בזמן ששחקני הנבחרות הצעירות של ישראל וגרמניה עמדו לשיר את ההמנונים הערב באצטדיון רמת גן, אפשר היה לחשוב שמדובר במשחק בין נבחרות הורים לילדיהם בטורניר בית הספר.
השחקנים הגרמנים, רובם בני 20 ומתנשאים לגבהים של 1.90 מ' ויותר, בעוד שבישראל עמדו להם מוטי ברשצקי על כל 162 הס"מ שלו, שון וייסמן, שלא רחוק ממנו ועל הספסל ישב מנור סולומון - עוד כישרון גדול בגובה 1.72 מ'.
אבל ברשצקי היה אתמול האיש מספר אחת על המגרש למרות ההפסד המרגיז 5:2 והתוצאה המשקרת. קשר הפועל ת"א מהליגה השנייה בישראל כדרר, עבר והיתל בשחקני בונדסליגה משטוטגרט, האנובר ולייפציג. רוב הסיכויים שאם היה נולד בגרמניה האיש הנמוך והמוכשר הזה כלל לא היה מגיע לקבוצת בוגרים, שכן באקדמיות הבכירות של הגרמנים עובר כל ילד שרוצה להתקבל בדיקת דם כדי לבדוק לאיזה גובה הוא יכול להגיע. כבר בגיל הזה יודעים הרופאים להעריך מה יהיה גובהו ונתוני השרירים שלו.
הנבחרת האורחת הוליכה פעמיים, אבל ברשצקי ו-וייסמן השוו בצדק עבור הנבחרת הצעירה של ישראל. השחקנים רצו מאוד להוציא נקודה ולא רק כדי לשמור על סיכוי להעפיל לאליפות אירופה, אלא גם כדי לשמח את מאמנם מרקו בלבול, שנמצא באבל בעקבות מות אביו.
המנהל המקצועי ניר לוין החליף את בלבול על הקווים, אבל זה לא ממש שינה. שוב ישראל נשארת עם המחמאות ובלי הנקודות.
בנבחרת הגרמנית בלטו מחמוד דאוד (שחקנה של דורטמונד כבש את הראשון והיה נפלא) ונאדים אמירי (שחקנה של הופנהיים). שניהם נולדו למשפחות של פליטים -דאוד מסוריה ואמירי מאפגניסטן - ומשתייכים לאקדמיות הבכירות בגרמניה כיום. איכשהו ציידי הכישרונות שם ידעו לדוג ולהפוך אותם לכוכבי כדורגל.
אולי הפתרון הזה מסתתר לנו מול העיניים? גם בישראל יש פליטים ובני מיעוטים שרוצים לפרוץ, ואולי צריך לשלוח מישהו שיחפש שם את הכשרונות.
בסיכומו של יום, 2,500 צופים (כמות יפה) ישבו באצטדיון רמת גן באווירה שמזכירה יום כיף בצופים. הכדורגל היה טוב וגם אם הפסדנו בתוצאה של טניס, לפחות הקהל נהנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
