במשך שנים דביר בנדק נהג לסרב להפקות חנוכה. למעט פעם אחת לפני שמונה שנים, אז השתתף במחזמר "בילבי", הוא מעדיף לא לקחת חלק במרתון האינטנסיבי והמפרך של הצגות החנוכה. אבל השנה הוא יעשה זאת ויככב במחזמר "משפחת קדמוני בממלכת הדינוזאורים".
בנדק יגלם במחזמר את האבא, שליט הממלכה. את אשתו תגלם חני נחמיאס ואת בנם אייל שקרצי. המשפחה הקדמונית בדיוק עברה למערה חדשה במקום שהיה במשך אלפי שנים מקום מגורם של הדינוזאורים. המחזמר, שכתבה ומביימת עדינה חיימיס, יעלה ב־9 בדצמבר בגבעת ברנר וימשיך משם לכל הארץ.
"אני אחד מאלה שבאמת לא עושים חנוכה", מתוודה בנדק. "זה תמיד מתחיל אצלי בחוסר החשק להתחייב באפריל על דצמבר, כי אז מגיע דצמבר ואתה מגלה שאתה לא יכול לנסוע עם הסרט שלך לפסטיבל, ואתה לא יכול לנסוע לסקי עם המשפחה שלך. אבל הפעם ההצעה הגיעה מעדינה. עבדנו יחד ואני אוהב את הכתיבה שלה. ידעתי שזה יהיה משהו שכתוב היטב - והסכמתי. אין לי שום דבר נגד הצגות חנוכה, אבל ההצגות האקסטרווגנטיות הן לא בשבילי. זה שואו שאני לא אוהב. כאן יש סיפור טוב שאני עומד מאחוריו, ואני מאוד נהנה".
ואני חשבתי שתשלוף את הטיעון של "בשביל הבנות שלי".
"ברור שזו מחשבה שקיימת וברור שאני מנסה לראות מה מעניין אותן. הן בנות 7 וחצי ושנתיים וחצי. הגדולה לגמרי שואלת למה אני לא עושה את כל הדברים האלה - ואין לי תשובות טובות".
המחזמר מבוסס על הסדרה "משפחת קדמוני"?
"אני מניח שהסדרה העניקה השראה לעדינה, אבל זה סיפור אחר לגמרי".
פעם ראשונה שאתה משחק עם חני נחמיאס, נכון?
"נכון, ואני בהלם ממנה. מה זאת המקצוענות הזאת? אני לא רגיל לזה. שחקנים בארץ עושים 17 דברים במקביל, אי אפשר להתפרנס רק מדבר אחד. היא עושה כפול מהרגיל אבל עושה את הכל נכון".
מה עוד אתה עושה בימים אלה?
"אני משחק בתיאטרון חיפה בהצגה 'בעלים ונשים', אחת ההצגות שהכי נהניתי לעשות מאז ומעולם. הסדרה 'סברי מרנן' שאני משחק בה משודרת בקשת, ומולה התוכנית שאני מנחה 'הכל הולך' ברשת (צוחק). אני עובד על מופע סטנד־אפ משלי שכל הזמן מתעכב כי אני עושה שטויות אחרות, אבל מבחינתי עד פסח הוא יוצא. חוץ מזה אני מופיע עם שלושה הרכבי אימפרוביזציה - משהו שאני מאוד נהנה ממנו כבר כמה שנים".
אפרופו "סברי מרנן", איך אתה מסביר את הפער בין אהדת הקהל והרייטינג לבין המבקרים שקוטלים אותה שוב ושוב?
"את מי זה מעניין מה כותבים המבקרים על הסדרה? למבקרים אין היום שום השפעה אמיתית על הציבור, המספרים קובעים. הביקורת היא הרבה פעמים אישית ולא עניינית - וזה נורא לא פייר ליוצרים. אין שום צורך היום לטעמי בביקורת טלוויזיה. אם אתה עושה משהו באהבה - יצפו בו. את 'סברי מרנן' אני עושה באהבה גדולה".
