מודעות הבריאותית הולכת וגוברת וכולנו עושים דיאטה או מבטיחים ש"ממחר נתחיל". כדי להצליח במשימה נמלא את המקרר ואת המזווה במוצרי מזון בריאים ודיאטטיים - כאלה שמושגים כמו "דיאט", "לייט, "מופחת קלוריות", "קל" ו"לשומרי משקל" מתנוססים בגאון על האריזות.
ההבטחות האלה גורמות לנו לצרוך את אותם מוצרים יומרניים, שלא תמיד יסייעו לנו לרדת במשקל ולעיתים אף יהיו אלה שיקלקלו לנו את הדיאטה. "תחילה חשוב להדגיש שתהליך הרזיה ושמירה על המשקל לא תלויים בצריכת מוצרי דיאט", אומרת דניאל לונדון, דיאטנית קלינית ב"חלי ממן - קבוצת תמיכה לאורח חיים בריא". לדבריה, "מרבית האנשים חושבים שהם יכולים לצרוך את אותם מוצרים באופן חופשי, כשבפועל אין פתרונות קסם. לעיתים קרובות, דווקא אלו שצורכים מוצרים 'דלי קלוריות' הם אלו שנמצאים בעודף משקל, ונשארים בו".
למושגים המפוצצים שנושאים איתם הבטחות לגוף רזה אחראיות החברות והיצרניות, שמוודאות שהחלום להצלחה בדיאטה יגרום לנו לקנות אותם. לעיתים נגלה שאותו מוצר בגזרת הלייט יקר יותר מהמוצר בגרסה הרגילה, וזאת אף על פי שאין הבדל משמעותי בערכים התזונתיים.
ומה לגבי פיקוח על מכירת החלומות? במשרד הבריאות קיימת רגולציה רק לגבי הערך הקלורי של המוצרים, שמשמש קריטריון לסימון המושגים המבטיחים כמו "לייט", "דיאט", "קל" ו"מופחת קלוריות". הסימון בכינויים מסוג זה מעוגן בתקן הישראלי 1145, תחת השם "סימון מזון ארוז מראש".
לדברי גורמים במשרד הבריאות, תקן זה נמצא כעת בשלבים אחרונים של רביזיה ולקראת פרסום. במשרד הבריאות מדגישים כי חשוב להבין שגם אם המוצר עומד בקריטריונים המתאימים לטיעון כמו "דיאט", "דל קלוריות" או כל כינוי אחר, שברוב המקרים מתייחסים לקריטריון אחד בהרכבו התזונתי של המזון, אין הוא בהכרח מתאים לכל צרכן ולמצבו הרפואי. יתרה מכך, גם אם המוצר מתאים לצריכה, אין זה אומר שאפשר לצרוך אותו ללא הגבלה. כמו כן, מסבירים במשרד הבריאות, חשוב להתייעץ עם דיאטן או דיאטנית לגבי התאמתו לצריכה במסגרת תפריט המותאם לצריכה אישית.
משפחה נשקלת. להתאים את המוצרים לסוג הדיאטה // צילומים: GettyImages
עם העצה הזאת של משרד הבריאות פנינו לדיאטניות, כדי להבין מה מסתתר מאחורי המושגים המבטיחים. "'מופחת קלוריות', 'קל' ו'לייט' הם מושגים שיכולים להופיע על אריזת מזון שהושגה בהן הפחתת קלוריות של שליש לפחות, בהשוואה למוצר דומה", מסבירה לונדון. לדבריה, "מושגים כמו 'דיאטטי' ו'דל קלוריות' יכולים להימצא על אריזת מזון שמכילות עד 40 קלוריות ל־100 גרם במזון מוצק או עד 20 קלוריות ל־100 גרם במזון נוזלי".
לונדון ממהרת להדגיש כי מושגים אלה הם כמו מבצע ברשתות השיווק. "לפעמים, במוצרים מאוד יקרים, גם כשמורידים בשליש את המחיר, הפריט עדיין יקר. וכך זה גם לגבי הקלוריות", היא מדגישה, "הפחתה בשליש ואמירה של קל ודיאט לא מאשרות לנו לאכול ללא הגבלה. יש לבחור כמות מזון התואמת את הצרכים התזונתיים שלנו".
ויש גם מושגים מבלבלים, שיכולים להטעות. "כשעל אריזה מתנוססת המילה free, נדמה שיש לנו חופש לאכול הרבה", אומרת לונדון, "למושגים אלו אין הגדרה כמובן והם צריכים לעורר חשד בקרב ציבור הצרכנים. חשוב להבין שחוץ מירקות טריים, אין מזון חופשי".
טריק נוסף של יצרניות, המציעות מוצרי לייט ודיאט, הוא להחליף את המילה סוכר במונח מפוצץ שאין לנו שמץ מה הוא אומר. "ברשימת הרכיבים יהיו שמות שונים לסוכרים פשוטים ולא יהיה כתוב סוכר", אומרת טופז דרזנר, דיאטנית ראשית בשומרי משקל. לדבריה, "ברשימה המכובדת נמצא סוכרוז (סוכר לבן), פרוקטוז (סוכר פירות), גלוקוז, סירופ גלוקוז או של תערובת פרוקטוז־גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מיצי פירות, לקטוז (סוכר חלב), מלטוז וסירופ מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין".
"מחפשים פיצוי קלורי"
מוצרים ללא סוכר לא תמיד יהיו עדיפים על המוצר הרגיל. "אמנם במוצר אין סוכר, אך ייתכן שתכולת השומן בו תהיה גבוהה ולכן יכיל את אותה כמות קלוריות כמו המוצר עם הסוכר", מסבירה דרזנר. כך, למשל, שוקולד לסוכרתיים יכיל תחליפי סוכר ולא יוסיפו לו עוד מעבר לכך.
בקונפיטורות ובריבות בגרסת הלייט יגיע הסוכר מהפרי בלבד ויוותרו על הוספה שתגדיל את מספר הקלוריות. לדברי לונדון, "במחקר שערך פרופ' בריאן וונסינקי, חוקר התנהגות צרכנית בינלאומי, הוא בדק הרגלי צריכה של משקאות דיאט. וונסינקי הופתע לגלות כי ככל שהנבדקים שתו יותר משקאות דיאט, הנטייה שלהם להשמנה ולהשמנת יתר חולנית היתה גדולה יותר. למעשה, מי ששותים משקאות דיאטטיים, שהם חסרי תועלת תזונתית, מחפשים אחר כך פיצוי קלורי במקומות אחרים".
שוקו ללא תוספת סוכר (טרה), קונפיטורת שזיף לייט (יד מרדכי), ספרינג דיאט (יפאורה) ופרי יער לייט (שטראוס)
דרזנר ולונדון מנדבות טיפים לגבי קריאה נכונה של הכתוב על המוצרים, כדי לא לפתח אשליות שהקילוגרמים ייעלמו. "סימון המתייחס רק לקלוריות המוצר עלול במידה רבה להטעות את הצרכן, שכן ייתכן מצב שבו מוצר יכיל כמות מעטה של קלוריות אך מקורן יהיה סוכר", אומרת לונדון, ומדגישה כי "חשוב להסתכל על רשימת הרכיבים של המוצר. הרכיב שנמצא בתחילת הרשימה הוא זה שכמותו הגדולה ביותר וכך בסדר יורד נמצאים כל שאר הרכיבים. על פי סידור הרכיבים ברשימה, אפשר לראות כמה סוכר יש במוצר באופן יחסי לשאר הרכיבים או כמה יש חלבון ועוד".
חשוב לקרוא גם כמה אחוזי שומן יש במוצר. יש להסתכל כמה גרם שומן יש ב־100 גרם מוצר ואלה הם אחוזי השומן במוצר. בדקו את כמות הנתרן במוצר. ככל שהכמות גבוהה יותר מ־400-300 מ"ג נתרן, המוצר נחשב עשיר במלח, מה שהופך אותו לפחות דיאטטי כי אז נצרוך ממנו עוד ועוד ובכך נעלה את צריכת כמות הקלוריות היומית. כשקוראים כמה פחמימות מכיל המוצר, חשוב לבדוק כמה מתוכן הן סוכר. חוק חדש בהתהוות יחייב יצרניות לסמן כמה כפיות סוכר מכיל כל מוצר וכמה סיבים תזונתיים הוא מכיל. חברת יוניליוור החלה במהלך לפני כשנה, ועל דגני הבוקר שלה לילדים נמצא סימון כפיות שכזה.
במשרד הבריאות מדגישים כי חשוב לשים לב להבדל בין שם המוצר לשם המזון. "שם המוצר יהיה לרוב שם מסחרי שניתן למזון על ידי היצרן לצרכים שיווקיים", הם אומרים, "שם זה אינו מייצג בהכרח את הרכב המוצר והוא יכול להיות שם דמיוני".
שם המזון, בניגוד לשם המסחרי של המוצר, יספק לצרכנים מידע על סוג המזון, צורתו, מרכיביו ואופן עיבודו. "חשוב לזכור כי חלק ממוצרי המזון העומדים בקריטריון של 'דיאט' או קריטריונים אחרים הם מזונות שלעיתים שייכים לקטגוריה של מזונות מעובדים", מוסיפים במשרד הבריאות, "לדוגמה, על צריכת משקאות קלים, המכילים ממתיקים ותוספי מזון רבים אחרים, מומלץ לוותר לחלוטין ולהעדיף במקום פשוט לשתות מים". ואנחנו מוסיפים - לא כל הנוצץ - מרזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו