותר - ועמדו על 11.6 מקרים ל־1,000 לידות.
מגמת העלייה נרשמה במום שנקרא פגם במחיצה הבין־חדרית (VSD), ששיעורו עלה מ־6.2 מקרים ל־1,000 לידות בשנת 2000 ל־8.3 בשנת 2014. לעומת זאת, במומי לב שנחשבים מורכבים יותר לא נרשמה עלייה. ההערכה היא שהעלייה בדיוק באיבחון בבדיקות האולטרה־סאונד לצד עלייה בגיל הנשים היולדות קשורה לעלייה במומים מסוג זה.
בדו"ח מופיעים גם ממצאים מעודדים שלפיהם נצפתה ירידה בשיעור המומים במערכת העצבים (ספינה ביפידה), שרירים ושלד, נשימה, מערכת העיכול ואנומליות כרומוזומליות. כך, למשל, בעוד בשנת 2000 עמד שיעור התינוקות שנולדו עם ספינה ביפידה, מום הגורם לנכות קשה, על 0.39 ל־1,000 לידות, ב־2014 חלה ירידה - 0.21 תינוקות ל־1,000 לידות.
מנגד, נצפתה עלייה בשיעור מומים במערכות הלב וכלי הדם, מערכת השתן, דופן הבטן, עיניים, אנומליות גנטיות ואברי המין. מבין המומים באברי המין, בדו"ח נמצא כי המום היפוספדיאס, שבו פתח מערכת המין הגברית נמצא נמוך יותר מהמיקום שבו הוא צריך להיות, נמצא במגמת ירידה, ושיעורו עומד על 3.61 לאלף לידות. לפי פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, "המום שנקרא היפוספדיאס מוסבר באופן חלקי על ידי חשיפה לחומרים כימיים מהסביבה כמו חומרי הדברה, מרככי פלסטיק, ביספינול A וחומרים משבשי פעילות אנדוקרינית. ייתכן שהרגולציה בישראל ובעולם המערבי גרמה לכך שהשימוש בחומרים אלו התמתן בישראל".
ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, שחיברה את הדו"ח, הדגישה כי "הדו"ח מצביע על הצורך להקים מערך דיווח מומים, המשלב פתרונות טכנולוגיים ואנושיים... על מנת לאפשר גילוי של סכנות לבריאות הציבור והתערבות במועד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו