הודו זונחת השקעות באיראן - לטובת ישראל

ההליך התחרותי שפרסם משרד האנרגיה לקבלת רישיונות חיפוש ב־24 מתוך 69 אזורי חיפוש בשטח הימי של ישראל נסגר בשבוע שעבר והוא בעל חשיבות רבה מסיבות רבות.

למכרז ניגשו חברת אנרג'יאן, שבשליטה יוונית, וכן קונסורציום של חברות הודיות, חלקן בבעלות ממשלתית וחלקן בשותפות ממשלתית. 

שווי החברות שהרכיבו את הקונסורציום הוא כ־90 מיליארד דולר והן מעסיקות כ־100 אלף עובדים. בשבועות הקרובים יפורסמו הזוכים ברישיונות החיפוש.

על פי תחזיות של מומחים בתחום האנרגיה, הודו היא המדינה אשר תוביל את העולם בביקושי אנרגיה בשני העשורים הבאים. הצמיחה בביקוש שם צפויה לעלות על הצמיחה בביקוש בסין, בארה"ב ובכל מדינה אחרת. לכן זוהי סיבה טובה בשבילה להרחיב את חיפושי הנפט והגז שלה.

השתתפות מעניינת

אבל השתתפות הודו במכרז הזה מעניינת מכיוון שהיא מגיעה לאחר כישלון המגעים בין הודו לאיראן בתחום קידוחי הגז. 

מקורות ממשלתיים בהודו מסרו לאתר הכרייה הבינלאומי Mining Weekly כי ההחלטה קשורה לשיחות שהתקיימו בזמן ביקור של ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בישראל ביולי השנה. המקורות גם ציינו שהעובדה שישנה התקררות מסוימת ביחסים בין הודו לאיראן תורמת כמובן להתחממות בינה לישראל.

מפת רישיונות הקידוח בים התיכון

נתניהו יבקר בהודו בינואר

גורמי הממשל ציינו שהמטרה של הממשלה ההודית היא "להעביר הילוך" במגעים בין המדינות, לעבור מתחום הגז לתחום התעשייה הביטחונית ולהגיע בסופו של דבר להסכם סחר חופשי בין ישראל להודו. 

יצוין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לבקר בהודו בינואר הקרוב. איראן האשימה את הודו השנה בכך שהיא "חסרת גמישות" ואמרה כי קשה לעשות איתה עסקים מכיוון שהיא מעכבת באופן תמידי את העסקאות בין המדינות. 

על פי האתר, "החברות ההודיות הרגישו שהן אינן יכולות לעמוד בתנאים של איראן ולכן משכו את הצעותיהן באיראן ועברו לישראל". את מקומה של הודו בשדות החיפוש באיראן רוסיה צפויה למלא. 

על פי הערכת מומחים בתחום, אם הודו תמצא נפט במקום מרוחק, כמו המים הטריטוריאליים של ישראל, היא תוכל להנזיל אותו במצרים ולהוביל אותו דרך תעלת סואץ. מצרים שואפת להיות ה"האב" של הגז והנפט באזור וליהנות מתגליות האנרגיה באזור. 

העניין של הודו בישראל והתהדקות היחסים בין המדינות עומדים בסתירה לידיעה שפורסמה שלשום, לפי לכאורה הודו ביטלה הסכם רכש עם רפאל בהיקף של חצי מיליארד שקל – ידיעה שברפאל הגיבו עליה בכך ש"לא ידוע להם על כך דבר". 

במידה רבה הקונסורציום ההודי הציל את מכרז הגז, שאליו לא ניגשו חברות גדולות ממדינות המערב, ככל הנראה בעקבות ועדות ששינסקי שפתחו את הסכמי החיפוש החתומים בין חברות החיפוש למדינה. 

במהלך 2018 צפוי להתפרסם תהליך תחרות נוסף בין החברות על אזורי חיפוש נוספים בים. 

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הצהיר במספר הזדמנויות כי הוא יאפשר לחברות לייצא את הגז והנפט שיימצא בארץ, למרות שנכון לעכשיו חלות על כך מגבלות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו