המאבק על דמותה של הזירה הצפונית

שלושה אירועים, לכאורה מנותקים זה מזה, נתנו בסוף השבוע הצצה למאבק הדרמטי שמתנהל כעת על עיצובה של הזירה הצפונית בסוריה ובלבנון.

האירוע הראשון היה הפלת כלי הטיס הבלתי מאויש שטס אתמול בקרבת הגבול עם ישראל. לא מדובר במקרה הראשון שבו מפילה ישראל כטב"מ ששייך ככל הנראה לצבא סוריה, ולהפלה קדמה בדיקה עם הכוחות הרוסיים במוצבים בסוריה כי לא מדובר בכלי טיס רוסי - כדי להימנע מעימות לא רצוי בין המדינות.

האירוע השני היה חשיפת הבסיס הקרקעי שבונה איראן מדרום לדמשק. ישראל אמנם הזהירה לא פעם בחודשים האחרונים מפני הכוונה האיראנית להקים בסיסי קבע בסוריה - יבשתיים וימיים - אולם זאת הפעם הראשונה שבה נחשפות עדויות של ממש בדמות צילומי לוויין עדכניים של הבסיס שמוקם.

האירוע השלישי היה ההאשמות של נשיא לבנון ומנהיג חיזבאללה כי ראש הממשלה המתפטר, סעד אל־חרירי, מוחזק כבן־ערובה בסעודיה - לאחר שהוכרח על ידיה להתפטר כחלק מהמלחמה שהיא מנהלת נגד איראן, פטרוניתו של חיזבאללה. פרסומים שונים מלמדים שלא מן הנמנע שהטענות הללו נכונות: שסעודיה אכן הכתיבה את התפטרותו של אל־חרירי ומחזיקה בו במעצר בית בבית מלון בריאד.

לכאורה, כאמור, אין קשר בין האירועים. ישראל הפילה את הכטב"מ, שלא נשקף ממנו איום, כחלק ממדיניותה הברורה והמוצהרת שלא תתערב במלחמת האזרחים בסוריה אך גם לא תאפשר כל פגיעה בשטחה או בריבונותה. בפועל, מדובר ביותר מכך: המסר לסוריה (ולאיראן ולחיזבאללה, שתומכים בה) הוא שישראל לא מתכוונת לשחק משחקים בגולן.

הדברים תקפים גם לגבי הבסיס האיראני. ראש הממשלה ושר הביטחון הבהירו באחרונה כי ישראל לא תניח לאיראן להתבסס בסוריה, ואפשר להניח שהיא נוקטת צעדים כדי לממש זאת. פרסום בכלי תקשורת מכובד כמו ה־BBC, שנשען על "גורמי מודיעין מערביים" וזוכה להדים נרחבים בעולם, מביך את טהרן ומעורר דיון בינלאומי על הצעדים שצריכים להינקט כדי לעצור את ההתפשטות האיראנית.

מבוכת־תגובה ביקש הציר השיעי לגרום לסעודיה. ההאשמה בדבר מעצר הבית שבו מוחזק אל־חרירי בריאד - והטענה המקבילה שהושמעה כאילו הדברים מתואמים עם ישראל - נועדה להראות לא רק שסעודיה בוחשת במדינות זרות, אלא גם להוריד את הקוף מהגב של איראן, שמן הסתם תטען עכשיו כי פעילותה בסוריה ובלבנון נועדה רק להגנה מפני התוקפנות הסעודית.

כל המהלכים האלה הם פועל יוצא של המאבק על דמותו העתידית של המרחב הצפוני שאחרי מלחמת האזרחים. מרגע שהוסר האיום הקיומי על משטרו של הנשיא אסד, נאבקים הכוחות המתונים (המדינות הסוניות המתונות וכן ישראל) בכוחות הרדיקליים (בדגש על הציר השיעי), וסכום ההימור עולה בהתמדה. האינטרס הישראלי הוא להשפיע על המאבקים האלה בסוריה ובלבנון, אבל לא להישאב לתוכם; דומה שהמשימה הזאת הופכת מורכבת יותר ויותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו