מחקר חדש שניתח מידע מאירופה, אסיה וצפון אמריקה וכולל נתונים על 800 אלף איש, מראה כי רווקים ואלמנים נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר אנשים נשואים לפתח דמנציה בשלבים המאוחרים יותר של החיים שלהם.
הנתונים, שפורסמו בעיתון של האגודה לנוירוכירורגיה ופסיכיאטריה, מראים כי רווקים או אנשים בודדים מאריכי שנים מצויים בסיכון מוגבר של 42 אחוז ללקות במחלה אל מול אנשים נשואים. אלמנים היו בסיכון מוגבר של 20 אחוז ביחס לאנשים נשואים. מעניין לציין שלא נמצא סיכון מוגבר אצל גרושים ביחס לאנשים נשואים.
"נשואים מאמצים חיים בריאים יותר"
צוות החוקרים שהובל על ידי אוניברסיטת קולג' ציין כי הסיבה למצב הזה נובעת מהעובדה שאנשים נשואים מאמצים יותר חיים בריאים והם גם יותר מעורבים חברתית יותר מאשר אנשים בודדים. בכל הנוגע לסיכון המוגבר למחלה בקרב אלמנים מציינים החוקרים כי ההשפעה הזו קשורה לכאב וללחץ שאנשים אלו חוו עם מותו של בן הזג שלהם.
חוקרת האלצהיימר הבריטית ד"ר לורה פיפס ציינה ביחס למחקר כי "יש מחקרים המראים כי אנשים נשואים חיים בבריאות טובה יותר. יש לכך סיבות רבות, התמיכה של בן הזוג וכן גם רמה כלכלית טובה יותר. בני הזוג מהווים תמיכה נפשית חזקה וכן מקור לדחף לחיים בריאים".
פיפס עוד ציינה כי "שהדרך לסייע לאנשים בודדים היא לייצר עבורם עתודה קוגניטיבית, לשם כך צריך לאפשר להם יותר אינטראקציה חברתית. אינטראקציה כזו מייצרת חוסן נפשי הדוחה את הופעת הסימפטומים של המחלה. הכלל הוא שכדאי מאד לבן האדם להישאר פיזית ומנטאלית פעיל. ככל שהאדם ישמור על חיים כאלו הוא יהיה פחות בסיכון גם אם הוא בודד ולא נשוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
