להציל את עדי - בכל מחיר

משרד הבריאות מעלה ביקורת נוקבת ויוצאת דופן על החלטה של קופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, לסרב לממן תרופה יקרה וחדשנית שלא כלולה בסל התרופות לעדי גולדשמידט, ילד בן 11 ממושב מסלול בדרום הארץ אשר סובל ממחלת "דושן" - מחלת ניוון שרירים נדירה שגורמת לפגיעה קשה במערכות השרירים, הנשימה והלב וגורמת לנכות קשה ולמוות בגיל צעיר. הביקורת של משרד הבריאות נחשפת כאן לראשונה. 

משרד הבריאות קבע כי הנימוקים של הקופה לסרב לממן את התרופה מנוגדים להוראות החוק: הן להוראות משרד הבריאות והן לפסיקה המחייבת שנקבעה בתחום זה. על פי קביעות משרד הבריאות, הקופה בהתעקשותה על הסירוב לממן את התרופה לא הביאה בחשבון, כמתחייב, את המספר האמיתי של החולים שזקוקים לתרופה, את הנתונים על התועלת שהתגלתה בתרופה זו בעולם, ואת התחזית הרפואית של סיכויי ההחלמה של עדי עם התרופה.

הביקורת של משרד הבריאות נמסרה לבית הדין לעבודה בתל אביב במסגרת הדיון שהתקיים אתמול בתביעה של הילד עדי ואמו זיוה גולדשמידט נגד כללית ונגד משרד הבריאות. התביעה הוגשה לאחר שבחודשים האחרונים דנה ועדת החריגים בקופה שלוש פעמים בבקשת הילד ומשפחתו לממן את התרופה באופן חריג, וסירבה לקבל את הבקשה. בתביעה טוענת המשפחה כי החלטת ועדת החריגים בקופה "פסולה, פגומה, שרירותית ומזלזלת בהנחיות בית הדין".

ועדת החריגים בקופה דנה בבקשות של מבוטחי הקופה לממן תרופות יקרות שאינן כלולות בסל התרופות, שהקופות חייבות לממן את התרופות הכלולות בו. לפי הוראות משרד הבריאות והפסיקה המחייבת, גם כאשר קופת חולים מסרבת לממן תרופה שמחוץ לסל, היא חייבת לעמוד באופן חד־משמעי בשורה ארוכה של אמות מידה ולספק נימוקים לסירוב לממן תרופה חיונית לחולים קשים. בתחקיר מוסף "שישבת" שפורסם במאי השנה כבר הועלו טענות חמורות על ועדת החריגים בכללית ועל העומד בראש הוועדה, ד"ר ניקי ליברמן, מבכירי הקופה.

התרופה המבוקשת היא "אטפלירסן" (Eteplirsen) של חברת סרפטה האמריקנית. עד עכשיו לא היתה שום חלופה אחרת לחולי "דושן" בעלי מוטציה ספציפית שכמוהם יש, על פי הערכות, כ־12 חולים בארץ. התרופה החדשנית גורמת לעיכוב משמעותי בהתקדמות המחלה, משפרת את התפקוד ומאריכה חיים, והיא אושרה לשימוש רק לפני שנה על ידי רשות התרופות והמזון האמריקנית בהליך מזורז הקיים עבור תרופות למחלות מסכנות חיים שאין להן מענה רפואי הולם. התרופה ניתנת בעירוי פעם בשבוע והיא יקרה באופן יוצא דופן - עלותה השנתית נעה בין 1.6 ל־3.5 מיליוני שקלים, והמינון והמחיר נקבעים לפי משקל המטופל.

עדי החל לקבל את התרופה לפני שבוע בבית החולים לילדים שניידר בפתח תקווה, במימון תרומות והביטוח הפרטי של המשפחה, אבל המימון של הביטוח מוגבל לחודשים ספורים. התרופה נדונה כעת גם בוועדת סל התרופות של משרד בריאות, אבל בינתיים קיבלה התרופה דירוג לא מספיק גבוה מהוועדה. את המשפחה מייצג בהתנדבות עו"ד גלעד רוגל מהעמותה ע"ש קרן קולב לצדק רפואי. הדיון בתביעה נקבע לינואר 2018 בפני השופט אורן שגב.

מכללית נמסר בתגובה כי "מצער כי מדינת ישראל, אשר בימים אלה דנה בהכללת התרופה המדוברת בסל הציבורי לכלל חולי הדושן, בוחרת להטיל דופי בפעילות של ועדת חריגים שעושה את עבודתה נאמנה". 

לדבריהם, "היה מצופה כי המדינה תתגייס למציאת פתרון תקציבי למימון הטיפול לחולי הדושן, כפי שעשתה ביחס לחולי ה־SMA. הקביעות המצוטטות בעמדת המדינה שגויות ולא נבדקו מולנו. ועדת החריגים התבססה בדיונה על נתונים מהימנים ומידע שניתן מהמומחה המוביל בארץ לטיפול בחולי דושן ומטפל בחולים הללו וגם בעדי עצמו. כבר כיום בכללית לבדה שמונה חולים ידועים המועמדים לטיפול בתרופה, שעלותה כ־2.5 מיליון שקלים למטופל בשנה. גם הטענה בדבר 'אי־בדיקת יעילות הטיפול' תמוהה מאוד, כיוון שאין כל טיפול אחר בנמצא לחולים אלה, והטיפול המבוקש רשום ומאושר ב־FDA לאותם החולים. מדובר בעלות רוחבית של עשרות מיליוני שקלים, ואין לוועדת החריגים, הפועלת ללא תקציב ייעודי, אפשרות לאשר טיפול בעלות כה גבוהה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו