חברה יפנית מעוניינת לרכוש חברת אשראי ישראלית

ענקית האשראי "קרדיט סאיסון" היפנית מעוניינת לרכוש את ישראכרט או לאומי קארד • נציגיה נפגשו עם הפועלים ולאומי והביעו נכונות לקנות את החברות

רכשית ענק בדרך? // צילום: גטי אימג' // רכשית ענק בדרך? // צילום: גטי אימג'

"אנחנו מתעניינים ברכישת ישראכרט, או לאומי קארד. נגיע שוב בינואר לישראל כדי לבחון רכישה", כך אמר אתמול טריוקי מאיקמה, נשיא ומנכ"ל Credit Saison, אחת משלוש חברות האשראי הגדולות ביפן לשר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. 

כהן ובכירים במשרדו עושים עם משלחת ישראלית "רוד שואו" לקידום עסקים עם יפן, בשיתוף מנכ"ל מכון היצוא גד אריאלי, שגרירת ישראל ביפן, יפה בן ארי, וגורמים נוספים. 

קרדיט סאיסון, המפעילה 26 מיליון חשבונות של כרטיסי אשראי, היא חברה ציבורית שרשמה אשתקד רווח תפעולי של 250 מיליארד ין, כ־2.5 מיליארד דולר. מאיקמה סיפר שבשבועות האחרונים ביקרו נציגי החברה בישראל, נפגשו עם בנק הפועלים ועם לאומי וכן עם המפקחת על הבנקים, חדווה בר, אך עד כה הבנקים לא קידמו מצידם את ההצעה. 

 

"יגדיל את התחרות" 

מאיקמה ביקש מהשר לקדם את הצעתו ולאפשר לחברת הענק היפנית להכניס רגל לשוק שנפתח לישראל מאז ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו ביפן ב־2014 וביקור הגומלין ההיסטורי של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בישראל. בעקבות חוק הריכוזיות שחוקק לפני כשנה, לבנקים ניתנה תקופה של שלוש שנים, שבמהלכן הם חייבים למכור את חברות האשראי שבאחזקתם. היפנים מבקשים לנצל את השנתיים שנותרו כדי להיכנס לתחום זה בישראל.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הסביר כי "הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים תסייע להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית הריכוזית כיום בישראל, וזאת לטובת הצרכנים, במטרה להפחית את העמלות והריביות". לדבריו, "ההתעניינות של גורם פיננסי רציני מיפן בתחום זה בישראל היא חסרת תקדים, והיא ממחישה את השינוי הדרמטי שחל ביחסה של החברה היפנית לישראל". 

גופים זרים בכלל מתקשים להיכנס לתחום הפיננסי בישראל. לא מעט בתי השקעות וגורמים עסקיים צפויים להתעניין ברכישה, שכן שוק האשראי בישראל הוא שוק פורח והריביות הנהוגות בארץ בתחום זה הן מהגבוהות בעולם המערבי. גם בתקופה זו, שבה הכסף זול במונחים היסטוריים, משקי בית משלמים ריבית של 8% עד 12% על הלוואות בכרטיסי אשראי. גורם חיצוני שייכנס לתחום עשוי לשכלל את השוק הפיננסי בישראל ששמר על עצמו בבועה גם בעידן הגלובליזציה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר